"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בדרך לבחירות? בג"ץ הציב לממשלה לוח זמנים דוחק לנסח חוק גיוס חדש

בעקבות הפגרה, לרשות הכנסת יעמדו פחות מחודשיים להעביר חקיקה בנושא • נתניהו ייאלץ להכריע האם לנסח חוק חדש או ללכת לקלפי • ליברמן כבר הודיע כי יתנגד לשינוי החקיקה שמקדמות הסיעות החרדיות

,עודכן
ראש הממשלה נתניהו וסגן שר הבריאות ליצמן // צילום: אורן בן חקון // ראש הממשלה נתניהו וסגן שר הבריאות ליצמן // צילום: אורן בן חקון

בג"ץ החליט להיענות חלקית לבקשת המדינה לדחות את מועד פקיעת חוק גיוס החרדים וקבע כי על הכנסת להעביר חוק גיוס חדש עד ל- 2 בדצמבר 2018.

משמעות ההחלטה היא כי לכנסת יהיו כחודשיים בלבד להעביר את החוק החדש מרגע פתיחת מושב החורף. בכירים בקואליציה מביעים סקפטיות באשר להיתכנות לעשות זאת מה שמגביר את הערכה כי הבחירות יוקדמו.

אחרי שחוק הגיוס החדש אושר בקריאה ראשונה, בתמיכת יש עתיד ובהיעדרות הסיעות החרדיות, ביקשה המדינה מבג"ץ להאריך את מועד פקיעת החוק הנוכחי מחודש ספטמבר- המועד שקבע בג"ץ לפני כשנה, עד לחודש אפריל 2019- תום מושב החורף.

זאת בשל הערכה כי שינוי החוק כפי שדורשים החרדים יביא להתנגדות מצידו של שר הביטחון אביגדור ליברמן, ואילו הותרת החוק כפי שהוא- יביא לפרישת הסיעות החרדיות מהממשלה.

אלא שבג"ץ בהחלטתו אתמול לא אפשר דחייה כה ארוכה והיקצה לממשלה חודשיים בלבד מיום פתיחת מושב הכנסת ועד לפקיעתו של חוק הגיוס הנוכחי.

החלטת בג"ץ מגבירה משמעותית את הסיכוי כי הבחירות יוקדמו וזאת בשל חוסר יכולתה של הקואליציה להעביר את חוק הגיוס החדש בקריאה סופית בפרק זמן זה. יחד עם זאת, ההחלטה הסופית בעניין תהיה של ראש הממשלה בנימין נתניהו שיכריע האם לנסות בכל זאת להעביר את החוק החדש למרות סד הזמנים הקצר או לוותר ולהעביר חוק לפיזור הכנסת בתחילת מושב החורף- כך שהבחירות יתקיימו בינואר או פברואר 2019 לכל המאוחר. במקרה כזה, אחרי העברת חוק פיזור הכנסת תשוב המדינה לבג"ץ ותבקש הארכה מבג"ץ וזאת עד לאחר מועד כינון הממשלה הבאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר