סיפורה של התינוקת לילא אל־ג'נדור, שמתה כתוצאה ממחלת דם משפחתית - אבל חמאס מנה אותה כאחת מהרוגי הגדר בשל שאיפת גז כביכול מרימוני צה"ל - הוא סיפורו של המאבק בן יותר ממאת השנים בינינו לערביי האזור: שקרים מול עובדות; תעשיית מוות מול התיישבות ובניין.
תרבות השקר זקוקה להדהוד עולמי. יחיא סינוואר הצהיר לא מזמן באל־ג'זירה על ה"דוקטרינה" שלו: "החלטנו להפוך את גופם של נשותינו וילדינו לסכר שיבלום את ההתמוטטות הערבית". מנהיג חמאס מודה שהם מעוניינים בערימות נשים וילדים מתים, המצטלמים היטב בתקשורת המערבית, כדי להגביר את שקר המסכנות שלהם מול "אכזריות" ישראל.
יש לכך תשתית אנטישמית עמוקה בדעת הקהל, במיוחד בקרב הליברלים שבו, המקבלת כאמת (כמעט) כל עלילת דם שטופלים על היהודים. תינוקת מתה מכידוני צה"ל היא מתנה מפלצתית לתרבות השקר האנטישמית. הקונוטציה של מוות משאיפת גז היא כשמן בעצמותיו של המצפון האירופי; יהודים עושים לאחרים מה שעשו להם.
ערביי עזה לא ביקשו "לשבור את המצור" (למעשה, סגר חלקי שנועד למנוע הברחת אמצעי לחימה). הם כינו זאת בפירוש: "צעדת השיבה", שפירושה "השמדת ישראל". לשמחתנו, אין להם הכוח לעשות זאת, אבל מי שבמוצהר קם להשמידנו, כדאי בהחלט לעוצרו קודם, גם במחיר חייו. האנטישמיות העולמית ניזונה מהאוטו־אנטישמיות שבתוכנו. ה"שיטה הבולשביקית, הנאצית, האוקראינית, הפשיסטית", כינה את פעולות צה"ל אחד, אביגדור פלדמן. בקרב חוגו הוא נחשב גיבור.
הליברליזם העולמי - כמו סניפו בשמאל הישראלי - עזב מזמן את מחוזות ההיגיון והרציונליזם, והוא מוּנע בעיקר מתוך רגש. לכך נוספת הנחת היסוד העצֵלה שלו, שלפיה הצד החלש צודק תמיד, אפריורית. סיפור הכיסוי השקרי על רצח התינוקת בידי צה"ל הגיע כמובן ליהדות ה"ניו יורק טיימס", שאימצה את השקר כהוכחה נוספת לזוועה, שבהקמת מדינה יהודית עם כוח. לשם מכוונים תותחי כל ארגוני השמאל: דה לגיטימציה לרעיון מדינת הלאום של העם היהודי. למזלנו, שקר אחד נחשף; כמה שקרים לא נחשפו?
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו