דו"ח המבקר על הרשויות המקומיות: מיליונים לכנסים באילת והזמנות להופעות
מדו"ח המבקר עולה תמונה עגומה על המתרחש ברשויות המקומיות • חבל מודיעין: כנס שנתי לעובדי הרשות ובני משפחותיהם במלון יוקרתי באילת • אשדוד: העירייה חילקה 15,000 הזמנות להופעות • רחובות: שיפוץ שתוכנן ל-9 חודשים נמשך 6 שנים - ועדיין לא הסתיים
, עודכן

דו"ח מבקר המדינה מגלה מציאות בעייתית בחלק ניכר מהרשויות המקומיות בישראל, בין היתר מעיר המבקר על בזבוז כספי ציבור, מתן הטבות למקורבים ולעובדים, ניהול לא תקין של רישוי עסקים, הפניית עבודות למכרזים שלא כדין ועוד כשלים רבים אחרים. את הדו"ח הגיש היום (ב') השופט לשעבר יוסף שפירא ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.
חבל מודיעין: מיליוני שקלים לכנס שנתי באילת
מועצת חבל מודיעין ערכה בין השנים 2016-2009 כנס שנתי במלון יוקרתי באילת, בעלות כוללת של כארבע מיליון שקלים מכספי הציבור - כך גילה מבקר המדינה בדו"ח מיוחד על הנעשה במועצות המקומיות. על פי הדו"ח, בכנס השנתי השתתפו בכירי המועצה ונבחריה, יושבי ראש הוועדים המקומיים, וכן נציגי התאגידים ברשות. אלו גם היו יכולים לצרף את בני זוגם ואת ילדיהם בתוספת עלות.
למרות שהמבקר רואה ערך בהתכנסות של הנהלת ארגון במקום היוצר סביבת עבודה סגורה ואלטרנטיבית, הוא מציין כי "במקרה הנוכחי התמונה שונה בתכלית, שכן ההתכנסות התקיימה ביחד עם בני המשפחה, והתפרסה גם על ימי סוף השבוע, בהם לא התקיימו ישיבות ולא הופקו תוצרים המיועדים לטובת הציבור". בנוסף, המבקר ציין כי המועצה והחברה הכלכלית מימנו חלק מעלות ההשתתפות של בני הזוג והילדים בהתכנסות, אך סכום המימון לא נזקף לעובדים כהכנסה לצורך תשלום מס הכנסה, כנדרש.
המבקר קובע כי כדי לקיים את ההתכנסויות באילת "הוציאו המועצה והחברה הכלכלית הוצאות כספיות בהיקף ניכר, שאינו מתיישב עם עקרונות החיסכון והיעילות ואף עולה כדי בזבוז כספי ציבור".
צ'ופר לעובדי המועצה המקומית מוגיעים ומשפחותיהם. מלונות באילת // צילום: משה שי
בתגובתה, המועצה דחתה את עיקר קביעות המבקר וטענה כי "אין לראות בפעולה כהוצאה לא תקינה של כספי ציבור הן בשל תוצרי הפעולה, הן בשל הסכום שאינו גבוה, והן בשל תכליתה של הפעולה.... מדובר בהשקעה 'שעלותה זניחה' ביחס לתוצאות הניכרות והנראות של המאמצים, הערכים והדרך בה מנהלת המועצה את ענייניה".
כמו כן, לדברי המועצה, הבחירה באילת כעיר המתאימה להשתלמות נעשה בשל ריחוקה ממרכז הארץ, דבר היוצר סביבת עבודה סגורה. לעניין בחירת המועצה בבית מלון בעלות של אלפי שקלים לחדר, השיבה המועצה והתאגידים הרשותיים שלה כי הוויכוח על גובה ההוצאה אינו רלוונטי וכי לא ניתן לדרוש מאנשים פעולה התנדבותית, על חשבון זמנם הפנוי ותוך אובדן ימי עבודה ב"חירבת חיזעה", כהגדרת המועצה.
אשדוד: כרטיסים להופעות במיליון שקל
דו"ח המבקר על עיריית אשדוד מגלה כי הרשות חילקה למוזמנים כ-15 אלף כרטיסים לאירועים, בשווי כולל של כמיליון שקל, בין השנים 2017-2014. על פי הדו"ח, חלוקת הכרטיסים למוזמנים הרשות וספיחיה הפנו ליותר מאלף אירועים ומופעים.
"העירייה והתאגידים העירוניים שלה פעלו בהליכים פגומים, בחוסר שוויוניות ושקיפות ובניגוד לכללי המנהל התקינים - דבר העלול לפגוע באמון הציבור בהם", כתב המבקר. "חלוקת כרטיסי הזמנה על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים הייתה וממשיכה להיות קרקע פורייה להפליה ולחוסר שוויון בין מקבלי כרטיסי ההזמנה לבין תושבים המשלמים עבור הכרטיסים, ואף משתתפים למעשה במימון האירועים באמצעות תשלום מסים וארנונות. תופעה זו מוכרת גם במוסדות אחרים במדינה, והיא אכן מטרידה. הבדיקה הנוכחית נעשתה בעיר אשדוד בעקבות תלונה ומידע שהתקבלו במשרד מבקר המדינה, אך יש מקום לבדוק את הנושא ב'מרחבים' נוספים".
בהתייחס לעיריית אשדוד, בדק וקבע המבקר כי "העירייה התרשלה בתפקידה לפקח על הליך חלוקת הכרטיסים ולהבטיח כי היא תיעשה על פי אמות המידה והתבחינים שנקבעו - דבר שהוביל לחלוקת כרטיסים שלא כדין".
כרטיסים בחינם לעשרות מופעים. שלום חנוך מארח את שלומי שבת באשדוד // צילום: לירון מולדובן
מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: "בין השנים 2014-2017, חולקו אלפי כרטיסים להופעות לילדים ומשפחות המטופלים במחלקת הרווחה בעיר. לאותם משפחות אין אפשרות לרכוש כרטיסים למופעי התרבות השונים. עיריית אשדוד כבר יישמה בפועל את ההערות המרכזיות של המבקר בדבר הצורך לשפר את תהליכי הרישום וחידוד הנהלים בנושא, תוך שימת דגש על רישום פרטני של המשפחות".
גליל תחתון: חומרים מסוכנים ללא רישיון עסק
במועצה האזורית גליל תחתון פועלים עסקים שאינם רשומים במאגר המידע של המחלקה לרישוי עסקים נוספים, והמועצה אף לא פנתה אליהם כדי שיסדירו את חובתם להוצאת רישיון עסק, זאת על אף שחלקם עוסקים בחומרים מסוכנים העלולים לסכן את שלום הציבור. מעבר לכך, לפי מבקר המדינה, כ-36% אחוז מהעסקים בתחומי המועצה האזורית גליל תחתון פעלו ללא רישיון עסק.
המבקר קבע בנוסף כי "בחלק מהמקרים המועצה נתנה רישיונות עסק, אף שלא היו בידיה כל האישורים הנדרשים מגורמי הרישוי הרלוונטיים" וכי, "המועצה לא הכינה תכנית עבודה סדורה שבה תיקבע, בין היתר, תדירות הביקורות בבתי העסק".
חומרים מסוכנים ללא רשיון עסק. דליפת אמוניה // צילום: דוברות כבאות חוף
ראש המועצה האזורית גליל תחתון מוטי דותן, מסר בתגובה כי "רישוי העסקים אצלנו לא עבד בצורה תקינה. לפני שנה קלטנו אדם שבשנה האחרונה עוסק רק בזה, ולאט לאט אנחנו סוגרים את הפערים".
רחובות: שיפוץ של 9 חודשים נמשך 6 שנים
עיריית רחובות, ראש העירייה, חברי המועצה וחברת ה.ל.ר לפיתוח רחובות התנהלו באופן בלתי אחראי בשיפוץ בית התרבות בעיר. בדו"ח על הרשויות המקומיות, קבע המבקר כי התנהלותם רצופה כשלים בכמה תחומים, מתאפיינת ב"גרירת רגליים", ומלמדת על זלזול בחובתם לשמירת החוק והקופה הציבורית.
ממכלול הממצאים שהובאו בדו"ח, עולה כי עיריית רחובות וחברת ה.ל.ר בחרו בקבלן שזכה ב"מכרז מסגרת", ללא אמות מידה וקריטריונים שוויוניים ושקופים. הן התקשרו אתו ללא כתב כמויות מפורט, ונמנעו תקופה ארוכה מאכיפתו של חוזה ההתקשרות עמו, למרות הליקויים הרבים בפעילותו ולמרות הפרותיו החוזרות ונשנות את תנאי החוזה. לדברי המבקר, הדבר הוביל לכך שעבודות שיפוץ בית התרבות, שאמורות היו להסתיים בתוך תשעה חודשים, נמשכו יותר משש שנים וטרם הושלמו, תוך פגיעה בציבור.
יתר על כן, העירייה והחברה ויתרו לקבלן על המצאת ערבות בהיקף של מאות אלפי שקלים, ובכך הן ויתרו על חלק מהכלים המרכזיים שעמדו לרשותן, ושיכלו לנקוט נגד הקבלן. הן גם שינו את תנאי ההתקשרות אתו, העבירו חלק מהעבודות בפרויקט לביצוע קבלנים אחרים בלי לחתום אתו על הסכם התקשרות חדש והגדילו מאוד את סכום ההתקשרות.
הקבלן החל בשיפוץ המבנה במהלך שנת 2011. במאי 2018, יותר משש שנים לאחר המועד המתוכנן לסיום העבודות, טרם הושלם שיפוץ בית התרבות. במהלך תקופה זו גדל התקציב הכולל של הפרויקט מכשישה מיליון שקל ל-11 מיליון שקל. חלק מהגדלת התקציב נבעה מהגדלת תכולת העבודות בפרויקט.
מעיריית רחובות נמסר כי תהליך השיפוץ הממושך הינו מקרה יוצא דופן שאינו משקף את פעילות החברה המבצעת וכי מדובר בפרויקט מורכב בבניין בן 50 שנה. "כל הגורמים המלווים פעלו בתום לב מתוך ראיית האינטרס הציבורי וכדי להימנע מהוצאות נוספות ועיכובים. בית התרבות החדש ייחנך באמצע החודש הבא".
המגזר הלא-יהודי: אין מיגון לחצי מיליון איש
בחודשים אוגוסט-נובמבר 2017 בדק משרד מבקר המדינה את מצב המקלוט והמיגון ב-14 רשויות מקומיות במגזר הלא יהודי - תשע בצפון וחמש בדרום. נכון לסוף 2017, לפחות 20 מועצות מקומיות ואזוריות במגזר הלא יהודי, שהן כ-24% מהרשויות המקומיות במגזר זה, טרם מיפו את השטחים המוגנים הציבוריים שבתחומיהן.
חצי מיליון במגזר הלא יהודי לא ממוגנים. בניית ממ"ד באשקלון // צילום: רפאל בן ארי - Chameleons Eye
עוד עלה כי לכ-46% מהתושבים במגזר הלא יהודי (כ-550 אלף איש) אין מיגון תקני, זאת לעומת המצב בציבור הכללי, שבו ל-39% מהאוכלוסייה הכללית יש מיגון צמוד כגון ממ"ד או מקלט פרטי, 35% הם בעלי מיגון לא צמוד כגון מקלט משותף או ציבורי ולכ-26% מהאוכלוסייה (למעלה משני מיליון תושבים) אין מיגון כלל.
ראשון לציון: הזוכה ללא מכרז טס לחו"ל עם ראש העיר
בראשון לציון מצא המבקר כי עסקת מקרקעין בפארק האגם לשם הקמת מרכז כנסים אירועים ומסחר נעשתה תוך הפרת דין והטבות של ממש על חשבון הציבור. העסקה נעשתה לטענת המבקר ללא מכרז, תוך פגיעה קשה בעיקרון השוויון ואמון הציבור כאשר לראש העירייה, דב צור, הייתה היכרות קודמת עם הקונה והם אפילו בילו יחד עם נשותיהן בחו"ל.
טס עם הזוכה לחו"ל? ראש עיריית ראשון לציון, דב צור
בעריית ראשון לציון טוענים כי המבקר טעה טעות קשה הן בעובדות והן בפרשנות וכי העירייה פתחה חוזה שנחתם 5 שנים קודם לכן וגבתה עוד 9 מיליון שקלים מעבר ל-4 מיליון שנגבו קודם. לטענתם, ראש העירייה דב צור ניתק את יחסיו עם הקונה ובחר שלא להשתתף כלל בדיונים בנושא, כך שאין פה ניגוד עניינים.
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "העיריה חולקת על מסקנות הדוח וסבורה שמבקר המדינה טעה טעות קשה הן בעובדות והן בפרשנות להן, במישור המשפטי , המנהלי והשמאי. היה ראוי שהמבקר ישבח את פעולתה של העיריה בכך שפעלה בנחישות לתיקון טעות שבוצעה ושפגעה בקופה הציבורית. עירית ראשלצ פתחה חוזה חתום עם יזם, באופן חסר תקדים, וגבתה עוד תשעה מיליוני שח לקופת הציבור!! מעבר לארבעה מיליוני שח שנגבו במקור. תוספת זו לא היתה מתקבלת ללא התערבותו הנחרצת של ראש העיריה שהקים צוות שפעל לתיקון העיוות לטובת הקופה הציבורית ולרווחת תושבי העיר. טענתו של מבקר המדינה כאילו ראש העיריה דב צור היה מצוי לכאורה בניגוד עניינים שגויה לחלוטין".
משרד הביטחון הערים קשיים על גביית ארנונה
מעבר לכך, על פי הדו"ח, ברשויות רבות לא גבו ארנונה כראוי, וזאת בשל העובדה שמשרד הביטחון נקט סחבת במגעים עם הרשויות כדי שלא יבוצעו מדידות במחנות הצבא השונים. התנהלות זו אילצה את הרשויות המקומיות להגיש תביעות משפטיות ולהגיע לפשרה עם משרד הביטחון.
במשרד הביטחון אמרו בתגובה כי הם רואים בדו"ח המבקר חשיבות רבה כמנוף לחקיקה להסדרת הנושא, שתשלים חוסר היסטורי, בו כל רשות מקומית גובה ארנונה לפי ראות עיניה. עוד נמסר כי ב-2016 הועברה האחריות על מדידת כלל מחנות צה"ל לידי אגף הנדסה ובינוי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו