"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסיקת בג"ץ מכריחה את נתניהו לבחור: גיוס - או בחירות

ראש הממשלה מעוניין לקיים את הבחירות במועדן, אך השופטים הקציבו חודשיים בלבד לחקיקה שנראית בלתי אפשרית • נתניהו לא רוצה בחירות על רקע חוק הגיוס, ולכן יתכן שיעדיף לפזר את הכנסת מייד עם פתיחת מושב החורף • המפתח לקיום הממשלה - בידי ליברמן והחרדים • פרשנות

,עודכן
צילום: אלכס קולומויסקי // "מעוניין שהבחירות יתקיימו סמוך למועד החוקי". נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מעונייןלהקדים את הבחירות. טועה מי שחושב שזאת תוכנית העבודה שלו. "אני מעוניין שהבחירות יתקיימו סמוך למועד החוקי", אמר נתניהו לראשי מפלגות הקואליציה לפני מספר שבועות - והתכוון לכל מילה. אבל החלטת בג"ץ אתמול (שלישי), לדחות את חוק הגיוס בארבעה חודשים בלבד, עשויה לשנות את התוכניות.

משמעות ההחלטה היא כי לקואליציה יהיו חודשיים בלבד מפתיחת מושב החורף להעביר חוק שכרגע היכולת להעביר אותו נראית בלתי אפשרית. בקשת הדחייה המקורית של המדינה מבג"ץ – להעביר את החוק עד לחודש אפריל 2019, כלומר עד לסוף המושב, הייתה עם כוונה ברורה - למנוע כל אפשרות מחוק הגיוס להיות המניע להקדמת הבחירות.

מושב החורף הוא בכל מקרה המושב האחרון של הכנסת הנוכחית. אם בג"ץ היה מאפשר את הדחיה אפשר היה להגיע למצב בו בסוף המושב, במקום חוק גיוס היו מעבירים חוק לפיזור הכנסת. הדחיה החלקית שאפשר בג"ץ יחייב את הקואליציה להחליט - גיוס או בחירות. הכדור אצל נתניהו, אבל גם אצל השותפים הקואליציוניים.

בקריאה הראשונה עבר חוק הגיוסבתמיכת יש עתיד ובהיעדרות החרדים. אפשר היה לכאורהלהעביר את החוקבאותה מתכונת גם בקריאה שנייה ושלישית, אולם ביהדות התורה הבהירו כי מהלך כזה יגרום לפרישתם מהממשלה.

מנגד, שינוי החוק על פי דרישת החרדים עשוי לגרום לליברמן לפרוש גם הוא. הדבר האחרון שנתניהו מעוניין בו זו מערכת בחירותעל רקע חוק הגיוס. לכן ההערכה היא שיעדיף במקרה כזה לפזר את הכנסת מייד עם פתיחת המושב בעוד כחודשיים.

כחלון, שמעריך כבר שבועות ארוכים שהבחירות יהיו בינואר – פברואר ואפילו כבר החל בקמפיין גדול, קיבל היום חיזוק משמעותי להערכתו.

אבל יש גם אפשרות אחרת. שאחד הצדדים - החרדים או ליברמן - יאותתו לנתניהו שאפשר להתקדם עם החוק בלי חשש לפרישה. במקרה כזה יעדיף נתניהו להעביר את החוק ולהסיר אחת ולתמיד את סיפור הגיוס מסדר היום לעשרות שנים קדימה. או עד הבג"ץ הבא.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר