"חינוך הדור הבא הוא שליחות בעיניי"

אלמנש אלמו עלתה מאתיופיה, ג'ניה קאופמן עלתה מרוסיה - והסיפור הישראלי של שתיהן צמח במעונות "אמונה" (תנועת האישה הדתית־לאומית, זוכת פרס ישראל). השתיים רואות את ייעודן בחינוך פעוטות ברוח התנועה - ומיישמות זאת יום־יום במסגרת עבודתן. "נולדנו אמנם בניכר אבל פה גדלנו וצמחנו, ופה ינקנו את ההשראה להיות מעוצבות וחזקות", הן אומרות, "כעת יש בנו את היכולת לתת מעט בחזרה במקום שבו קיבלנו".

אלמנש (30), אם לארבעה, עלתה בגיל 12 והגיעה עם משפחתה היישר למרכז הקליטה במבשרת ציון. את הרומן שלה עם "אמונה" החלה לפני כחמש שנים, כמטפלת במעון יום, ומאז התקדמה וכיום היא מנהלת שני מעונות בעיר מגוריה פתח תקווה, שבהם 48 ילדים.

כאישה דתייה היא מדגישה: "אין יום שאני לא קמה בבוקר ואומרת 'תודה רבה' על הזכות שניתנה לי לעבוד עם ילדים רכים, שרק החלו את צעדיהם פה".

ג'ניה (34), אם לשלושה, גם היא מפתח תקווה, עלתה בגיל 16 ממולדובה במסגרת נוער נעל"ה (נוער עולה ללא הורים). "הבית הראשון שלי בישראל היה ב'אמונה'", היא אומרת בחיוך, ומסבירה כי בהיעדר הורים ומשפחה היא הועברה ללמוד בפנימיית נווה שרה הרצוג בבני ברק. אחרי שירות לאומי במעון לקשישים בגבעת שמואל ועשור של הוראה במקצועות ההיסטוריה והמדעים, עברה לחינוך הקטנטנים וזה כארבעה חודשים שהיא מנהלת מעון בשכונת נווה שבעיר.

"זה מצחיק", היא נזכרת, "הייתי בהיריון בחודש השמיני ובאחת השבתות היתה מודעה בעלון שבת שראיתי בבית כנסת, שמחפשים מנהלת למעון בבר־אילן. הייתי בחופשת לידה ולא יכולתי להגיש מועמדות. אחרי כמה חודשים המודעה שוב התגלגלה אלי, ואיכשהו התקבלתי והגעתי לפה. התפקיד המתין לי חצי שנה".

ג'ניה מנהלת מרכז תינוקיות ובו 69 פעוטות. לדבריה, "פה אני מגשימה את החלום שלי - להאמין בילד, לאהוב, לתת, תמיד להקשיב, לאפשר, לפרגן, לעצב, ואת יודעת מה? בסוף אני מוצאת את עצמי מקבלת מהקטנטנים האלה לא פחות מאשר הם מקבלים וזה ממלא אותי בכל פעם מחדש".

אלמנש: "מרגע שעליתי היה לי חשוב להיות ישראלית. להיות כמו הישראלים - גאים ובטוחים בעצמם. זה מאוד קסם לי. היום, אחרי המסע שעשיתי והדרך - אני בהחלט במקום הזה. לכן היה חשוב לי לעסוק בחינוך כי אנחנו אלה שנותנים את הבסיס לתינוקות הללו".

לרגל שנת ה־70 למדינה אומרת אלמנש: "אני גאה במדינה שלי ומאחלת שהיא תזכה תמיד לשלום ולשלווה ולשגשוג, ושנדע לכבד איש את רעהו ושתהיה תמיד אהבה בליבנו. ולילדי ישראל - שהם החוליה החשובה בשרשרת - אני מאחלת יצירתיות ושמחה".

ג'ניה מוסיפה: "אני מאחלת לכולם את מה שקורה בפועל אצלנו במעון 'אמונה' - קירוב לבבות ואיחוד הקרעים בעם. ציונות, יהדות וחיבור לשורשים".