הקצין התריע – ונלקח לחקירה

39 שנים לאחר תום מלחמת יום הכיפורים, חשף היום (ראשון) משרד הביטחון פרוטוקולים נוספים שהיו חסויים עד כה ובהם עדויות חדשות מתוך ועדת אגרנט שחקרה את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. בעדויות ניתן לראות שוב את הקונספציה שאחזה בבכירי מערכת הביטחון, לפיה הסבירות למלחמה "נמוכה", ואת הניסיונות לתרצה.

בין העדויות שהותרה לפרסום היא עדותו של סגן אלוף אביעד יערי, ששימש כראש ענף באמ"ן. ועדת אגרנט זקפה לזכותו של יערי עצמאות מחשבתית וראיית הקשר שבין היערכות המצרים להיערכות בחזית הסורית. ואולם, יערי ננזף על ידי ע' ראש אמ"ן אריה שלו על שהעביר אזהרה לקצין המודיעין של פיקוד הצפון, חגי מן. יערי מציין: "ב-30 לספטמבר קיבלנו ידיעה טובה ממקור חשוב, שהסורים הכינו בסוף ספטמבר את עצמם למלחמה... אני הייתי מודאג מאוד.. העברתי את הידיעה הזו לקמ"ג צפון. הדאגה שלנו גברה עוד יותר באותו ערב, כי היו שיירות גדולות".

יערי מוסיף ומפרט שהידיעה לפיה תיפתח מלחמה ב-1 באוקטובר הועברה אליו תוך הסתייגות לפיה ההערכה של אמ"ן היא שמדובר בתרגיל. יערי מציין שהעירו אותו בשלוש בלילה על מנת למסור לו זאת והסביר ש"יונה ולדמן משוחח איתי ואומר שזה רק תרגיל, ואני שואל נניח שזה לא שייך לתרגיל... לאור זה צלצלתי לקמ"ג צפון ואמרתי לו שיש ידיעה אחת כזאת היא לא מאושרת עדיין על ידי מקורות אחרים אבל יש ידיעה כזו, ולדעתי כשהמצרים עומדים לתקוף... גם הסורים יתקפו". יערי מוסיף ומספר: "הוא שאל אותי כמה זמן יש לי? ואני אמרתי לו: מבחינת מה שנמסר לי הלילה, זה יכול להיום עם שחר. אז יש לך עוד שעתיים".

לדבריו, הקמ"ן צלצל אליו עוד לפני השעה שבע ואמר "שהאלוף שלו כועס... יש שקט בכל העולם. הם צלצלו לפיקוד דרום וגם שם האלוף ישן וגם הקמ"ן ישן, למרות שהם קיבלו את הידיעה ואין דאגה. המערכת לא דואגת. טוב. אמרתי לו: מה אני יכול לעשות? זו הייתה דעתי".

יערי מספר כי בהמשך נחקר על האזהרה שהעביר. "אריה שלו.. אמר שאני לא הייתי רשאי לעשות את זה. אני לא כאמ"ן בשביל להעביר ידיעות והערכות שלי, ושאני חייב להעביר את הערכות המחקר. שאלתי אותו מה היא הערכת המחקר שהייתי חייב להעביר. אז הוא אמר: הערכת המחקר היא שלא קורה שום דבר". בהמשך זומן יערי לדיון שכותרתו הייתה: "איך לדאוג שלפיקוד צפון תגיע הערכת המחקר ולא ידיעות או הערכה פרטנית". יערי ציין כי: "מערכת הבירורים הזאת השפיעה עליי בכיוון של כתיבה זהירה אותו שבוע...".

בבוקר ה-5 באוקטובר 1973 דרש יערי לערוך גיחת צילום על מנת לאמוד את ההכנות הצבאיות בחזית הסורית, אך על ממצאיה דווח רק למחרת, יום פרוץ המלחמה. ב-12 בצהריים הוצאנו לקט שאומר הערכות זו מצביעה על דרגת כוננות גבוהה מאוד", ציין יערי.

כשנשאל על ידי ידין מדוע לא ביקש לדבר באותו השבוע עם הרמטכ"ל על חששותיו, ציין: "אני רוצה להגיד לך שאתה צודק מבחינה זו. אני רואה את האחריות שלי גדולה אולי לא פחות מהאחריות של מישהו אחר... אני אולי צריך להאשים את עצמי. אני האשמתי את עצמי אחר כך למה לא צעקתי עד לב השמיים".

יערי מוסיף ומדבר על הקונספציה שאמ"ן היה שרוי בה, לפיה לא תהיה מלחמה ומציין עם זאת, כי "אין אף אחד באמ"ן שהיה רוצה שתהיה מלחמה בלי שהוא יתריע עליה... מה שקרה הוא שהמערכת הלכה והשתכנעה ב"אימפרובביליטי" של המלחמה".

"מודיעין זה לא ביטוח"

ואכן, ועדת אגרנט הטילה אחריות על אריה שלו, שימים ספורים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים טען בדיון מיוחד בלשכת ראש הממשלה כי הסבירות למתקפה היא "מזערית". עם תום המלחמה קבעה ועדת אגרנט כי שלו "נושא באחריות למשגה החמור ביותר של המחלקה שבראשה הוא עומד ומשום כך אין הוא יכול להמשיך בשירותו באמ"ן".

שלו נראה בעדותו כמי שמתפתל, ומנסה להסביר לחברי הועדה כי הערכה מודיעינית היא "לא חברת ביטוח". לדבריו, מודיעין "זו עבודה של מוח של בני אדם. גם עם צוות הכי מוכשר, זה בני אדם". בהתייחסו לפורום ממשלתי בו הופיע ב-3 באוקטובר במקום ראש אמ"ן, ציין שלו כי באותה הישיבה הוא הצביע על כך שהמערך הסורי הרבה יותר רציני משהיה בעיתות קודמות של משבר.

"ציינתי... מה חריף בו ביחס למערכים בעבר... גם על מצרים, דברתי על תרגיל. והיו לנו ידיעות ממקורות טובים מאוד שזה תרגיל, אבל ב-3 ציינתי הרבה דברים חריגים מתרגיל שיש שם". כן ציין שלו, כי בנייר מסוים "למרות שהערכנו שלא תהיה מלחמה, אמרנו אם כן תהיה – איזו צורה היא תלבש".

עם זאת, בהמשך מפרט שלו מספר ידיעות שהגיעו אליו על המלחמה הקרבה, וכן מתייחס לידיעה שהתקבלה ב-30 בספטמבר לפיה המלחמה תפרוץ ב-1 באוקטובר. לפי שלו, "עד כמה שאני זוכר, רוב הידיעות שהגיעו הגיעו בסוף ספטמבר ובעיקרן בימים שלפני המלחמה ולא במהלך כל חודש ספטמבר".

שלו מציין כי הידיעות שהיו בידי אמ"ן בתקופה זו היו 'בעייתיות'. למשל, מציין: "בנושא כוחות היבשה המצריים, בנושא כוחות היבשה הסוריים, בשנתיים האחרונות היו לנו ידיעות האזנה מעטות מאוד. ידיעות מעטות בעלות חשיבות. הכיסוי של כוחות היבשה המצריים והסוריים היה חלש..".

לדבריו, "בחנו את כל הידיעות באופן הכי יסודי לפי דעתי. הכי אובייקטיבי שאפשרי... אני חושב שהידיעות האלה שהיו בידינו, לא אפשרו אובייקטיבית להגיע להערכה אחרת... אם אתה שואל אותי אם הידיעות שהיו לי אפשרו להגיע למסקנה שתהיה מלחמה, אני חושב שלא". בהמשך דיבר שלו על איכות כוח האדם הירודה לטענתו במחקר: "בדבר הזה יש לנו חולשה, אני חושב שהיא חולשה של העם היהודי... העם הישראלי לא יודע אם לקחת בעיה, לנתח אותה ולהציג אותה טוב, מספיק טוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו