אם פעם העדפנו ללגום בחורף בעיקר משקאות חומים כמו וויסקי, קוניאק ורום מיושן, ואת השקופים - וודקה, ג'ין ודומיהם - שתינו בקיץ, היום הכל הולך, ובעיקר קוקטיילים.
"בשנות ה־90 של המאה הקודמת החל הרנסנס של הקוקטיילים, ולארץ הוא הגיע כעשור לאחר מכן", מספר המיקסולוג אריאל לייזגולד בן ה־39, "בגלל שהתחום תמיד עניין אותי, ניסיתי למנף אותו ואחרי נדודים בכל מיני מסעדות ומתחמי אירוח פתחתי את הקוקטייל־בר '223', שהוקם על חורבות ה'זיגל' המיתולוגי וחגג לאחרונה עשור".
לייזגולד נחשב לאחד מבכירי המיקסולוגים בישראל וברזומה שלו מופיעה, בין היתר, סגנות אליפות העולם במיקסולוגיה ב־2015, תחרות שנחשבת ל"אוסקר" של הענף, שבה גבר על מתמודדים מ־60 מדינות והגיע למקום השני המכובד. העיסוק באלכוהול ובקוקטיילים התחיל אצלו כעבודה של אחרי הצבא, ומאז הוא שם, כבר 20 שנה. "אמרו לי אמירות בסגנון 'ישראלים לא שותים', 'קוקטיילים זה לבחורות', ועוד מבחר קלישאות, שלשמחתי נעלמו עם הזמן. נכון שבהתחלה הקהל היה שמרן ומקובע, אבל מהר מאוד הוא נפתח והתפתחה בו כמיהה לשינויים ולחידושים. אם פעם ממש היה צריך להיאבק באנשים כדי להציע להם לנסות דברים חדשים, היום כולם מחפשים ריגושים".
לדברי לייזגולד, "יש היום פרץ של יצירתיות בענף שלא נראה כמותו מעולם. עושים מיקסים 'משוגעים' ממרכיבים שפעם לא היינו חושבים עליהם, וברמת מורכבות גבוהה ביותר. אם נעשה לרגע הכללה, אפשר לומר ש'הטעם הישראלי' הוא יותר חמצמץ, פירותי וקליל מאשר בארה"ב, שם אוהבים קוקטיילים כבדים ואלכוהוליים. הצמיחה של קטגוריית הג'ין, למשל, הגיעה מחו"ל אחרי שנים של שלטון ללא עוררין של הוודקה. החך שלנו הפך ליותר מתוחכם ותובעני ואנשים התחילו לחפש ניואנסים. אגב, האמת היא שהג'ין והוודקה הם בני דודים די קרובים בסך הכל".
כל הג'ין הזה
ג'ין, פיתוח הולנדי מהמאה ה־17 שנקלט היטב דווקא בבריטניה, הוא בעצם אלכוהול שמזוקק מדגנים שונים ומתובל במיני תבלין וצמחים. מעין "וודקה מתובלת", אם תרצו. הכלל היחיד הוא שבין התבלינים חייב להיות ערער (Juniper), המספק לג'ין את טעמו הייחודי.
ג'ין וטוניק היה פעם אחד הדרינקים הפופולריים ביותר בעולם, אבל הוא נשאר תקוע די הרבה שנים. לפני כ־15 שנה נולד הג'ין המודרני, כאשר מותגי ג'ין חדשים לקחו את ההגדרה הקלאסית של המשקה והגדילו את מבחר נותני הטעם הבוטניים שהוכנסו לתוכו - מלפפון, ורדים, גזר, שורשים, לבנדר, למון גראס ומה לא - מרכיבים שפעם היו פחות זמינים והיום אפשר להשיג בקלות. הג'ין אינו מוגבל לאזורי ייצור ייחודיים (בניגוד לקוניאק למשל, המוגבל למחוז הצרפתי שנושא את שמו) או לחומרים שמוכנסים לתוכו, כך שהוא הפך לטרנדי גם כצ'ייסר לגיטימי ובמיוחד כמרכיב מרענן בקוקטיילים.
ואם כבר קוקטיילים, ריכזנו עבורכם כמה המלצות לכמה משקאות חדשים לקיץ - לא רק על טהרת הג'ין.
סינגל מאלט לומינה, מקאלן - מהדורה מיוחדת, הנמכרת בשדות תעופה בלבד, מהמזקקה המפורסמת בספייסייד שבצפון סקוטלנד. מדובר בסינגל מאלט שהתיישן בשלושה סוגי חביות (אמריקניות, אירופיות ושרי) ומפגין טעמי תפוז, אגס וטופי, לצד וניל ודבש. הבקבוק התמיר והאלגנטי הוא סימן ההיכר של המותג - ואם זה טוב לבונד, ג'יימס בונד, זה מצוין גם לנו... 41.3% כוהל בנפח, המחיר: 100 דולר בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון.
סינגל מאלט פיטד, טריפל קאסק 14 שנה, בלויני - ממזקקת בלויני קיבלנו לטעימה את הסינגל מאלט המעושן הזה, שהתיישן גם הוא בשלושה סוגי חביות (שרי ספרדיות, וויסקי סקוטי ובורבון אמריקני), כ־14 שנים בסך הכל. בהרחה ראשונית עולים ניחוחות מורכבים ומפתים של וניל־שמנת, כשהם משולבים בפירותיות מתקתקה אופיינית, לצד עשן מעודן שלא מסתיר את הרבדים הנוספים המשתחררים עם הזמן מהכוס - טופי וקינמון וסיומת של דבש. אין ספק, מדובר באחד הסינגל־מאלטים הטובים שטעמנו לאחרונה. 48.3% כוהל בנפח, המחיר: 99.90 דולר בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון.
GINARTE – ג'ין פרימיום איטלקי חדש, המזוקק על ידי מזקקי מותג הוודקה רוברטו קוואלי בהשראת עולם האמנות הטוסקני. מלבד גרגירי הערער, הג'ין מתובל במחטי אורן ובשלל פרחי לבנדר ופרחים נוספים, המרקם שלו קטיפתי והוא עשוי היטב. גם הבקבוק הוא יצירה בפני עצמה - הוא כבד מאוד, העיצוב נקי ועל גביו הדפס של יצירות אמנות מתחלפות. שלוש הראשונות עוצבו על ידי האמן ההולנדי לו ת'יסן, כמחווה לצייר הטוסקני פונטורמו בן המאה ה־16. המחיר: 39.90 דולר בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון.
ביפאיטר (Beefeater) - ג'ין לונדוני ותיק הזוכה לעדנה מחודשת, וכעת גם למהדורה קיצית מיוחדת בבקבוק מעוצב בסגנון המשלב את דגל הממלכה המאוחדת עם אמנות רחוב לונדונית מאת האמן מארק צ'אדוויק. הג'ין עצמו מתובל בערער כמובן, לצד שורש אירוס, כוסברה וקליפות הדר. מדובר במשקה קליל ורענן - פחות לשתייה נקייה ויותר בקוקטיילים. המחיר: 99 שקלים.
הנדריקס - ג'ין מפורסם לא פחות, הרושם פופולריות מפתיעה. הוא מזוקק בסקוטלנד בשני דוודים נפרדים ובכמויות קטנות, 450 ליטר בכל פעם, המעניקות שליטה על הטעמים. לאחר מכן הוא מתובל בשלל עשבים ושורשים - אנג'ליקה, ערער, שורש אירוס, זרעי כוסברה, קליפות לימון ותפוז ועוד, ובעיקר בעלי ורדים ובמלפפון, שעליהם תהילתו. בטעימה הוא מרענן מאוד, חלק לשתייה והמלפפון אכן מורגש וחינני. משקה מקסים. המחיר: 200 שקלים.
TLV HEAT (מתכון של אריאל לייזגולד)
TLVheat // צילום: יונתן בן חיים
החומרים:
45 מ"ל ג'ין
15 מ"ל יין רימונים מתובל בשומשום קלוי
15 מ"ל תה יסמין ממותק
30 מ"ל מיץ אננס
20 מ"ל מיץ לימון
30 מ"ל בירת ג'ינג'ר
אופן ההכנה:
מנערים את כל המרכיבים - למעט בירת הג'ינג'ר - בשייקר עם קרח, מסננים לכוס
עם קרח חדש ו"סוגרים" בבירת ג'ינג'ר. מקשטים בעלי מרווה, תפוז, ליים וממתק שומשום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו