"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הוגשו העתירות לבג"ץ נגד חוק ההמלצות
סיעת "יש עתיד" והתנועה לאיכות השלטון עתרו נגד החוק שאושר הלילה במליאת הכנסת • לדבריהם, "החוק נועד להטיב עם נבחרי הציבור באופן פרסונאלי ופסול"
בדרך לבג"ץ // צילום: נועם ריבקין פנטון // בדרך לבג"ץ // צילום: נועם ריבקין פנטון

הוגשו העתירות לבג"ץ נגד חוק ההמלצות

סיעת "יש עתיד" והתנועה לאיכות השלטון עתרו נגד החוק שאושר הלילה במליאת הכנסת • לדבריהם, "החוק נועד להטיב עם נבחרי הציבור באופן פרסונאלי ופסול"

צבי הראל
, עודכן

מפלגת "יש עתיד" והתנועה למען איכות השלטון הגישו הבוקר (חמישי) עתירה לבג"ץ נגדחוק ההמלצות שאושר לפנות בוקרבמליאת הכנסת. בעתירה נכתב כי החוק "נועד להטיב עם נבחרי הציבור עצמם באופן פרסונאלי ופסול".

לדבריהםהחוק פוגע בעקרונות יסודחוקתיים ומשפטיים: זכות הציבור לדעת, הזכות לביקורת ציבורית והשיוויון בפני החוק. בעתירה מבקשת העותרת להחריג מתחולת החוק את נבחרי הציבור.

בדיון על החוק בכנסת תקף לפיד: "לא מעניין אתכם הציבור, הציבור לא מופיע בחוק הזה. מי שקרא אותו יודע שאין שום קשר בין הציבור לבין החוק. נשאר נסיון הפחדה עברייני על משטרת ישראל, על רשויות החוק והאכיפה בישראל וגם על כנסת ישראל. עבריינים עושים תמיד אותו הדבר ,קודם אומרים אין כלום, אחר כך מאיימים על החוקרים ובסוף מנסים לשנות את חוקי המשחק. זה מה שאנחנו רואים פה היום".

לפיד במליאת הכנסת, אמש // צילום: דודי וקנין

בעתירת התנועה לאיכות השלטון נכתב, בין היתר: "הכנסת השתמשה בסמכות המקודשת לה כרשות מחוקקת לרעה והביאה לעולם חוק מסורבל וחפוז אשר שם למרמס את עקרונות היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטי – ומתוך רצון לשרת אינטרסים פוליטיים צרים".

לאחר יומיים של דיונים במליאת הכנסת, הצביעו 59 חברי כנסת בעד החוק מוך 54 חברי אופוזיציה שהתנגדו לו.

חוק ההמלצות שאושר קובע כי חל איסור על החוקרים להמליץ על העמדה לדין של חשודים. במקום זאת, הוא מורה לחוקרים לגבש מסמך הקובע אם גובשה תשתית ראיתית לביצוע עבירות מצדם. בחקירות להן מונה פרקליט מלווה, שהן בעיקר חקירות אנשי ציבור וארגוני פשיעה, המשטרה לא תוכל להעביר את המסמך באופן אוטומטי לפרקליטות, והדבר ייעשה רק לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה. עם זאת, בחוק לא קיים איסור על העברת המידע בעל פה בשיחות בין החוקרים לפרקליטים. בשאר החקירות, המשטרה תחויב להעביר את המסמך הרשמי לפרקליטות. החוק גם מסמיך את היועץ המשפטי לממשלה לקבוע מי הם בעלי התפקידים במשטרה ובפרקליטות שיורשו לפרסם לציבור את המסמך הרשמי המפרט את התשתית הראיתית שגובשה. חוקרים ופרקליטים שידליפו את החומר ללא אישור יהיו חשופים לעונש של שלוש שנות מאסר - הקיים כיום בספר החוקים. היועמ"ש יפרסם את הנחיותיו בנושא בתוך שלושה חודשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...