"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"בקול ענות חלושה": כך קרס אישום חמור בשוחד
מנהל בתעשייה האווירית הואשם בשוחד, כי הציע, בין השאר, לרשום כספקית במפעל חֶברה של מקורב לו • השופטת חשבה אחרת: "הפגיעה אינה משמעותית"
משרדי התעשייה האווירית // צילום: גדעון מרקוביץ

"בקול ענות חלושה": כך קרס אישום חמור בשוחד

מנהל בתעשייה האווירית הואשם בשוחד, כי הציע, בין השאר, לרשום כספקית במפעל חֶברה של מקורב לו • השופטת חשבה אחרת: "הפגיעה אינה משמעותית"

אבי כהן
, עודכן

"מה שהתחיל בקול גדול כפרשיית שוחד, מסתיים כמעט בקול ענות חלושה", כך כתבה בגזר הדין שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, אליאנא דניאלי, שגזרה חמישה חודשי עבודות שירות על יעקב אללוף, מנהל רכש לשעבר באחד מהמפעלים של התעשייה האווירית שהואשם לפני כשנתיים בשוחד חמור. אתמול הסתיים התיק בהרשעה במרמה והפרת אמונים.

אללוף שימש בשנים 1996 ועד תחילת 2014 כממונה רכש תפעולי וקבלנות משנה של מפעל מל"מ, אחד ממפעלי התעשייה האווירית. בשלב מסוים, על פי כתב האישום, הוא הציע לרשום חברה שעוסקת בתחום הבנייה והשיפוץ, של אדם שעימו הוא נמצא בקשרי חברות, כספקית המפעל.

על פי כתב האישום, אותה חברה רכשה עבורו מוצרים שונים ובהם מוצרי קרמיקה, ברזל, חומרי בנייה, דלתות ועוד - בשווי כולל של כ־100 אלף שקלים. גם כאשר שיפצו ילדיו של אללוף את בתיהם, רכשה החברה שלושה מוצרים עבורם בסכום כולל של יותר מ־70 אלף שקלים. אללוף וילדיו החזירו את הכספים לחברה, אולם על פי כתב האישום הם קיבלו הטבות הניתנות לאותה חברה מכוח היותה חברה העוסקת בתחום הבנייה.

לפי אישום נוסף שהוגש נגד אללוף, בעת ששימש חבר בוועדה לבחירת מתנות לעובדי המפעל, החליטה הוועדה לרכוש כ־1,700 כוסות בירה עם לוגו של המפעל, תמורת כ־31 אלף שקלים. אללוף פנה לחברה אחרת ודרש ממנה להעסיק את הסטודיו שבבעלות בתו לעיצוב לוגו המפעל ולעיצוב אריזת הכוסות. בעלי החברה נענו לדרישתו, ועיצבו את הלוגו והאריזות ושולם לה כ־3,700 שקלים.

בתחילה, לאחר חקירה של המלמ"ב, הוגשו על ידי פרקליטות המדינה כתבי אישום חמורים באשמת שוחד. אולם פרקליטו של אללוף, עו"ד אבי אודיז, הצליח להגיע לעסקת טיעון שבה זוכה אללוף מהאישום החמור של לקיחת השוחד.

עוד טען עו"ד אודיז, כי החקירה לוותה בליקויים קשים ונוהלה באופן סלקטיבי, תוך התמקדות בחומרי חקירה ובחשודים מסוימים, ובלי שהיחידה החוקרת בחנה את מכלול הראיות. על פי עו"ד אודיז, אללוף אמנם כשל בהתנהגותו, אולם עיקר התיק אינו במרמה אלא באי־דיווח, והוא שילם עבור חומרי הבניין שאותם קיבל.

בפרקליטות טענו מנגד כי אללוף מעל באמון שניתן בו במסגרת עבודתו במפעל ביטחוני משמעותי, לשם קידום אינטרסים אישיים. מעשי הנאשם העמידו אותו בניגוד עניינים מהותי, הן נוכח חברותו עם מנהל החברה שהואשם גם הוא, והן נוכח אספקת חומרי בנייה לנאשם ולילדיו באופן שהיטיב עימו כלכלית.

"הפגיעה שנגרמה באמון הציבור עקב מעשי הנאשמים אינה משמעותית, וחרף ניגוד העניינים, הרי בעיקר עסקינן במראית פני הדברים", כתבה השופטת דניאלי, והוסיפה על האישום השני: "דווקא במעשהו במסגרת האישום השני פגע באופן משמעותי יותר באמון הציבור, שכן במסגרת אישום זה הפעיל הנאשם את השפעתו כדי להיטיב באופן כלכלי עם בתו, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם אמות מידה ראויות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...