צעד מהותי במאבק בהתחממות הגלובלית: נציגים מכ־200 מדינות חתמו בסוף השבוע בכנס אקלים בינלאומי בקיגאלי בירת רואנדה על הסכם להגבלת הפליטה הגלובלית של הידרו־פלואור פחמני (HFCs) - גז חממה לוכד חום, הנפלט ממזגנים וממקררים.
הידרו־פלואור פחמני אמנם מהווה שיעור מצומצם מגזי החממה באטמוספרה, אך עדיין מדובר במזהם סביבתי ששיעורו גדל בקצב הגבוה ביותר בעולם, ופוטנציאל לכידת החום שלו גבוה פי 1,000 מאשר של דו־תחמוצת הפחמן.
הגז נכנס לשימוש בשנות ה־80 כתחליף לגזים שפגעו באוזון, אלא שעם השנים התברר כי הסכנות שהוא מציב גדלות, והחלו המאמצים לייצר לו חלופות.
בניגוד ל"הסכם פאריס" השאפתני - שנחתם בשנה שעברה וקבע יעד גלובלי של עליית טמפרטורת כדור הארץ בפחות מ־2 מעלות צלזיוס, תוך שאיפה להגבלת העלייה עד 1.5 מעלות - היקפו המצומצם של "הסכם קיגאלי" והתמקדותו בהידרו־פלואור פחמני, דווקא מעלים את הסיכוי שיבוצע בפועל ויעודד תעשיות וממשלות להצטרף למאבק בהתחממות הגלובלית.
ההסכם אף כולל לוח זמנים מפורט. עיקרו עוסק בהפחתה הדרגתית בשימוש בגז על ידי המדינות המפותחות - רוב מדינות אירופה וארה"ב - ב־10% עד שנת 2019, וב־85% עד שנת 2036. כמו כן, יותר מ־100 מדינות מתפתחות, ובהן סין, הפולטת הכי הרבה פחמן בעולם, יחלו ביישום ההסכם עד שנת 2024. כמה מדינות, ובהן פקיסטן, הודו וכמה ממדינות המפרץ קיבלו הארכה, בטענה כי כלכלותיהן זקוקות להתחזק ויחלו ביישום ההסכם רק בשנת 2028.
בהנחה שההסכם אכן ייושם, צפויה הפחתה של כ־70 מיליארד טונות של דו־תחמוצת הפחמן מהאטמוספרה - כמות כמעט כפולה מזיהום הפחמן הנפלט בעולם מדי שנה.
נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, אמר כי ההסכם הוא "פתרון שאפתני וארוך טווח למשבר המתהווה". מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, הוסיף כי זהו "ככל הנראה הצעד החשוב ביותר שיכולנו לעשות כרגע כדי להגביל את התחממות כדור הארץ ולהאט אותה עבור הדורות הבאים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו