אדיסו שטה היה בסך הכל בן שלוש כשעזב את אביו ועלה לישראל יחד עם אמו ואחיו. הם הגיעו למרכז קליטה באיילת השחר שבצפון, משם עברו לפתח תקווה ולבסוף לקרית גת, שם הם מתגוררים היום. בימים אלו הוא מסיים שנתיים של התנדבות בארגון "אחרי" ובמכינות קדם צבאיות.
"עברתי דברים מטורפים", הוא משחזר את זמנו במכינת "מנהוג" ובמכינת "גל" ומציין כי אם לא היה מגיע למקומות אלו הוא לא היה זוכה לעולם לחוות כאלו דברים. במקביל עבר שנה ב"אחרי למנהיגות" – תוכנית יוקרתית שמאפשרת לחבריה לפתח מנהיגות. "הגעתי לכושר מטורף – פיזי ומנטלי", הוא מצהיר.
במכינה הקדם צבאית הוא לקח על עצמו גם פרויקט להעלות את יהודי אתיופיה, במסגרת ארגון "העלאת יהודי אתיופיה", ויש לכך סיבה טובה. "אבא שלי נשאר מאחור – באתיופיה", הוא מספר. "אחי סיפר שזה היה מנסיבות רפואיות – הוא לא יכול היה לעלות לטיסה וחיכה שיבריא. עכשיו זה בעייתי. לא ראיתי אותו מגיל שלוש – 19 שנה – אני לא ממש זוכר אותו אבל ראיתי תמונות ואני מדבר איתו לפחות פעמיים בחודש".
אדיסו מספר שלא מכירים בדתו של אביו, זאת למרות שהוא אינו מהפלשמורה. "התשובה היחידה שמביאים לנו היא שאין הצדקה לכך שאבא יהודי – אנחנו במבוי סתום", הוא מספר. בסוף יולי הוא צפוי להתגייס לצנחנים, אבל מקווה שיוכל לדחות את הגיוס כדי להתנדב עוד כמה חודשים. לאחר מכן הוא מקווה להגיע למגלן. אביו בינתיים יישאר באתיופיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו