איך נקבעים שמות המבצעים של צה"ל?

אגדה מפורסמת טוענת שמחשב מיוחד מאלתר את שמותהמבצעים של צה"ל. אך האם כך הדבר? כלל לא בטוח. מאחורי שמות המבצעים ישנה מחשבה רבה, והמטרה היא לצקת משמעות לתוכן המבצע, למטרתו ועוד. להיבטים המבצעיים, הפוליטיים, הפסיכולוגיים והתקשורתיים יש חלק לא קטן ביצירת שם המבצע.

כמובן, ישנם שמות מתבקשים. שמה של מלחמת לבנון השנייה נקבע בלחץ הציבור.מלחמת יום כיפורכמובן נקראה כך בשל עיתוי פריצתה והמשמעות הדתית, ומלחמת ששת הימים הינה בשל אורכה הייחודי.

אולם מה עם "ענבי זעם", "גשמי קיץ", "שירת הצפצפה", "זעם האל" ועוד? במחקר התברר כי ישנם ארבעה פרמטרים שעל פיהם נקבעים שמות המבצעים: שמות אנשים, שמות מקומות בארץ ישראל, שמות צמחים ושמות חיות. הנושאים הללו מחולקים לשניים – עולם הטבע והחי ועולם התנ"ך.

לוחמים על גבול עזה

המחקר המקיף בדק את 81 המבצעים שהיו מאז קום המדינה ממלחמת העצמאות ועד מבצע "עופרת יצוקה", וגם את השמות של אמצעי הלחימה בצה"ל, והתברר שיש להם דפוסים דומים. כך למשל טנק ה"מרכבה" שבא מתוך העולם התנ"כי (מעשה מרכבה), ואת הרובים "גליל", "תבור" או "נגב" שבאים מעולם הטבע. מעולם החי יש את מטוס "לביא" ושריונית ה"פומה".

מתוך 239 שמות של מבצעים ואמצעי לחימה, שליש מהשמות הם מעולם הטבע, כמו מבצע "קשת בענן", שליש מהשמות הם מעולם המושגים התנכ"י, כמו מבצע שלמה והשאר הם השילוב בין שניהם כמו "עמוד ענן". זאת דוגמא קלאסית לשם שלקוח מעולם הדימויים של הטבע וגם מעולם הביטויים התנ"כי - "עמוד ענן לפני המחנה" מפרשת בשלח ויציאת מצרים.

המחקר טוען שבכוחו של השם של המבצע להשפיע על התפישה שלו בציבור כמוצלח או לא. למשל מבצע "שלום הגליל", שהציב מטרה ברורה, לעומת שמות מעורפלים כמו "חורף חם", "קשת בענן" ו"ענבי זעם" שלא הציבו מטרה. השמות האלו למעשה לא אומרים כלום ואולי זאת בדיוק המטרה של בוחרי השם. ואולי, רק אולי המיתוס נכון - המחשב המסתורי הוא זה שבוחר את שמות המבצעים