שבוע אחרי התאונה שגבתה את חייהם של שני החיילים - סמ"ר בר יעקוביאן וסמ"ר אשטו טספו ז"ל, הובא היום (שלישי) למנוחות ההרוג השלישי בתאונה, סמל שילה סימן טוב.
מאות הגיעו להלוויה, שהתקיימה בחלקה הצבאית בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.
רגע לפני תפילת 'אל מלא רחמים' ספד לו חבר מגולני ואמר: "אחי, אני אוהב אותך. לנצח אזכור אותך".
חבר צוות של סימן טוב אמר בהספדו: "אני יודע שבעולם הזה יש גיבורים, אבל כשנתקלתי בך הבנתי שיש גם גיבורי-על. לא אשכח איך אחרי שנפצעת, דאגת להציל אחרים. החזקתי לך ביד ודיברנו כשהכנסנו אותך למסוק. הבטחנו אחד לשני שעוד נמשיך את השיחה, אני לא מאמין שאני עכשיו כאן בלעדיך. גיבור-על אתה, במותך הצלת שישה אנשים.
"שלום לך אחי היקר. אתה חוזר היום לאדמה. גיבור-על שחוזר לאדמה רק מחזק את היסודות והחיבור שלנו אל האדמה. שלום לך, גיבור על שלי".
לילה קודם הגיעו רבים לבית החולים תל השומר כדי להיפרד מהחייל ולחבק את המשפחה בשעתם הקשה.
"אחרי שנפצעת, דאגת להציל אחרים". אחים של שילה ז"ל // צילום: יוסי זליגר
דוד של שילה, דוד אבודרהם, שליווה ההורים בצמידות במהלך כל השבוע שבו היה מאושפז במצב אנוש, ספד לו גם. "שילה, הרבה שיחות נפש היו לנו עוד מילדות", סיפר. "ניסיתי לשכנע אותך מאיזה חומר מיוחד אתה עשוי, ותמיד התעקשת לומר איזה בנאדם פשוט ורגיל אתה, ואני לא הסכמתי. רק כשהגעת לסיירת גולני והתחלת להיות מוביל, הסכמת להודות שאתה מתחיל להבין על מה דיברתי כל השנים. אבל מיד אמרת, 'זה רגיל, אני בסך הכל אחד מכולם'".
הדוד המשיך וסיפר על הזמן שעבר מאז התאונה: "עברנו שבוע קשה, כשהמשפחה קורסת, אבל אתה נשארת שליו, עם בסיס יציב וחזק. נתתי לך לחיצת יד חמה וראיתי שאתה ישן – רגיל, כמו תמיד – אבל ישן.
"המשכת לישון, ובאחד הרגעים הקשים הייתי עם כל המשפחה, היינו צריכים לעשות את המעבר הנוראי – מהתקווה העצומה, כשכל העם מתפלל עליך, מההכרה שאתה חי ונושם, ולהוציא מעצמנו את ההכרזה שאתה כבר לא איתנו. הרגשנו את הרעש הגדול בשמיים, אבישי בן דודך ואני, מהתקווה הכואבת להכרה הכואבת ביותר. לא היה לנו זמן והיינו צריכים להגיע להחלטה הבאה, הכואבת, שבה לא רק מכירים במותך אלא גם נותנים בשמך – חיים".
אבודרהם המשיך ותיאר את הרגעים שבהם החליטה המשפחה לתרום את איבריו של שילה. "ההחלטה האצילה היתה קשה. ההחלטה שהבחור הבריא, כל כולו בריא, מת. אבל ההחלטה התקבלה. בחייך, בנתינה הגדולה שלך, אתה נתת את החלטתך לחיים. הלב שלך לרגע לא פסק מלפעול. היה לך לב חזק. הריאות שלך לא הפסיקו לנשום לשנייה אחת, והצילו ילדה קטנה, ועוד ילד קטן ועוד ארבעה מבוגרים".
הדוד פנה למשפחות המושתלים בבקשה לקחת משהו מהמנוח: "תשתדלו, מכל מה ששמעתם כאן, לקחת גם מערכו הרוחני דבר אחד קטן הלאה. ואז נדע שגם אחרי מותו של שילה – הוא ימשיך בחיים".
ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, ספד לחייל, תושב צופים. "אנחנו המומים וכואבים, משפחת השומרון כולה מתקשה להבין", אמר. "קצרה בינתנו מלהבין חשבונות שמים. יש בדורנו נשמות יהודיות גדולות, עצומות, מיוחדות, נשמות שעשו כ"כ הרבה בזמן כ"כ קצר.
"עברנו שבוע קשה, כשהמשפחה קורסת, אבל אתה נשארת שליו" // צילום: יוסי זליגר
"שילה היה מהשורה הראשונה של הנוער בשומרון. פאר הגידולים של ההתיישבות. כולו התנדבות ונתינה למען הכלל, מתנדב בעמותות לצרכים מיוחדים. כמה תרם, עבד, פעל, סחף אנשים לעשות טוב לאחרים. זכיתי להכירו ולשמוע עליו, גם בהקשר ההתנדבויות וגם כשחקן בליגות השומרון. החיוך, השמחה והלב הטוב שלו, הפכו אותו לאהוב על הכלל. במתינות, בנועם, באהבת ישראל".
דגן המשיך ואמר כי סימן טוב היה "איש צדיק. אדם תורני שהקפיד במצוות על קלה כבחמורה, בענווה. הכל בגדלות. גם באזרחות וגם בצבא. סמ"ר שילה שירת בחוד החנית, בפלס"ר גולני, בקו השומרון בהצטיינות, והיה דמות מופת גם לחבריו ביחידה ולכל מי שבא עמו במגע.
"משפחת סימן טוב היקרים. הישוב צופים שאתם חלק כ"כ חשוב ממנו, וקהילת השומרון כולה, אבלים על מותו הטראגי של שילה. נתחזק יחד בהוספת אור, שמחה, חסד ואהבת ישראל, כפי שנהג. נתחזק יחד בבניין ארץ ישראל, ובבניין השומרון".
"כמה תרם, עבד, פעל, סחף אנשים לעשות טוב לאחרים" // צילום: יוסי זליגר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו