הושלמה תכנית ממשלתית להתמודדות עם משבר האקלים

הממשלה השלימה תכנית להיערכות לאתגרימשבר האקלים: אחרי עבודה שארכה כשנה, בחודשים הקרובים תוגש לשולחן הממשלה הצעת מחליטים בנושא.

ההצעה כוללת סדרת צעדים מעשיים להיערכות המדינה למשבר, אשר רבים בעולם חוזים את בואו ביתר שאת בשנים הקרובות. היום (שלישי) יציג מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, את נתוני הדו"ח – במהלך פאנל שיתקיים בכנס שדרות תחת הכותרת "הכל צפוי והרשות לא מוכנה". בפאנל תשתתף גם גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות במשרד.

הצעת המחליטים מבוססת על דו"ח שינוי אקלים שעליו עבדו משרדי ממשלה רבים, בהם המשרד להגנת הסביבה ומשרדי הביטחון, ביטחון הפנים, הבריאות והחקלאות. הדו"ח סוקר את כל האתגרים בסוגיה המדוברת, בייחוד את הפעולות שהצוות ממליץ כדי להתכונן כראוי למשבר האקלים ולתופעות הנגזרות ממנו.

מדובר בדו"ח רחב ושאפתני, הן משום שההיערכות לו מצריכה שיתוף פעולה בין-משרדי רחב, והן משום שתקצובו מוערך ביותר ממיליארד שקל, שיתפרשו על פני מספר שנים.

ההצעה צפויה לכלול הנחיות מעשיות להתמודדות עם משבר האקלים, כאשר ועדת היגוי בין-משרדית תוביל את המעקב אחר פעולות המשרדים הרלוונטיים בעניין, על רקע האתגרים השונים.

כך, למשל, בהקשר הבריאותי, קיים צפי לתחלואה ותמותה בעקבות גלי חום, עליה בהעברת מחלות, ופגיעה מאירועים קיצוניים של מזג אוויר. השפעה נוספת שצפויה היא פגיעה בתשתיות בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוני (הצפות, שיטפונות, סערות), ובנוסף צפויה הפחתה במשקעים ועליה בדרישה למים, והשפעה מכרעת על אספקת המזון (צורך בהיערכות לשעת חירום מבחינת מזון וחשמל).

"עלינו לראות איך אנו מתמקדים בלסייע דווקא לאלה שידם אינה משגת". ישראל דנציגר // צילום: מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה

בהיבט החקלאי, עלולים לחול שינויים בתפוקת היבולים (כמו גם עליה באוכלוסיות המזיקים החקלאיים וההדברה, ירידה בדגה). כמו כן, שינויים במגוון הביולוגי (למשל: הכחדת מינים מסוימים, שינויים בתפוצת מינים, מינים פולשים) יחייבו, למשל, התמודדות עם מזיקים, התייבשות בתי הגידול הלחים, האצת תהליכי מדבור ועוד). בנוסף צפויה עליה בצריכת אנרגיה בעקבות הקמת מתקני התפלה, עליה בסיכון לשריפות יער ועוד.

בין שלל האתגרים, מתחדד הצורך בהשקעות בהיקף גדול בתשתיות, צעד קשה במיוחד לרשויות אשר מתמודדות עם אתגרים פיננסיים מורכבים.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, אמר כי "התפקיד שלנו כמדינה הוא לראות איך אנו מצמצמים פערים ואיך אנחנו מתמקדים בלסייע דווקא לאלה שידם אינה משגת". דנציגר הדגיש את הקשר שבין חוסן חברתי וצמצום פערים לבין עבודת הסביבה – "לא רק להילחם במניעה והפחתה של זיהומים סביבתיים אלא גם לצמצם פערים כלכליים חברתיים - ומשבר האקלים הינו דוגמא טובה לכך", אמר.

עד היום התמקדה ישראלבמניעה או מזעור של משבר האקליםבאמצעות הפחתת גזי החממה. כזכור, בנובמבר 2016 הצטרפה ישראל להסכם האקלים בפריז, שעניינו הוא ההתמודדות עם המשבר ולא מניעתו.

עם זאת, ישראל התחייבה להפחית ברבע את פליטת גזי החממה עד 2030, מהלך שצפוי לחסוך למשק הישראלי כ-100 מיליארד שקלים בעשור וחצי הקרובים. זאת, בין היתר, בשל פעולות לחיסכון באנרגיה והפחתה בהוצאות בריאותיות (על רקע השיפור הצפוי ברמת זיהום האוויר).