דוח המבקר: 900 אלף תושבים ללא הגנה מספקת

כשברקע הכוננות מפני תגובה איראנית אפשרית למספר תקיפות שיוחסו לישראל, ובהם גם התרעות על חדירות לבסיסים ויישובים, מפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה דו"ח מדאיג אודות המוכנות של יישובים בקו העימות מפני האיומים השונים. המבקר, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, מתריע כי כ-900,000 תושבים ביישובי קו העימות לא מקבלים את מרכיבי הביטחון הדרושים בכדי לתת מענה ראשוני לאיומים.

צה"ל, באמצעות הפיקודים המרחביים, מופקד על ביטחונם והגנתם של כ-900,000 תושבים המתגוררים ב-407 יישובי קו העימות. לצורך הגנת היישובים, הוקמו מרכיבי הביטחון, שכוללים: תשתיות, מבנים, מתקנים, דרכים, כבישים, ציוד ואמצעים אחרים להגנה עצמית, אשר ייעודם לתת מענה לביטחון השוטף ובשעת חירום.

עוד בדו"ח המבקר:

- מחדל המלחמה בעישון: התוכניות לא קודמו, כמות המעשנים עלתה

- טיסות לחו"ל, חופשות לא מדווחות: חגיגות רבני הערים

- יותר רוכבי אופניים חשמליים - מספר הנפגעים מזנק

מהדו"ח עולה כי "זה שנים רבות שיישובי העימות לא מקבלים את מלוא מרכיבי הביטחון שהם זכאים להם על פי סיווגם, והיקף המשאבים שמושקע בשיקום מרכיבי ביטחון ובתחזוקתם קטן מהנדרש על פי הצורך המבצעי".

לטענת המבקר כל התכניות שגובשו לשם פתרון בעיה זו, ובכלל זה התכנית האחרונה שאותה אישר בשנת 2014 שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, לא מומשו עקב היעדר הקצאת משאבים מתאימה. "מאחר שאושרה תכנית בלא שהוקצו מלוא המשאבים למימושה", קובע המבקר, "יש בכך מענה חלקי בלבד להגנה שמתכננים משרד הביטחון ופיקוד העורף לתת ליישובים המסווגים". הדו"ח מצביע כי הבעיה הזו בולטת בעיקר ביישובי איו"ש.

פער של מאות אלפי שקלים

בעקבות אי מימוש התוכניות שאושרו בצה"ל ומשרד הביטחון, ובשל איום המנהרות וגל הטרור באיו"ש, מצביע המבקר על פער של כ-473 מיליון שקלים להשלמת הפערים במרכיבי הביטחון.

תכנית העבודה של היחידה להתיישבות לשנת 2017, שגובשה בהתאם להנחיות שר הביטחון אינה תואמת את הצרכים המבצעיים שהגדיר אגף המבצעים, היות והיא מקצה כמחצית מסך התקציב ליישובי קו העימות בצפון, הנמצאים במקום החמישי בסדר העדיפויות המבצעי שנקבע.

הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט // צילום: דובר צה"ל

לעומת זאת, מציין המבקר, רק כ-9% מסך תקציב היחידה להתיישבות מוקצים ליישובי איו"ש, הנמצאים בראש סדר העדיפויות שקבע אגף המבצעים. "משמעות הדבר היא שהמשאבים המוגבלים ממילא המוקצים להקמת מרכיבי ביטחון אינם מופנים ליישובים שנזקקים להם ביותר על פי סדר העדיפויות המבצעי", קובע הדו"ח.

"לחברי המחלקות אין מספיק ציוד"

תפקידן של המחלקות להגנת היישוב, אותן מאיישים התושבים, הוא לספק תגובה ראשונית באירועי חדירה ליישוב. "לחלק מהמחלקות", מתריע המבקר, "להגנת היישוב ובכלל זאת למחלקות ביישובים המסווגים בסיווג 'קדמי', אין מספיק ציוד לכל חברי המחלקות".

פיקוד העורף הוא האחראי לספק ליישובים אמצעי קשר לתקשורת פנימית ומכשירי קשר מסוג "ברק כתום" לתקשורת עם כוחות צה"ל. על פי הדו"ח, נכון ליולי 2017 פיקוד העורף סיפק ליישובים כ-28% מתוך כלל מכשירי ה"ברק הכתום" שהיה אמור לספק ליישובים, וכ-63% מתוך כלל מכשירי הקשר המיועדים לתקשורת פנימית ביישובים.

בשל היעדר חלק מתחנות ממסר למכשירי "ברק כתום", יכולת הקליטה של מכשירים אלה היא חלקית. הדבר פוגע ביכולת השימוש במכשירים, וכתוצאה מכך נפגעת התקשורת בין כוחות צה"ל לכוחות ההגנה ביישובים, דבר שעלול לעכב את תגובת הכוחות בעת אירוע חדירה ליישוב.

המבקר מצביע עוד כי ישנם ליקויים בהפעלת רכזי הביטחון השוטף הצבאיים. "חלק מכוחות צה"ל בגזרות השונות לא הגדירו נהלים ופקודות המסדירים את קשרי העבודה בינם ובין רכזי הביטחון השוטף הצבאיים, וגם במקרים רבים שהגדירו כאלה, כוחות צה"ל אינם מקיימים אותם", צוין בדו"ח.

המבקר ממליץ כי נוכח המשאבים המוגבלים והיעדר היכולת לתת הגנה מלאה מפני כל האיומים, יש חשיבות יתרה להקצאה יעילה של המשאבים. "על כן", ציין המבקר, "ראוי ששר הביטחון יקבע שסדר העדיפויות המבצעי שקובע צה"ל ינחה הן את פיקוד העורף והן את היחידה להתיישבות בגיבוש תכניות העבודה שלהן על שני הגופים, כל אחד בתחומו ובתיאום ביניהם, לפעול לגיבוש תכנית לצמצום הפערים במרכיבי הביטחון באמצעות הקצאה מיטבית של המשאבים הקיימים ובכפוף לצורך הביטחוני, תוך ניהול מושכל וקפדני ובהתאמה ליכולות התקציביות הקיימות".

שר הביטחון במהלך ביקור בגזרת עוטף עזה // צילום: יהודה פרץ

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "שר הביטחון ומשרד הביטחון רואים בחיזוק ההתיישבות באזורי קו העימות - מרכיב מרכזי בחוסנה הלאומי של מדינת ישראל. משרד הביטחון וצה"ל משקיעים משאבים רבים בכל שנה בחיזוק מרכיבי הביטחון בישובים, כאשר השיקול המרכזי הוא הצורך המבצעי והביטחוני המוגדר על ידי צה"ל, באמצעות הפיקודים המרחביים ופיקוד העורף".

תכניות העבודה לשנים 2017 ו-2018 של היחידה להתיישבות ושל פיקוד העורף גובשו בתיאום מוחלט ובשקיפות מלאה בין הגופים. זאת על מנת לוודא שאין כפילויות ושסדרי העדיפויות נשמרים כפי שנקבעו והוגדרו על ידי שר הביטחון והגופים האמונים על כך. בשנתיים האחרונות חל שיפור משמעותי ביותר בכל הנוגע לתכנון, תיאום, ביצוע ובקרה של הפרויקטים השונים בתכניות העבודה. בכלל זה גובשה תכנית למרכיבי הביטחון באיו"ש, אשר הוצגה ואושרה על ידי סגן הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון והיא הוצגה למל"ל".

התגובה המלאה של דובר צה"ל לדו"ח:

"צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים. כפי שצוין בדו"ח, התיאום בין גופי צה"ל והקשר עם גורמי ביטחון אחרים מהווה נדבך משמעותי במרכיבי הביטחון ביישובי העימות בישראל. לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה כבר במהלכה. צה"ל ימשיך ללמוד את הדו"ח, ולפעול לאור ההמלצות הכלולות בו.

"בכל הנוגע לתיאום בין הגופים הרלוונטיים בצה"ל להגנת יישובי העימות, בימים אלו מבוצעות עבודות מטה המגדירות את ממשקי העבודה וסדר העדיפויות בנושא, בהתאם להערכת המצב. ככלל, צה"ל מבצע התאמה של מרכיבי הביטחון לכל יישוב בהתאם לסיווגו ולאיומים הקיימים. תכנית העבודה בנושא טיפול במרכיבי הביטחון לשנת 2018 נכתבה בשיתוף היחידה להתיישבות, זאת על מנת לוודא את התיאום בין הגופים.

"בכל הנוגע למעורבות הרבש"צים בביטחון יישובי העימות, בעקבות ההערות שעלו במהלך הביקורת, חודדו ההנחיות לכל כוח המגיע לתעסוקה מבצעית בנוגע למחויבותו לקיום קשר מול הרבש"ץ. צה"ל אחראי לזמן את הרבש"צים להערכות מצב תקופתיות ולעדכנם בכל נושא רלוונטי ובהתאם לאירועים. צה"ל רואה את תפקיד הרבש"ץ כגורם משמעותי לביטחון הגזרה ועל כן, מקיים בקרה בנושא. בכל עת נמצאים פיקוד העורף והפיקודים המרחביים בקשר שוטף ומקצועי עם ראשי הרשויות המקומיות ובעלי התפקידים הביטחוניים על פי צורך ודרישה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו