הציבור הימני מצופף שורות סביב נתניהו - אך חומת המגן עלולה להיפרץ

במשך שנים עבדנתניהולהחדרת הנרטיב שלפיו הוא זה הימין והימין זה הוא. במערכת הבחירות האחרונה הוא הצליח למקסם את המסר, כשכלי התקשורת יצאו נגדו במתקפה פרועה וגלויה ודחפו את מצביעי הימין לזרועותיו והעלו את הליכוד ל־30 מנדטים. המציאות עכשיו לא שונה בהרבה מאז. המשטרה אמנם לא מייצגת את השמאל, גם לא מומו פילבר, אבל להיטות היתר והסיקור המתלהם דווקא כן. לכן מצביעי הימין שוב חוזרים להגן על מנהיגם ומקימים סביבו חומה בצורה. המתקפה על נתניהו נתפסת בעיניהם כמתקפה עליהם עצמם.

ראשי מפלגות הקואליציה ושרי הליכוד שומעים היטב את הקולות וחשים גם הם את התחושות. לאף אחד אין באמת כזה סנטימנט לנתניהו שגורם להם לסוכך עליו בגופם. הם פשוט יודעים שזה מה שמצפים מהם הבוחרים שלהם.

מילות המפתח המרכזיות להבין אם המצב אחריפילברנותר כמו שהיה לפניו, הן: מסה קריטית. על זה יקום וייפול נתניהו. הנחת העבודה בליכוד, וכן באופוזיציה, היא שהתמיכה של הימין בנתניהו תיפסק כשתיווצר מסה קריטית של חשדות ומעשים אפלים, שיגרמו בבת אחת לתמיכה הציבורית הגדולה שלה הוא זוכה להתמוטט. לפחות בשלב הזה, לתומכי המחנה הלאומי נוח להאמין לגרסת נתניהו. ככל שבשמאל מנסים להציג את הרושם שגורלו נחרץ, כך ממהרים בימין לאמץ את גרסת ההגנה. אם כך זה יישאר, המסה הקריטית לעולם לא תבוא, לא משנה מה יהיו מאמצי האופוזיציה והתקשורת.

אביגדור ליברמן ומשה כחלון. ראשי הקואליציה יודעים מה הבוחרים מצפים מהם // צילום: אורן בן חקון

אבל יש גם תרחיש אחר, שבו עדות פילבר טורפת את הקלפים והמגדל שבנה נתניהו יתחיל לקרוס. אפשרות הקדמת הבחירות יוצאת מנקודת הנחה שקבלת אמון מחודש מהעם בבחירות כלליות "מאפסת" את כל הביקורת הציבורית שהוטחה בנתניהו ומוציאה אותו לדרך עם דף לבן וחדש. ניצחון בבחירות על רקע החקירות והמלצות המשטרה משתיק באחת את טענות האופוזיציה מהתקופה האחרונה, על כך שראש ממשלה לא יכול לתפקד תחת חקירות, שנתניהו משחית את המערכת הממשלתית ושביבי צריך ללכת כי הוא זמן רב מדי בתפקיד.

אבל גם ניצחון מזהיר בבחירות לא יעצור את המהלכים המשפטיים. כך שנתניהו עשוי למצוא את עצמו אחרי בחירות - אבל עם אותה בעיה שתחכה לו בתחנה הבאה: הכרעת היועץ המשפטי לממשלה. לכן ההערכה היא כי נתניהו יעדיף למשוך כמה שיותר. להצמיד את האירועים, הבחירות והחלטת היועמ"ש, כמה שאפשר.

שלמה פילבר. דבריו יהוו "מסה קריטית"? // צילום: יהושע יוסף

אולם בעוד הקשב הציבורי והתקשורתי עוסק כל כולו בחקירות ובהשלכותיהן, חומק מתחת לרדאר הסיפור הפוליטי הגדול האמיתי: חוק הגיוס. נכון להיום, לרה"מ, ליו"ר הקואליציה, לשר המקשר בין הממשלה לכנסת, לנציגי החרדים ולשר הביטחון אין קצה חוט כיצד להעביר חוק גיוס חדש, לפני שהנוכחי יפוג בחודש ספטמבר, שגם יעבור בכנסת וגם את מבחן בג"ץ.

כשסגן השר יעקב ליצמן איים אתמול שאם החוק לא יעבור גם תקציב לא יהיה, הגיבו לכך ראשי הקואליציה כאובדי עצות. ממשלות כבר נפלו על גיוס חרדים, ואין כל ערובה שכך לא יקרה גם הפעם. בחירות על רקע שוויון בנטל הן הדבר הגרוע ביותר שיכול ליפול על נתניהו, ולעומת זאת מבחינת יאיר לפיד עשוי הדבר לנחות לידיו כפרי בשל. במציאות המטורפת שבה אנו חיים יהיה זה בסוף נתניהו שיעדיף שיעסקו כל היום וכל הלילה בפרשות הפליליות הקשורות בו, ובלבד שיניחו לעניין האחר.