השחקן מחלטר כמאבטח: "צריך גם להתפרנס"

"דרייבר" - הסרט החדש של יוצר "שטיסל" נחשב ללהיט וגורר תשומת לב רבה. הוא מביא את סיפורם של הקבצנים – שנוררים ביידיש, שהיו בעבר מכתתים את רגליהם בין בתים ובתי כנסת, וכעת מחזיקים נהג צמוד שמסביר להם מה לומר ל"גבירים" – עשירי המגזר, ואיך לספר להם סיפור מרגש על מנת לקבל צדקה. השירות, כך מתברר, משתלם – חמישים אחוזים מהפדיון מגיעים לאותו הנהג.

"בציבור החרדי מחנכים אותך כבר מגיל קטן לתת צדקה. מדובר בחיוב מהתורה – גם כשאין לך וגם אם לא בא לך", מסביר משה פולקנפליק, כוכב הסרט – "נחמן רוזומני" בשבילכם. הוא מסביר שאפשר להבין את אותם קבצנים שצריכים להתמודד ברגע אחד עם קושי עצום. באחת הסצנות הוא נראה מגיע עם ילדתו לתורם שהוא שלח אליו כשהיה דרייבר.

"כשקראתי את התסריט נדהמתי – אין לי מושג איך אפשר להתמודד עם כזאת מכה. הילד שלך נפטר, האישה שלך בורחת, אתה נשאר עם ילדה קטנה שצריך לדאוג לה כל הזמן. בחזרות הראשונות של סצנה הערתי את הילדה בכעס 'יאללה קומי כבר', ואז יהונתן אינדורסקי, הבמאי, עצר את הצילומים ושאל למה אני לא עושה זאת ברגש. אז הבנתי שצריך המון כוחות במצב כזה. 'נחמן' לא שואל שאלות ומקבל את המצב".

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

בתחילת הסרט המבט על הדמות הראשית, נחמן, ביקורתית – נהג שנוטה לנוכלות, ששותה ושמהמר בלילות עם חברים שרחוקים מהדימוי הקלאסי של חרדי שיושב ולומד. עם הזמן התמונה הופכת למורכבת – הדרייבר הופך לנזקק וזקוק לאמפטיה ולתמיכה. הוא יושב מול תורם כמי שמבקש לברוח מהגשם ומבקש עזרה. ואז הצופה מגלה שאינו יודע כלום.

פולקנפליק בסרט // צילום מסך

גם במציאות רב הנסתר על הגלוי. "אני מאבטח בהוסטל במרכז הארץ", מספר משה על עצמו. מאבטח? אני מתפלא על כך ששחקן שמככב באולמות הקולנוע משלים הכנסה בתפקיד שכזה. "זו הנורמה, שאנשים עובדים בעוד מקום. במקביל לעבודה שלי כשחקן, שזה מה שאני אוהב לעשות, אני צריך גם להתפרנס. הרי מידי פעם יש אודישנים ולא תמיד מתקבלים. עד שמפיקים סרט זה המון זמן".

פולקנפליק משחק בתפקידים שונים בסרטים ישראלים מאז 2011. במקביל החל בתהליך של התקרבות לדת. "אני עובר בשנים האחרונות תהליך של התחזקות. גדלתי בבית חילוני והיום אני לובש ציצית, מניח תפילין, מתפלל שלוש תפילות ביום ושומר שבת. אני אפילו לובש בשבת חגורה חסידית שנקראת גרטל והולך לשיעורים של חב"ד".

את התפקיד הראשי קיבל בדרך מקרית. כשלמד בבית הספר לאומנויות הבמה בית צבי נהג מדי פעם לחקות את אריק איינשטיין בדיבור ובשירה. שנים אחר כך פנה אליו הבמאי וסיפר שהגיע דרך מישהו שנזכר באותו חיקוי. "הוא שאל אם אני מוכן להגיע לאודישנים בהתראה קצרה. כמובן שהסכמתי, ומהבוטקה, השגרה של האבטחה, עברתי ישר אל סט הצילומים. אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יקרה בהמשך – תמיד צריך להשאיר מקום להפתעות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו