"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אושר: רה"מ ושר הביטחון יוכלו להחליט לבדם על יציאה למלחמה

בעקבות המלצות הוועדה בראשות האלוף (במיל') יעקב עמידרור, אישרה הכנסת הצעת חוק לפיה בנסיבות קיצוניות, רה"מ לא יזדקק לאישור הקבינט אלא יוכל להחליט על יציאה למלחמה בהתייעצות עם שר הביטחון בלבד

,עודכן
נתניהו וליברמן במליאת הכנסת // צילום: נועם ריבקין פנטון // נתניהו וליברמן במליאת הכנסת // צילום: נועם ריבקין פנטון

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק יסוד הממשלה ולפיו ראש הממשלה יוכל, "בנסיבות קיצוניות", להכריז מלחמה בהתייעצות עם שר הביטחון בלבד. ההצעה עברה ברוב של 62 חברי קואליציה מול 41 חברי אופוזיציה.

הנוסח אושר עפ"י בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שסירב להסתפק בנוסח המקורי של הצעת החוק, ולפיו הקבינט יחליט על יציאה למלחמה במקום הממשלה.

אתמול (ראשון), בישיבה של ועדה משותפת לוועדות החוץ, הביטחון והחוקה, התנהל ויכוח חריף באשר לנוסח החוק. נציגי האופוזיציה בראשות הח"כים עפר שלח (יש עתיד) ועמר בר-לב (המחנה הציוני) התנגדו להצעה של נתניהו. חברי כנסת מהקואליציה, בני בגין (הליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) תמכו בהתנגדות הזו ועמדו על כך שהסמכות להכריז מלחמה תועבר מהממשלה לקבינט המדיני-ביטחוני.

חברי הכנסת בר לב ושלח הזהירו וטענו כי נוסח החוק שמציע נתניהו יאפשר לו למדר שרים שמתנגדים לפעולה, ולהביא אותה להצבעה בהיעדרם. שלח אמר כי "בלחץ של ראש הממשלה, הצביעו חברי הקואליציה בניגוד לדעתם שלהם, בעניין של חיים ומוות. הזלזול של נתניהו בכל מי שסביבו ובכל מה שלמדנו מהמלחמות הרבות שלנו, גבר על הכרתם של חברי כנסת מנוסים וטובים".

שרת המשפטים איילת שקד, שיזמה את הצעת החוק, אמרה מנגד כי "החוק משמר את המצב הקיים ממילא. בעידן הרשתות החברתיות וסכנת ההדלפות, עלינו להתאים עצמנו לתפיסת הביטחון המדינית-ביטחונית הנוכחית, ולייעל את עבודת הממשלה והקבינט ככל הניתן".

הצעת החוק גובשה בעקבות המלצות של ועדה בראשות אלוף (במיל') יעקב עמידרור, שהוגשו לראש הממשלה בדצמבר 2016.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר