ארגונים לא ממשלתיים ברשות הפלשתינית, שטוענים כי פעילותם נעשית לצורך קידום מעמד האישה וזכויותיה, מבצעים למעשה מסע הסתה נגד ישראל: דו"ח שהוציא מכון המחקר NGO Monitor לרגל יום האישה הבינלאומי מראה כי מימון אירופי שנועד לקדם את האישה הפלשתינית וזכויותיה, משמש בפועל לקידום נרטיב קיצוני נגד ישראל.
בדו"ח מובאת סקירה על מודלים לחיקוי של נשים פלשתיניות, שרובן המכריע זוכות לתהילה על השתתפותן בפעילויות חבלניות נגד ישראל. הדו"ח בוחן את חלקה של הקהילה הבינלאומית בהנצחת מצב זה, בין אם באמצעות מימון ארגונים פלשתיניים רדיקליים, ובין אם במתן לגיטימציה לארגונים אלה בפורומים בינלאומיים כמו האו"ם.
הארגונים הבולטים שמטרתם המוצהרת היא לקדם את הנשים הפלשתיניות ולהבטיח להן ביטחון אישי, זכויות פוליטיות וכלכליות, חינוך ושירותי בריאות, הם: מרכז הנשים לייעוץ משפטי (WCLAC), המרכז ללימודי נשים, אגודת נשים צעירות פלשתיניות (YWCA), החברה הפלשתינית העובדת למען נשים (PWWSD) והוועדה הטכנית לענייני נשים (WATC).
ארגונים אלה ואחרים חתומים על "הקוד האתי הפלשתיני" אשר תובע מהם ליישר קו עם השקפת העולם הלאומית הפלשתינית, השוללת נורמליזציה עם ישראל. כך נוצר מצבו שבו ארגונים שמטרתם לקדם מטרות ערכיות, כמו זכויות אדם ונשים, קושרים את פעילותם עם המאבק הלאומי הפלשתיני ומקדמים סדר יום רווי שנאה ואלימות נגד אזרחיות ואזרחים ישראלים.
לא הזכירו ש'החזית העממית לשחרור פלסטין' מוכרת כארגון טרור
בדו"ח מובאות דוגמאות שבהן ארגוני הנשים הפלשתיניות עודדו הסתה ושיבחו פעילות טרור, בין היתר: ארגון זכויות הנשים 'מפתאח' מתאר את פעילותה של המחבלת וופא אידריס, המתאבדת הראשונה באינתיפאדת אל אקצה, כ"תחילתה של פעולות הקרבה של שורת נשים פלשתיניות, שהקדישו את חייהן למען המאבק". אידריס רצחה ישראלי אחד ופצעה כ-150.
מקרה נוסף של עידוד לטרור שמוצג בדו"ח, אירע בנובמבר 2016 כאשר הארגון הפלשתיני 'אדאמיר', הידוע בקשריו עם ארגון הטרור 'החזית העממית לשחרור פלסטין, בשיתוף עם הארגון הפלשתיני 'סמידון' שמתעד משלחות פעילים אמריקאים בישראל, פרסם חוברת שכותרתה "למען אהבת פלסטין: סיפורי נשים, מאסר והתנגדות".
"חודשים ספורים לפני שעאהד תמימי הועמדה לדין, היא הוזמנה לאירוע בפרלמנט האירופי שכותרתו 'תפקידן של הנשים במאבק הפלשתיני'". עאהד תמימי // צילום: AFP
החוברת מציגה את סיפוריהן של מספר מחבלות שהפכו לאסירות, כמודלים לחיקוי עבור נשים ונערות פלשתיניות. בהקדמת החוברת נכתב: "האם הפלשתינית אוהבת מאוד את ילדיה, אך אי אפשר להאמין עד כמה היא אוהבת את מולדתה".
בנוסף, החוברת מביאה את סיפורה של רולא אבו דוהו, אסירה לשעבר וכיום חברת סגל במכון ללימודי נשים באוניברסיטת ביר זית. אבו דוהו חברה בארגון הטרור 'החזית העממית', וריצתה בכלא תשע שנים מתוך 25 "בגין השתתפותה בהרג של אזרח ישראלי חף מפשע". לאחר שחרורה הכריזה דוהו: "אני לא מצטערת על זה... להיפך, אני גאה, והלוואי שיכולתי לעשות יותר למען המדינה שלי". החוברת משבחת את ניסיונותיה לארגן התאגדות אסירות בדרישה להשתחרר בתקופת המשא ומתן סביב הסכם אוסלו.
בחוברת מוצגת גם ח'אלידה ג'ראר, בכירה ב'חזית העממית' ומנכ"לית 'אדאמיר' לשעבר. בחוברת נטען כי היא "נאשמה... בייצוג 'החזית העממית לשחרור פלסטין' במועצה המחוקקת הפלשתינית. רוב המפלגות הפלשתיניות העיקריות נחשבות עוינות, ומוחרמות על ידי הכיבוש הצבאי הישראלי". מעבר להצהרה הזו, שאינה אמיתית, בחוברת לא הוזכר כי החזית העממית לשחרור פלסטין מוכרת כארגון טרור על ידי האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה וישראל.
בשנת 2015 הוגש כתב אישום נגד ג'ראר בגין עבירות שונות, כולל חברות פעילה בארגון טרור והסתה לאלימות באמצעות קריאה לחטיפת חיילים ישראלים. ג'ראר הסכימה לעסקת טיעון, הורשעה, וקיבלה עונש של 15 חודשי מאסר וכן מאסר על תנאי של עשרה חודשים נוספים. היא שוחררה מהכלא ב-3 ביוני 2016. ג'ראר שוב נעצרה ביולי 2017, "בעקבות מעורבותה בקידום פעילות טרור באמצעות החזית העממית".
מחבלת נוספת שזוכה לתשבחות היא לינה ג'רבוני – ערבייה ישראלית שנידונה לריצוי 17 שנות מאסר בשנת 2002 על סיוע לארגון הטרור הג'יהאד האסאלמי בפיגועי התאבדות. ג'רבוני מתוארת בחוברת כ"מי שנעצרה בשנת 2002 בגיל 26, נחקרה, עונתה ועברה התעללות במשך שלושים יום. היא נידונה ל-17 שנות מאסר על 'סיוע לאויב', בעוד שהייתה פעילה בהתנגדות הפלשתינית".
"האם הפלשתינית אוהבת מאוד את ילדיה, אך אי אפשר להאמין עד כמה היא אוהבת את מולדתה". פלשתיניות תוקפות חיילים // צילום: AP
ארגונים פלשתיניים אחרים, כמו האגודה האקדמית הפלשתינית לחקר עניינים בינלאומיים (PASSIA) טוענים בדומה לכך, כי ג'רבוני הייתה עד שנת 2016, האסירה הפלשתינית שריצתה את עונש המאסר הממושך ביותר: עונש של 17 שנה עבור 'עזרה לאויב – ההתנגדות הפלשתינית".
ראש דסק אירופה במכון המחקר NGO Monitor, אולגה דויטש, אמרה לאחר פרסום הדו"ח: "רק חודשים ספורים לפני שעאהד תמימי הועמדה לדין בגין התעמתות עם חיילי צה"ל וקריאה לביצוע פיגועי התאבדות, היא הוזמנה לאירוע בפרלמנט האירופי שכותרתו 'תפקידן של הנשים במאבק העממי הפלשתיני'. זאת, לצד המחבלת לילה ח'אלד. ח'אלד, מחבלת שהייתה שותפה לשורה של חטיפות מטוסים ועדיין פעילה בחזית העממית, הוזכרה על ידי תמימי כסמל ודוגמא לנשים פלשתיניות. מאכזב כי כוונת המימון הבינלאומית לקדם את זכויות הנשים בחברה הפלשתינית, משמשת לחיזוק מערכת שלמעשה מגבילה את יכולתה של החברה האזרחית לסייע לנשים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו