אזרחות פורטוגלית גם ליהודים עיראקים, אשכנזים ותימנים

בשיתוף ברק רום

מאת: עו”ד יהודית שמיר

גם ישראלים “ספרדיים” פונים לממשלת פורטוגל לקבל אזרחות וגם ישראלים שלא הוגדרו עד היום כ”ספרדים”, יוצאי עיראק, תימן ואשכנז, יכולים להגיש בקשה בתנאי ששם המשפחה נמצא ברשימות של מגורשי ספרד.

החוק הפורטוגלי דורש כי המבקש יהיה יהודי ממוצא “ספרדי” (“Judio Sefaradita”). לשם כך, יש לעשות חיפוש של שם המשפחה של אביו או אמו בארכיוני האינקוויזיציה השונים במדריד, ולמצוא בין אלפי שמות משפחה של יהודי ספרד שגורשו, את שם המשפחה “הספרדי” המבוקש.

ברשימות של מגורשי ספרד, נמצאים, לא רק שמות משפחה טיפוסיים כמו: “טולדנו”, “קלדרון” או “מימון”, אלא גם שמות משפחה “אשכנזיים” כביכול, כמו: “ויצמן” או “ליברמן”, אשר נמצאו שייכים לקהילות ספרדיות בצפון אפריקה. לכן, אין לפסול לחלוטין שמות משפחה שלא נשמעים ספרדיים על פי צלילם.

האינקוויזיציה שהגיעה לספרד של המלכה איסבל, אילצה את יהודי ספרד שסירבו להתנצר, למצוא מקום חדש להתיישב עם משפחותיהם. רבים עלו על האניות שהסולטן התורכי שלח והגיעו לתורכיה. אחרים עברו בספינות קטנות לצפון אפריקה, לאיטליה ויוון, אך רוב היהודים ובמיוחד כאלה שלא יכלו לרכוש כרטיס לאנייה, עברו יבשתית לפורטוגל.

אלא, שכאשר הגיעה האינקוויזיציה גם לפורטוגל בעקבות נישואיה של הנסיכה הספרדית עם מלך פורטוגל, יהודי פורטוגל וגם אלו מספרד שהתיישבו בה, נאלצו לברוח, שכן, כל מי שנתפס ולא התנצר בלב שלם, הועלה למוקד ונשרף חיים. וכך יהודי ספרד ואחר כך יהודי פורטוגל, נדדו באירופה ורבים היגרו למושבות ספרד ופורטוגל גם בעולם החדש ובאפריקה.

לפנייה ישירה אל עו”ד יהודית שמיר לחץ/י כאן

“היהודי הנודד” נדד למדינות שמעבר לאגם הים התיכון. לפיכך, אנו מוצאים קהילות ספרדיות במזרח אירופה. יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגלי התיישבו במזרח פולין (אזור גליציה ומערב אוקראינה, אזור קרקוב, לבוב ומזרחה משם) או ברומניה. היהודים לא היגרו אחרי הגירוש ישירות לפולין או לרומניה אלא נדדו מארצות הים התיכון, בעיקר מתורכיה, צפונה ומזרחה.

מחקר מקיף, על תולדות יהודי ספרד במזרח אירופה, שהזמנתי לאחרונה, העלה ממצאים ברורים, לקיומן של קהילות ספרדיות תוססות מאז גירוש ספרד ופורטוגל, מהמאה ה-16 ועד הכיבוש הנאצי והשואה במאה ה-20.

מכאן, שגם יהודי פולין, אוקראינה, בלארוס ורומניה, בעלי שורשים ספרדיים, בעלי שמות משפחה ספרדיים כגון: “סלומון”, “בונדי”, “דויד”, “סמואל”, “מרקוס”, “פרץ”, “פלתיאל”, “קסטיאל”, “מרקיש” ועוד, גם הם יוכלו להגיש בקשה לאזרחות פורטוגלית.

לא רק בעלי שמות משפחה ספרדיים טיפוסיים נמצאו ברשימות מגורשי ספרד. גם שמות משפחה אשכנזים מובהקים נמצאו ברשימות, כגון: “רבינוביץ”, “סגל”, “מרקוביץ”, “ברנשטיין”, “ברונשטיין”, “הורוביץ”, “סגל”, “הרץ”, “פישר”, “רפופורט”, “פטרבורג”, “שפטל”, “וינוקור” ועוד. הסיבה לכך היא, כי בעלי שמות משפחה “אשכנזיים”, חיו בזמן הגירוש בספרד ופורטוגל, והאינקוויזיציה באותה עת, רשמה בקפדנות רבה את שמות היהודים.

היהודים שגורשו מספרד ומפורטוגל נדדו. אחרי הגירוש הגיעו רבים לתורכיה, ורבים ניהלו חיי מסחר ענפים עם עיראק של היום ועם תימן. כתוצאה מכך, רבים מהם אף התיישבו והקימו במדינות אלה משפחות. יהודי תימן בעלי שמות משפחה כמו “לוי”, “קרוואני” ועוד, כבר נמצאו ברשימות מגורשי ספרד.

בעקבות הפרסומים, פנה אלי בחור לבדוק זכאותו ואמר: “אבא שלי נולד בלבנון וסבא שלי נולד בסוריה”, “בבית לא יודעים לאדינו או חכיתייה “(השפה שדיברו מגורשי ספרד תושבי קזבלנקה, טנג’יר, טטואן, ארסילה, צ’פצ’און, ארסילה, אלקסרקיביר, לאראג’, סאוטה, ומלייאה ועוד), “אין לי דרך להוכיח שורשים ספרדיים אבל אני בטוח לא אשכנזי”. לאחר בדיקה בארכיוני האינקוויזיציה במדריד, מצאתי את שם המשפחה ברשימות מגורשי ספרד. אז יש לו שורשים ספרדיים.

גם מר לוי מתימן וגם מר שושן מעיראק היו ספקניים לגבי שורשיהם הספרדיים. גם הנכד של סופר האידי הידוע, יליד אוקריינה של היום, שנרצח על ידי סטאלין, פנה אלי בבקשה להוכיח שהוא צאצא של מגורשי פורטוגל. לאחר בדיקה בארכיונים מצאתי את שם המשפחה. למרות ששפת סבו הייתה האידיש, הרי ששורשי המשפחה היו בפורטוגל.

הדרישה המרכזית של החוק הפורטוגלי היא הוכחת קשר תרבותי למגורשי פורטוגל. על פי החוק, בחינת הקשר תתבצע על ידי אחת מהקהילות היהודיות בפורטוגל שאושרו לכך. לכן, לא די בקיום שם משפחה ספרדי ברישומי האינקוויזיציה כי עדיין יש להוכיח גם קשר תרבותי ליהודי ספרד. קשר זה ניתן להוכיח על ידי נוסח תפילה, כתובה ספרדית או מכתב של רב הקהילה.

לא משנה מאיפה באה המשפחה. היהודים, כאמור, נדדו בין מדינות במשך 500 השנים מאז גירוש ספרד. ברור שאם מדובר ביהודים שבאו מתורכיה או בולגריה והם יודעים לדינו, עובדה זו יכולה לסייע. יש לציין שהדרישה להוכחת שליטה בשפת הלדינו, ואפילו לא בהכרח של המבקש עצמו אלא של אחד מהוריו או הסבים שלו, אינה בגדר חובה.

יהודי צפון אפריקה ויהודים שבאים ממדינות שהיו תחת האימפריה העותומאנית (כגון יהודי ירושלים, מצרים וכד’) נחשבים למגורשי ספרד ופורטוגל כי השתייכו לקהילות ספרדיות ידועות.

באתרים שונים באינטרנט פורסמו רשימות של שמות משפחה שבהם למעלה מ-5,000 שמות. רשימות אלה אינן מוכרות על ידי ממשלת פורטוגל. אף על פי שהחוק עצמו מונה כמה שמות משפחה המצביעים על קשר ליהדות פורטוגל - כגון: “פורטוגלי”, “פרנקו”, “אזולאי”, “קאסטרו”, “פרץ”, “מלכה” ועוד.

הראיה היחידה להוכחת שם המשפחה “הספרדי”, המוכרת על ידי ממשלת פורטוגל, היא המצאת מסמך המעיד כי שם המשפחה נמצא בארכיונים היסטוריים במדריד וברשימות המגורשים מספרד. מסמך כזה יחד עם אילן היוחסין, יונפק, באמצעותי, על ידי מכון מחקר ידוע במדריד, ומכאן הדרך סלולה להשגת אזרחות פורטוגלית.

הכתבה מאת עו”ד יהודית שמיר, באדיבות אתר עורכי דין  lawguide.co.il

בשיתוף ברק רום