אילו אסוציאציות מעורר בכם השומרון? מתברר שאחרי 50 שנות התיישבות שם, רבים עדיין חושבים במונחים של גבעות שוממות ומבנים ארעיים. אלא שמי שביקר שם בשנים האחרונות לא יופתע לשמוע שמדובר באזור בארץ שבו יש יישובים ותיקים רבים, תשתיות טובות וחיי מסחר ערים.
לא פחות מ־1,197 עסקים רשומים במועצה אזורית שומרון - שבה רשומים גם 8,000 משפחות ו־40 אלף תושבים. בכל יהודה ושומרון רשומים 4,000 עסקים, שבהם מועסקים כ־30 אלף עובדים, רובם בתחומי שירותים, בריאות וטיפוח, תעשייה ואמנות. אזורי התעשייה החזקים הפכו את האזור לאבן שואבת גם למחפשי תעסוקה.
בסקר דעת קהל שנתי, שמקיימת דוברת המועצה האזורית שומרון באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, נוספה לראשונה השנה "סיבה" חדשה לביקורים בשומרון של אוכלוסייה מרחבי הארץ: "צורכי עבודה". 6% מהמשיבים, שהם כ־157 אלף בני אדם, העידו כי הם מגיעים לשומרון לצורכי עבודה. זאת לעומת 3% בלבד בשנה הקודמת, כלומר פי שניים יותר אזרחים ישראלים מבקרים בשומרון בשנה האחרונה לצורכי עבודה.
המועצה האזורית שומרון לקחה על עצמה לפעול בנחישות כדי להגדיל משמעותית את היקף התעשייה באזור, שלו פוטנציאל גבוה מאוד לעסקים, בין השאר בשל המיקום במרכז הארץ - כחצי שעה נסיעה מאזור התעשייה ברקן לתל אביב. בימים אלו עובדים במועצה על אישורי אזור תעשייה חדש בצמוד ליישוב המתפתח אבני חפץ, שייקרא "בוסתני חפץ" ובו יוקצו 800 דונם לעסקים.
אזורי התעשייה כיום הם אזור תעשייה ברקן, שחק בצפון השומרון ואזור התעשייה בראון. ברקן הוא הגדול שבהם, ובו פועלים 160 מפעלים המעסיקים כ־8,000 עובדים ישראלים ופלשתינים, והמחזור השנתי של המפעלים בו עומד על עשרות מיליוני שקלים. הקמת אזור התעשייה שער השומרון (נחל רבה) בגוש שערי תקווה־עץ אפרים צפויה למשוך מספר גדול של חברות, והוא משתרע על יותר מ־2,000 דונם של תעשייה ובסך הכל כ־3,000 דונם. אזור תעשייה זה אף קרוב יותר למרכז הארץ ונמצא בשלבי תכנון מתקדמים.
יותר נשים יזמיות
מטבע הדברים הרוב המכריע של העסקים בשומרון הוא של עוסקים פרטיים, המתגוררים בשומרון ופתחו עסקים משלהם. על פי הנתונים של מט"י סניף ש"י הפועל בשומרון לסיוע לעסקים, ככל שהיישוב מרוחק יותר, כך שיעור היזמות בו גבוה יותר. הדבר נכון במיוחד לגבי שיעור הנשים העוסק ביזמות ומספר הנשים בעלות העסקים הפרטיים - שגבוה משיעור הנשים בעלות העסקים בשאר חלקי הארץ. הנתונים האלה נובעים מהעובדה שמדובר באוכלוסייה ברמה אישית גבוהה, אוכלוסייה יוזמת ואקדמית הנמצאת ביישובים מרוחקים מאזורי התעסוקה המסורתיים, וכן ממספר הילדים הגדול יחסית במשפחה - אילוצים הדוחקים ליצירתיות. הצורך להישאר בסביבת הבית בשילוב הכישורים הגבוהים מסבירים את שיעור העסקים העצמאיים והיזמות באזורים אלה.
אירית גלמור
מהיינות הטובים בעולם
בשל הפיתוח המהיר של העסקים והכלכלה בשומרון, בימים אלו שוקדים במועצה האזורית שומרון ובחברה לפיתוח השומרון על הקמת אגף כלכלה ועסקים, שיעסוק הן בהגדלת מספר בתי עסק באזור והן בהנגשת שירותים לתושביו. כלומר, חיזוק העסקים מצד אחד וחיזוק הכוח הצרכני מצד שני.
"אירית גלמור תכשיטים ויודאיקה" היא דוגמה לעסק קטן של תושבת מקומית, עסק ביתי קטן עם אופק גדול. לאירית חנות סטודיו יפהפייה ביישוב נופים שבשומרון. אירית מייצרת תכשיטים ייחודיים העשויים ממתכות מעוצבות ומקושטים בעבודת יד בפימו ובאבני קריסטל בסגנון רומנטי ומודרני. אירית מספרת שהשיאים בעסק מורגשים בעיקר בחגים, ולאורך כל השנה ניתן מענה בעיצוב אישי ומותאם לאירועים מיוחדים, לחתונות, לכלות וכדומה. אירית מוכרת ללקוחות בשומרון, אבל לא רק - גם ברחבי הארץ ואפילו בעולם.
התכשיטים של אירית גלמור // צילום: רלי יוזביץ
לדבריה, "רציתי לבטא בעסק את הכישרון שלי ואת האהבה, וגם לגדל את הילדים מהבית. פתחתי את העסק, שזה עשר שנים יושב בנופים שבשומרון והפך לשם דבר באזור. הילדים כבר גדלו אבל האהבה נשארה, התשוקה והרצון מצד אחד ליצור ומצד שני לתרום לאזור. כיף לראות בכל אירוע נשים מעוטרות ביצירות שלנו, גם לאחר שנים. השומרון מאפשר לנשים יזמיות הרבה מרחב ומביא לפריחת עסקים באזור".
דוגמה נוספת לעסק מצליח בשומרון הוא יקב הר ברכה, המגלגל מיליוני שקלים בשנה. מגדלים בו ענבי יין על פני 100 דונם כרמים על רכס הר ברכה ומבקבקים כ־50 אלף בקבוקים בשנה. ליקב גם מרכז מבקרים ומסעדת בשרים המושכת תיירות ומבקרים.
ביקב מספרים כי הם פונים לתיירות חוץ, ובכל שנה מגיעים כ־10,000 תיירים ומטיילים ישראלים. היין שלהם נמכר ב־100 נקודות מכירה - מסעדות וחנויות יין. הם מייצאים יין גם להולנד ולארה"ב, אך רוב המכירות הן בארץ. היקב עטור פרסים, ובהם פרסים בינלאומיים.
היקב פועל מ־1988 והחלו לייצר בו יין ב־2007. ניר לביא, הבעלים, מספר כי בראייתו "השומרון מתפתח באופן מהיר. בראש ובראשונה יש יותר שירותים המוצעים לעסקים באזור, מה שמסייע לעסק. היקב הוא למעשה גם חקלאי וגם מסחרי, ולכן מגוון השירותים קריטי לעסק. מסייעת גם העובדה שמגמת התיירות בשומרון נמצאת בעלייה מתמדת - בסיורים מאורגנים, ובעיקר בסיורים פרטיים. גידול נרשם גם במכירות למסעדות ולחנויות - עלייה של 300% בחמש שנים האחרונות. במסעדת היקב נוצר ביקוש גדול לאירועים, ולכן גם מתקיימים בו יותר ויותר אירועים כמו בריתות, בר מצווה וחתונות".
ניר לביא ביקב הר ברכה // צילום: דרור קליש
עסק נוסף, גדול יותר, הוא מפעל "טויטופלסט" שבבעלות ישראל ושושנה טויטו, הממוקם באזור התעשייה ברקן ומייצר אביזרים לתעשיית מיזוג האוויר. המפעל מעסיק 140 עובדים, מחציתם פלשתינים. הוא מייצא ל־20 מדינות בעולם והמחזור השנתי שלו עומד על מיליוני שקלים.
משה לב־רן, מנהל היצוא בטויטופלסט, מספר כי "החברה הגיעה לשומרון מפתח תקווה, בעקבות בקשת המדינה לתת תעסוקה לעולים באזור. היתרון הגדול הוא החיבור של המפעלים לכביש 5, ומשם לנמלים הגדולים, כך שציר ההנעה של הסחורה מאוד נוח וגם הדרך לנתב"ג. גם מחיר הקרקע נמוך משמעותית ממחירי מטר מרובע במרכז הארץ. בשל החשיבות שרואה המועצה האזורית שומרון בתעשייה, מורגשת תמיכה רחבה יותר מצידה במפעלים ובתעשייה, החל מראש המועצה ועד לאחרון העובדים. אנחנו מעסיקים עובדים ממרכז ומדרום הארץ, כולל מקום עבודה לעלייה הרוסית הגדולה., ויש לנו כמובן גם עובדים מהכפרים הפלשתינים באזור. אנחנו אי של דו קיום במזרח התיכון הרועש והגועש".
לפי הנתונים הרשמיים, תנועת התיירים בשומרון עלתה בחמש השנים האחרונות בשיעור דומה לזה שמדווחים ביקב - מ־3,000 תיירים ב־2013 ל־10,000 תיירים השנה, מה שכמובן משפר את מצבם של כל העסקים באזור. גם המכירה לתושבים המקומיים עלתה, כחלק מהעלייה ברמת החיים בכלל.
מפעל טויטופלסט
החרם לא מפריע
יוסי דגן, ראש המועצה אזורית שומרון, אומר ל"ישראל היום" כי "יש לשומרון שלושה יתרונות שמושכים אליו עסקים: אחד זה ההתפתחות המואצת של השומרון. האוכלוסייה כאן גדלה מהר מאוד, גוש דן נמצא במרחק של חצי שעה פלוס־מינוס ויש תקופה שקטה יחסית מבחינה ביטחונית".
לדברי דגן, "התדמית של השומרון משתנה באופן מהותי. פעם היינו 'מעבר להרי החושך', והיום התדמית הזאת ללא כל ספק הולכת ונעלמת. זה מביא בעלי עסקים מחוץ לשומרון להגיע לכאן ומשפיע גם על אוכלוסיות חדשות שבאות לגור כאן, מה שכמובן משפיע על העסקים. המפעלים בברקן מעסיקים אלפי ישראלים וערבים, וזה תורם לשקט".
האם ה־BDS והחרמות משפיעים עליכם?
"הנושא של החרם הוא ברמת הביזאר, זה כמעט לא פגע בכלכלה שלנו. הנזק שלהם הוא נגד כל מדינת ישראל. הם הרי רוצים להחרים את כל התוצרת הישראלית, ולא רק את תוצרת יו"ש".
אביתר כץ, יועץ עסקי לסטארט־אפ גם מטעם מעוף, מערך השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה במחוז ירושלים־אריאל, מספר כי "באופן כללי פונים עסקים משלושה סוגים לקבלת ייעוץ: יזמים, עסקים בקשיים ועסקים מוצלחים שרוצים לגדול, שזו המשימה הכי מאתגרת והכי קשה".
מה מקבלים לקוחות במעוף, איזה סוג של ייעוץ בדיוק?
"יש מגוון רחב מאוד של יועצים, תלוי בצרכים של העסק - ייעוץ פיננסי, כתיבת תוכניות עסקיות, ייעוץ שיווקי ומכירתי, ואם צריך גם ייעוץ בעיצוב תעשייתי או בתקינה. אני עוסק לא מעט בייעוץ בתחום החדשנות - איך להכניס חדשנות לעסק, ובייעוץ לעסקים חדשניים - סטארט־אפים, אבל גם עסקים מסורתיים שרוצים להכניס ממד של חדשנות בייצור או בתהליכי העבודה שלהם. זאת לצד העקרונות הקבועים בניהול העסק וניהול נכון של תזרים מזומנים, שיווק; כל מקום והאתגר שלו".
מה מייחד את הייעוץ באזור בנימין והשומרון?
"המקום אמנם קרוב למרכז הארץ, אבל פועל כמו פריפריה - צריך להביא בחשבון את גודל השוק מצד אחד ואת היעדר התחרות מצד שני, לחיוב ולשלילה. כמובן יש להתחשב בתנודות של המצב הביטחוני ובהשלכות שיכולות להיות על ההכנסות. בגלל זה צריך להיות יעילים יותר ולהחזיק עסק רזה במידת האפשר, לחיסכון בעלויות.
ראש מועצת שומרון יוסי דגן // צילום: גור דותן
"נוסף על כך, כדאי מאוד לחזק את העסק בעזרת אתר אינטרנט שמאפשר להגדיל הכנסות לא רק ממכירה מקומית. דרך אגב, המדינה מממנת הקמת אתרי מסחר דיגיטלי לתושבי הפריפריה ולמרבית יישובי יו"ש. ליזמים באזור חסרים עדיין המון עסקים בתחומים שונים, לכן לפני שמקימים עסק כדאי לבדוק מול הנהלות היישובים מה חסר".
אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, אמר ל"ישראל היום" כי "משרד הכלכלה והתעשייה משקיע משאבים רבים לקידום אזורי התעשייה בשומרון ובכלל ובתחום העסקים הקטנים והבינוניים בפרט. התוצאות ניכרות בפעילות ונרשם גידול משמעותי של עסקים קטנים ובינוניים באזור יהודה ושומרון - משנת 2011 הוקמו יותר מ־8,000 עסקים וכיום יש יותר מ־14,000 עסקים, הזוכים לסיוע באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים המפעילה את מערך סניפי המעוף, אשר נותן שירות לעסקים אלו. כמו כן, יש לציין את פתיחת לשכת המסחר ההיסטורית, שנפתחה השנה ביהודה ושומרון לראשונה מאז קום המדינה".
רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, מוסיף: "אנו שמחים לראות את ההתפתחות וההתחזקות של העסקים קטנים והבינוניים באזור השומרון. באמצעות סניפי מעוף באזור הסוכנות מעניקה לעסקים וליזמים את מכלול הכלים והשירותים הנדרשים להתאמה לצורכי העסק והפיתוח האזורי, לרבות ליווי העסק לאורך זמן".
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו