העיתונות שלבני אוהבת

ח"כ ציפי לבני מדברת המון על דמוקרטיה. האמת היא שאין לה מושג קלוש בנושא. בהיותה שרת משפטים היא קידמה את חוק התועבה לסגירת העיתון שאתם קוראים. היועמ"ש הודיע שמדובר בחוק לא חוקתי, אבל לבני הביאה חוות דעת משפטית מנוגדת. מאוחר יותר התברר שקיבלה אותה מעורך דין שנוני מוזס ו"ידיעות אחרונות" שכרו. יתרה מזו, אחרי החשיפה בעיתונות היא הודתה: "דיברתי עם מוזס לפני שקידמתי את חוק 'ישראל היום' בוועדת השרים". לולא החשיפה, השיחות הללו היו נותרות בחדרי חדרים, ולא כפי שהתפארה ש"הכל היה גלוי". 

החוק הזה היה שווה מאות מיליונים לעיתון שפעם היתה לו מדינה, ולא מבין שהיא ברחה לו ומתעבת אותו. מאות מיליונים שלבני קידמה באמצעות חוק לא חוקתי, שקיבל סיוע מהעיתון שרצה לפגוע ב"ישראל היום". עכשיו לכו לאותן שנים (למעשה עד היום) וראו בעיניכם שלבני קיבלה מ"ידיעות אחרונות" לא רק "סיקור אוהד", אלא הפיכתה לתקווה הלבנה של השמאל ולמנהיגה בליגה הלאומית, הגם שהיא מעולם לא הייתה ראויה לכך. לבני מעולם לא הבריקה מבחינה אינטלקטואלית, והנהגה לאומית הייתה גדולה עליה. אבל ידיעות אחרונות חשבו ההפך. ולבני פרעה את השטר. 

הנה אני מפשפש בארכיון לבני של "ידיעות" ומוצא את השער המחניף שהכינו לכבודה במוסף הפוליטי לקראת הבחירות. צילום סטודיו עם פוטושופ של לבני כמרגרט תאצ'ר ישראלית, והמראיין הוא לא אחר מאשר חתן פרס ישראל לעיתונות שמאל, נחום ברנע. והכותרת: "למה אני". כותרת המשנה: 'ליחימוביץ ולפיד אין את התנאים המינימליים שנדרשים ממועמד לראש ממשלה'. זה בתמצות מה שהחזיר את ציפי לבני לזירה. עכשיו היא בוחנת מועמדים מושכים לרשימתה.

"עיתון עם השקפה המנוגדת לאינטרסים של המדינה"

אז אני רוצה להבין – קידום חוק תועבה לסתימת פיות שיכניס לנוני מוזס המון כסף עם חוות דעת משפטית שהוא סיפק לה, ומצד שני העיתון הופך אותה לפוליטיקאית הבית שלו ומקדם באגרסיביות את מועמדותה לראשות הממשלה – זו אינה שחיתות?! זה לא שווה חקירה?!

הבדיחה היא שלבני אמרה אתמול ברשת ב' שהיא הלוחמת בה"א הידיעה נגד שחיתות. הצחיקה אותנו. ראו את מנכ"ל קדימה, איש סודה, שלמרות החשדות הכבדים נגדו, היא לא הרחיקה אותו מעליה. בהיותה שרת חוץ נותרה לשרת תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט, עד להתפטרותו. מסתבר שאנינות הטעם המוסרית שלה רדומה כשזה קשור אליה.

חכו, עוד לא סיימנו. לא אתעייף לחזור על הדברים המסוכנים שאמרה – לדעתי מבלי משים – בתכנית "פגוש את העיתונות". בנובמבר 2014 התארחה לבני אצל רינה מצליח ושם נימקה את תמיכתה בחוק התועבה. לא, כי הוא מחולק חינם (כאילו שערוץ 2 וגלצ ורשת ב' ו־ynet מסופקים בתשלום), אלא כי מדובר ב"תעמולת בחירות ממומנת על ידי מישהו שהאג'נדה שלו, בעיניי, מאוד בעייתית לעתידה של מדינת ישראל". היא הדגישה שהעיתון מקדם "השקפת עולם שבעיניי מנוגדת לאינטרסים של מדינת ישראל".

שימו לב: שרת המשפטים דאז ביקשה לפגוע בכלי תקשורת מרכזי, רק משום שהוא מקדם השקפת עולם אחרת משלה, שהיא הגדירה כמנוגדת "לאינטרסים של מדינת ישראל". אתם מבינים שזאת סכנה ברורה לדמוקרטיה, משום שלבני פתחה פתח לסתימת פיות של כל מי שלא מסכים עם דעתה. והיא רוצה להנהיג את העם בישראל. חרפה. 

אז מה דעתכם, האם מישהו יחקור את מערכת היחסים בין לבני לבין נוני מוזס ו"ידיעות"? האם לבני תישאל בידי חוקרי המשטרה שאלות בנושא – או שרק את נתניהו חוקרים?  

ועוד הערה: לבני מסתובבת ברחבי הארץ ומתפארת שהיא ממשיכתו ה"אמיתית" של זאב ז'בוטינסקי. כמו בסיפור הדמוקרטיה, גם פה, מחבר "קיר הברזל" היה מתבייש במי שנושאת את שמו ושם תנועתו לשווא. אם מפלגת קדימה הייתה החטא, ציפי לבני היא העונש.