"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משבר האקלים: כ־200 מדינות חתמו על הסכם להגבלת פליטת גז חממה

יפעלו להגבלת פליטת המזהם הסביבתי הידרו־פלואור פחמני, הנפלט ממזגנים וממקררים • ג'ון קרי: "הצעד החשוב ביותר שיכולנו לעשות כרגע כדי להגביל את התחממות כדור הארץ"

,עודכן
200 מדינות חתמו // צילום: אי.אפ.פי

צעד מהותי במאבק בהתחממות הגלובלית: נציגים מכ־200 מדינות חתמו בסוף השבוע בכנס אקלים בינלאומי בקיגאלי בירת רואנדה על הסכם להגבלת הפליטה הגלובלית של הידרו־פלואור פחמני (HFCs) - גז חממה לוכד חום, הנפלט ממזגנים וממקררים.

הידרו־פלואור פחמני אמנם מהווה שיעור מצומצם מגזי החממה באטמוספרה, אך עדיין מדובר במזהם סביבתי ששיעורו גדל בקצב הגבוה ביותר בעולם, ופוטנציאל לכידת החום שלו גבוה פי 1,000 מאשר של דו־תחמוצת הפחמן.

הגז נכנס לשימוש בשנות ה־80 כתחליף לגזים שפגעו באוזון, אלא שעם השנים התברר כי הסכנות שהוא מציב גדלות, והחלו המאמצים לייצר לו חלופות.

בניגוד ל"הסכם פאריס" השאפתני - שנחתם בשנה שעברה וקבע יעד גלובלי של עליית טמפרטורת כדור הארץ בפחות מ־2 מעלות צלזיוס, תוך שאיפה להגבלת העלייה עד 1.5 מעלות - היקפו המצומצם של "הסכם קיגאלי" והתמקדותו בהידרו־פלואור פחמני, דווקא מעלים את הסיכוי שיבוצע בפועל ויעודד תעשיות וממשלות להצטרף למאבק בהתחממות הגלובלית.

ההסכם אף כולל לוח זמנים מפורט. עיקרו עוסק בהפחתה הדרגתית בשימוש בגז על ידי המדינות המפותחות - רוב מדינות אירופה וארה"ב - ב־10% עד שנת 2019, וב־85% עד שנת 2036. כמו כן, יותר מ־100 מדינות מתפתחות, ובהן סין, הפולטת הכי הרבה פחמן בעולם, יחלו ביישום ההסכם עד שנת 2024. כמה מדינות, ובהן פקיסטן, הודו וכמה ממדינות המפרץ קיבלו הארכה, בטענה כי כלכלותיהן זקוקות להתחזק ויחלו ביישום ההסכם רק בשנת 2028.

בהנחה שההסכם אכן ייושם, צפויה הפחתה של כ־70 מיליארד טונות של דו־תחמוצת הפחמן מהאטמוספרה - כמות כמעט כפולה מזיהום הפחמן הנפלט בעולם מדי שנה.

נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, אמר כי ההסכם הוא "פתרון שאפתני וארוך טווח למשבר המתהווה". מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, הוסיף כי זהו "ככל הנראה הצעד החשוב ביותר שיכולנו לעשות כרגע כדי להגביל את התחממות כדור הארץ ולהאט אותה עבור הדורות הבאים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר