עומד בפני סכסוך גירושין בעצימות גבוהה? אתה צריך גם עורך דין פלילי

תוכן בשיתוף מסחרי

המספרים מתכתבים בימים אלה גם עם הנחיה עדכנית של פרקליט המדינה, אשר פורסמה בינואר 2018 ומקפלת בחובה החמרה נוספת בהתמודדות עם תלונות לאלימות במשפחה[1] (שהובילו להגשת כתב אישום).

ההנחיה מחדדת (שוב) את “חזקת המסוכנות” הנגזרת מתיקי אלימות במשפחה. חזקה אשר קובעת כי הגשת כתב אישום בעבירות מין ואלימות במשפחה יכולה להוביל למעצר ממשי לתקופה ארוכה (בניגוד לחלופת מעצר). שנאמר: “בשל אפיונן של עבירות האלימות והמין בתוך המשפחה, הסכמת תובע לשחרורו של נאשם בערובה תעשה רק לאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן, אשר יכלול, ככל הניתן, התייחסות גם לנפגע העבירה, ובכפוף להמלצה חיובית ומנומקת שלו לשחרור בערובה“.

מצוי בסכסוך גירושין חריף? התייעץ עם עורך דין פלילי

“כמי שמייצג לא מעט נאשמים וחשודים בעבירות של אלימות בין בני זוג, אני מכיר היטב גם את התופעה המקבילה של תלונות שווא”, אומר עורך דין יאיר רגב, בעל משרד עורכי דין העוסק במשפט פלילי, “יתרה מזו, לפני שפתחתי את משרדי היה לי הכבוד לשרת כ-27 שנים במשטרת ישראל, ונחשפתי לתופעה המדאיגה הזו גם מצדו השני של המתרס”.

“אין להקל ראש בתלונה המסווגת כאלימות במשפחה וברור שצריך להתייחס לטענות במלוא החומרה”, מדגיש עו”ד רגב, “אך כל מקרה חייב להיבחן לגופו. לצערי, פעמים רבות מדי אנו נתקלים כעורכי דין פליליים בתלונות מוגזמות ו/או תלונות שווא שקריות לחלוטין”.

“תלונות המוגשות לא בגלל אלימות ממשית אלא מתוך אינטרסים אחרים הקשורים לסכסוך בין בני הזוג. בין אם בשל מחלוקות לגבי הילדים, למשל בנושאי משמורת ומזונות, ובין אם כניסיון להשיג הישגים משפטיים בסוגיות אחרות כמו גט, חלוקת רכוש, מזונות אישה ועוד. ניסיוני הפגיש אותי אפילו עם מצבים שבהם התלונה הוגשה ללא כל אינטרס רציונאלי, אלא פשוט מתוך מצוקה אישית, כעס, רצון לנקום וכדומה”.

בתיקים כאלה, הבעיה הינה ההכרעה בין שתי גירסאות סותרות, דהיינו, קביעת מהימנותם של הבעל החשוד והמתלוננת. המתבונן מן הצד עשוי לחשוב כי לפעמים כאשר המניע לתלונת השווא הוא כה ברור ומובהק , ומהימנותה של המתלוננת מוטלת בספק יש בכך כדי למנוע את הגשת כתב האישום בטענה הפופולרית (זו רק עדות מול עדות). אולם מסתבר כי גם כאשר עולות טענות מן הסוג הכללי נגד מהימנותן של מתלוננות בעבירות אלימות במשפחה, נוטים בתי המשפט פעמים רבות לפטור אותן כבלתי רלבנטיות, ובמקרים אחרים לפצל בין השקרים המוכחים לבין השאלה אם העבירות בוצעו או לא.

לגבי גירסאות עובדתיות קטועות, מתמיהות ומלאות סתירות, נקבע פעמים רבות כי מקורן בסערת הרגשות או בטראומה שהיא נחלתן של נפגעות האלימות. לשון אחר, כיום ניתן להרשיע בישראל באלימות בין בני זוג, גם כאשר מדובר בעדות יחידה מלאת סתירות, בגירסה כבושה, ובמתלוננת ששקריה בהזדמנויות אחרות הוכחו באותות ובמופתים, והכול אם בית המשפט השתכנע מעבר לספק סביר באמיתות התלונה כתוצאה מהתרשמות בלתי אמצעית מן המתלוננת בהופעתה על דוכן העדים.

האם יש בכוחו של שופט בשר ודם להבחין תמיד בסיטואציה כזו בין אמת לכזב? לדעתי, התשובה לכך בבירור היא שלילית.

גם אם התיק נסגר, רוב הסיכויים שהכתם יישאר

עו”ד יאיר רגב מסביר כי גברים אשר מוצאים את עצמם מובלים אחר כבוד לחדרי חקירות בעקבות תלונה על אלימות במשפחה מרגישים שהשמיים התרסקו על ראשם. “רק מי שהוגשה כנגדו תלונת שווא בגין אלימות כנגד בת זוגו יכול להבין את המצוקה האדירה שהדבר הזה מקפל בחובו. לא רק שזהו מצב קשה שבו אדם נורמטיבי מן היישוב מוצג כאחרון העבריינים, אלא שההשלכות הן מרחיקות לכת”.

“במישור הפלילי, תיק שנפתח בגין אלימות במשפחה עלול להתגלגל לכדי כתב אישום והרשעה”, הוא מסביר, “עבירות האלימות במשפחה הן בעלות פוטנציאל גבוה לחזור על עצמן, לפיכך היחס אליהן הוא בהתאם למסוכנות המוערכת. אבל גם כאשר הדברים לא מגיעים לכדי כתב אישום, הנזק עלול להיות רב”.

“לפי משטרת ישראל, כ-59% מהתיקים הנוגעים לאלימות במשפחה נגנזים”, אומר עו”ד יאיר רגב, “לכאורה, נתון שניתן לשאוב ממנו תקווה מסוימת. בפועל, רק כ-8% מהתיקים נסגרים בעילה של חוסר אשמה. קרי, עילה המוחקת אותם לחלוטין מהמרשם המשטרתי. כ-72% מהתיקים נסגרים בעילה של חוסר ראיות וכ-20% בעילה של חוסר עניין לציבור. אלו שתי עילות שמותירות רישום משטרתי שעלול לרדוף את האדם בעתיד ואיננו נמחק בנקל. יכול להיות למשל שכעבור שנים, כשהחשוד לשעבר ירצה להציע מועמדות למשרה ציבורית או לקבל וויזה לארה”ב, הרישום המשטרתי שהתבסס על תלונה כוזבת יעלה מן האוב”.

“אל תגידו לי זה לא יקרה”

“כמות המעצרים בגין אלימות במשפחה היא אדירה”, ממשיך עו”ד רגב. “כמעט 1 מכל 4 גברים שמוגשת כנגדם תלונה בגין אלימות במשפחה ימצא את עצמו במעצר. עכשיו, לפי ההנחיה החדשה של פרקליט המדינה, מדובר בחשש אמיתי למעצר ממושך מאחורי סורג ובריח. דהיינו, לא רק הרחקה גיאוגרפית מהילדים והבית אלא מעצר ממש בבית מעצר עם עבריינים”.

חלק ניכר מהבעלים העומדים בפני גירושים אינם מבינים את ההשלכות של תלונה בגין אלימות במשפחה ולכן הם אינם מתמודדים בצורה נמרצת עם צווי הרחקה ו/או צווי ההגנה, אולי מתוך תקוות שווא שמא האישה תתרצה, ושלום הבית יפציע מבעד לאפלה. לתקוות שווא מעין זו אין על מה לסמוך.

לרוב תלונה על אלימות במשפחה ובקשה למתן צו הרחקה ו/או צו הגנה הן אך ורק יריית הפתיחה המבשרות קרב גירושים כוחני, יש להתמודד עימה מיידית, במלוא התבונה והמרץ. גם אם מדובר בתלונה אמיתית, אך מוגזמת, תקפים הדברים, שכן הבאת עניין של מה בכך לפתחן של המשטרה ובית המשפט מבשר גירושים קרבים ובאים.

“ההמלצה שלי, כעורך פלילי, לגברים המתמודדים עם סכסוכי גירושין בעצימות גבוהה, היא לקחת את הנושא בשיא הרצינות ולפעול בהתאם”, אומר עו”ד יאיר רגב, “אל תגידו לי זה לא יקרה. אם סכסוך הגירושין שאתם נמצאים בו עלול להתגלגל לכדי מחוזות של תלונות על אלימות, כתוצאה מהיחס הבלתי סלחני והפאניקה המשתלטת על המשטרה, בעת שמוגשת תלונה על אלימות במשפחה וכפועל יוצא מכך, הנטיה הינה למצות את הדין עם חשודים ונאשמים.

לפיכך, המלצתי המידית קח לך סנגור מומחה בפלילים, אין להקל ראש לרגע במצב בו אתה נמצא. תפקידו של עורך דין פלילי במסגרת עבירות אלימות בין בני זוג הינו תפקיד חשוב ביותר. רק עורך דין מנוסה ומקצועי יוכל לבחון כראוי את תיק החקירה שנפתח נגדך ולעבור על העדויות שנגבו ולגבש יחד איתך קו הגנה ברור”.

“חשוב שתכירו את זכויותיכם, תבינו את המשמעות של הדברים ותפעלו בזהירות המתבקשת. הטיפול המקצועי בתיק בשלבים הראשונים יכול להיות בעל משקל עצום לגבי עתיד התלונה והשלכותיה”.

עו”ד רגב מזכיר כי התמודדות עם תיק בגין אלימות במשפחה משפיעה על הליך הגירושין בהיבט האזרחי-משפחתי. “גם תיקים שנפתחים ונסגרים, וכמובן שתיקים שהופכים לכדי כתב אישום, עלולים לפגוע בטענות עתידיות הנוגעות למשמורת על הילדים”, הוא אומר, “אבות שנחשדו באלימות כלפי בת זוגם או ילדיהם עלולים לאבד את היכולת לקבל הסדרי ראיה הוגנים וההשלכות הינן הרות גורל”.

תוכן בשיתוף מסחרי