"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מומחים: אין משמעות להכרזה על עונש מוות
שופט צבאי: "אסור שאנשים יבטלו את דעתם כי אין לה יכולת מימוש" • עם זאת, היות והתביעה לא ביקשה עונש מוות – משמעות דעת המיעוט היא סמלית
הרוצח, עומר אל עבד, ובני משפחת סלומון שרצח // צילום: נועם ריבקין פנטן

מומחים: אין משמעות להכרזה על עונש מוות

שופט צבאי: "אסור שאנשים יבטלו את דעתם כי אין לה יכולת מימוש" • עם זאת, היות והתביעה לא ביקשה עונש מוות – משמעות דעת המיעוט היא סמלית

אסף גולן
, עודכן

עורך הדין קובי סודרי, שמשמש גם כשופט צבאי במילואים, מסביר כי דעת המיעוט של השופט סא"ל דב גלבוע, שהטיל בדעת מיעוטעונש מוות על המחבל עומר אל-עבדשרצח אתבני משפחת סולומן, חשובה ומשמעותית, למרות שאין לה משמעות משפטית.

לדברי סודרי, היא מבטאת קביעה ערכית וחריפה על המעשה, אולם אין לה השפעה על פסק הדין עצמו. "צריך להבין שדעת מיעוט משמעותית כאשר התובע או הסנגור מערער על פסק הדין. אז דעת מיעוט של שופט יש לה משמעות, והיא יכולה להוות נימוק נוסף לערעור. אולם כאן לא התובע ולא הסניגור יערערו כדי לבקש עונש מוות. התביעה מלכתחילה לא ביקשה עונש כזה".

סודרי מוסיף: "עם זאת, חשוב מאד למערכת שלא תהיה הומוגנית, ושלכל שופט תהיה הזכות להביע דעה שונה על נושא מסוים. כך למשל, במשפט קצב גזרו שופטי הרוב על הנשיא לשעבר משה קצב שבע שנות מאסר ואילו השופטת בעמדת המיעוט סברה שיש לגזור על קצב רק ארבע שנים. מדובר בעמדה משמעותית. מערכת המשפט אסור לה שתהיה בה התקרנפות ושאנשים יבטלו את דעתם כי אין לה יכולת מימוש".

האם בני המשפחה יכולים לערער ולדרוש עונש מוות?

"התובע מייצג את הציבור במשפט. לבני המשפחה, נפגעי העבירה, יש זכויות מוגדרות בחוק - אבל מעט. אלא שכאן מדובר באזור כלל ביהודה ושומרון שלא חל בו החוק הישראלי, לכן אפילו הזכויות המוקנות לנפגעי עברה בישראל לא קיימות כאן".

בתוך כך, שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שתומך במתן עונש מוות למחבלים, כתב חשבונות הפייסבוק והטוויטר שלו כי הוא מסכים עם כל מילה של השופט סא"ל דב גלבוע. "צפיתי בפני הנאשם שמילא פניו בחיוך כל העת, והגדיל לעשות כאשר בני המשפחה תיארו את הטבח בבני המשפחה ואת תוצאותיו, אותם הם חשים יום יום שעה שעה ... לאחר שבחנתי את הנושא מכל היבטיו אני קובע שדינו של הנאשם הינו עונש אחד בלבד. דינו מוות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...