"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בקרוב: טיפים שמקבלים מלצרים ייחשבו כחלק משכר העבודה

בית הדין הארצי לעבודה פסק כי כל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו • חלק מאנשי הענף מברכים על ההחלטה אך חלק טוענים כי " הדבר יגדיל ויקשה עוד יותר על המסעדות הברים ובתי הקפה"

,עודכן
צילום: רויטרס // אילוסטרציה

טיפים שמקבלים מלצרים במסעדות ובבתי הקפה ייחשבו מעתה כחלק משכר העבודה, מהם ינוכו מיסים אך גם על בסיסם יחושבו דמי אבטלה. כך פסק היום נשיא בית הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן בפסק דינו האחרון לפני פרישה. לעמדה זו הצטרפו גם סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן איטח, השופט רועי פוליאק ונציגות הציבור מיכל בירון-בן גרא ויודפת הראל-בוכריס.

"כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו", כתב פליטמן בהחלטתו. משמעות נוספת להחלטה זו, שתיושם מתחילת שנה הבאה, היא שבעלי המסעדות יצטרכו להתחשב בטיפים בהפרשות לקרן פנסיה, ביטוח לאומי ועוד.

פסק הדין ניתן בשני ערעורים שבמסגרתם עלתה שאלת משמעות הטיפ. הראשון היה על החלטת הביטוח הלאומי שלא לכלול בחישוב דמי האבטלה ששולמו לעומרי קיס שעבד כמלצר סכומי טיפ שקיבל. ערעור נוסף עסק בשאלה האם יש לכלול בשכרו של יחיאל בודה, מלצר במסעדה אחרת, את כספי הטיפ כדי לקבוע האם מעסיקו שילם לו שכר מינימום.

משמעות ההחלטה עתידה להשפיע על כ-200,000 עובדי ענף המסעדנות ולאלפי מסעדות ובתי קפה בכל רחבי הארץ.

"מציאות רבת-שנים זו משמעה כי מתן התשר היה לנוהג מושרש היטב, העולה כמעט כדי נורמה משפטית בת-תוקף; נורמה שלפיה, מתוך תחושת מחויבות ולא כמחווה רצונית, משולם התשר למסעדה על-ידי הלקוח, ומחולק על-ידי בעל המסעדה בין נותני השירות ללקוח, כשכר עבודה עבור עבודתם הרגילה", הוסיף פליטמן.

"לפיכך נקבע, כאמור, כי כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. "זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר; גם אם הוא לא עבר דרך הקופה; גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה; וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות".

עו"ד עמית גרוס, מומחה בתחום המסעדנות ושותף בפירמת עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן ועמית גרוס, מסביר את ההלכה החדשה ואומר: " בית הדין הארצי אומנם עשה סדר. טוב וראוי שיעשה סדר, אולם פסק דין הזה יגדיל ויקשה עוד יותר על המסעדות הברים ובתי הקפה. בית הדין הכריח למעשה את המעסיק להפקיד את כספי התשר ( בגובה ההתחייבות לשכרו של העובד ) לקופתו של המעסיק, דבר אשר יטיל תשלום נוסף על המעסיק, הלא הוא מע"מ. סיכוי לא רע שרוב המסעדות ייקחו את הטיפ כחלק ממחיר המנה או שיוסיפו 12/15 אחוז קבוע לחשבון"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר