"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ביהמ"ש: ביטוח לאומי מעניש נשים שחלו בסרטן שד
האם הביטוח הלאומי "העניש" אישה ששחזרה את שדיה? • פסק דין חשוב שיועיל לחולות סרטן השד
עו"ד הוניג // צילום: גדעון מרקוביץ'

ביהמ"ש: ביטוח לאומי מעניש נשים שחלו בסרטן שד

האם הביטוח הלאומי "העניש" אישה ששחזרה את שדיה? • פסק דין חשוב שיועיל לחולות סרטן השד

צבי הראל
, עודכן

עו"ד רומי הוניג מתל אביב, המייצגת אישה באמצע שנות השלושים לחייה, זכתה לפני כמה שבועות בפסק דין חשוב של בית הדין האזורי לעבודה בת"א, המשפר, במידת מה, את מצבן הכלכלי של נשים שלקו בסרטן השד.

פסק הדין שיצא מתחת ידיה של השופטת ד"ר אריאלה גילצר־כץ מלמד על אטימות הלב של הביטוח הלאומי (המל"ל). הביקורת של השופטת משתקפת במילותיה החריפות בפסק הדין, כשכתבה כי המל"ל העדיף "להעניש" את האישה ששחזרה את שדיה כאשר הפחית בחצי את אחוזי הנכות שלה: במקום ‭ 40‬אחוזי נכות נקבעו לאישה הנכה 20 אחוזים בלבד.

חשיבותו של פסק הדין היא לא רק חדשנותו, אלא שהוא פונה לקבוצה גדולה מאוד של נשים שלקו בסרטן השד. הטעות הבולטת והחמורה של המל"ל שנחשפה בתיק זה התבטאה בכך כי ועדה מטעמו לא הסתמכה על החוק, אלא על הנחיות פנימיות. בביקורתה על המל"ל כתבה השופטת: "לא ברור מאין נטל לו המל"ל את הדרור להפחית את אחוזי הנכות במקרה של שחזור ללא הוראה בדין".

השופטת כתבה כי צודקת עו"ד הוניג בטענתה כי אין להשוות כריתת שדיים ושחזורם לשיניים תותבות המחליפות את השיניים המקוריות. בעניין זה הבהירה עו"ד הוניג, כי אכן בצדק סבר המחוקק שיש להפחית את שיעור הנכות במקרה של התקנת שיניים תותבות ואין להקיש מכאן לעניין שחזור השדיים. "אין עסקינן בשיפור בתפקוד של המערערת (התובעת) שכן היא לא תוכל בעתיד להניק את תינוקה, אם תלד בעתיד ואף תחפוץ בכך, אלא שיש בשחזור עניין אסתטי בלבד". בביקורתה על המל"ל הוסיפה השופטת כי "לדעת המל"ל, השחזור מפחית את שיעור הנכות. במה בדיוק הוא מפחית את הנכות? מאחר ומדובר באישה צעירה אשר עברה כריתה ומוכנה להסתכן בניתוח נוסף ולעבור שחזור, אל לנו 'להעניש' אותה".

בשיחה עם "ישראל היום" סיפרה לאחרונה עו"ד הוניג, כי בעקבת פסק הדין, התקשרו אליה נשים רבות, חולות סרטן, שעברו כריתת שד, המבקשות להגיש תביעת נכות נגד הביטוח הלאומי. "לחלק מהן אני לא יכולה לעזור מפני שהמדובר במקרים שאירעו לפני שנים. ניתן להגיש תביעות תוך 12חודשים מאז שנוצרה עילת התביעה. במלים אחרות: מאז שאותן נשים חדלו לעבוד בעקבות מחלת הסרטן".

עוד מסבירה עו"ד הוניג כי קצבת נכות זו משולמת כל עוד שהאישה הנכה אינה יכולה לשוב לעבודה והסכום המרבי לקצבה כזו, של אם לשני ילדים, לדוגמה, הוא‭ 5,216 ‬שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...