בשיתוף ברק רום
תאונות דרכים הן, ללא ספק, “מכת מדינה”. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק בשנת 2016 לבדה, נרשמו במשטרת ישראל למעלה מ-12 אלף תאונות דרכים עם נפגעים, ובשנה זו אף נרשמה עלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים בהשוואה לשנה שלפני כן.
כולנו מקווים שהסטטיסטיקה הנוראה תפסח עלינו, אך למרבה הצער, אוכלוסיית נפגעי תאונות הדרכים בישראל הולכת ומתרחבת עם השנים. במקרים רבים, לפציעה בתאונת דרכים יש השלכות קשות וארוכות טווח על חיי הנפגעים והקרובים להם. מדובר באירוע טראומטי מבחינה נפשית ופיזית כאחד, שלרוב טומן בחובו גם נזק כלכלי כבד עבור הנפגעים ופגיעה ביכולת ההשתכרות שלהם.
לאחרונה הוקמה בפייסבוק קבוצת דיון סגורה: “הבית המשפטי לנפגעי תאונות דרכים“. הקבוצה נועדה להקל על נפגעי תאונות דרכים ובני משפחותיהם, בכל הנוגע להתמודדות מול חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת פיצויים ותגמולים.
לאחר הצטרפות לקבוצה, באישור מנהליה, ניתן להעלות בה לדיון כל שאלה הנוגעת לזכויות נפגעי תאונות דרכים ולהליכים שיש לנקוט על מנת לממש זכויות אלה מול הגורמים הרלוונטיים. הפנייה לעורכי הדין בקבוצה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני, אך ניתן להסתייע בהם לצורך קבלת מענה ראשוני מקצועי ומהיר במגוון רחב של סוגיות המטרידות נפגעים. הואיל ומדובר בקבוצה סגורה, הדיונים בקבוצה חשופים לעיני חבריה בלבד.
בסבך חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המכונה: “חוק הפלת”ד“, הוא המקור החוקי העיקרי שממנו נגזרות זכויותיהם של הנפגעים בישראל. חוק זה נועד להבטיח פיצוי כספי לכל מי שניזוק בגופו בתאונת דרכים, בלי קשר למידת אחריותו לתאונה, וקובע כי מי שאחראית לפצות את הנפגע היא חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את נהג הרכב שבו שהה הנפגע בזמן התאונה. אם הנפגע הוא הולך רגל או רוכב אופניים, חובת הפיצוי חלה על חברת הביטוח של נהג הרכב המעורב בתאונה.
עם זאת, גם לפי חוק הפלת”ד, הזכאות לפיצויים אינה אוטומטית, ותלויה במספר תנאים. לדוגמה, גם מי שנפצע בתאונת דרכים כאשר נהג ברכב שלא היה מכוסה בביטוח חובה, לא יהיה זכאי לפיצוי מכוח חוק זה. לעומת זאת, אם הנהג נהרג, חלילה, ולא היה לו ביטוח חובה, תלוייו יהיו זכאים בכל זאת לפיצויים מכוח החוק. כמו כן, גם מי שאינו זכאי לפיצוי מכוח חוק הפלת”ד עשוי להיות זכאי לפיצוי במסגרת מסלול אחר.
ההתמצאות בסבך המורכב של חוק הפלת”ד ובהליכים הטכניים שיש לנקוט לצורך מימוש הזכאות לפיצויים מכוח החוק ומכוח דינים נוספים, אינה פשוטה עבור מי שאינו עוסק בתחום. חברי הקבוצה (“הבית המשפטי לנפגעי תאונות דרכים”), להם ניסיון אישי בנושא, או מנהלי העוסקים בתחום, יוכלו לסייע לכם להבין מה אומר החוק, ואם פתוחים בפניכם מסלולים נוספים לצורך קבלת פיצויים ותגמולים, מלבד הגשת תביעה לפי חוק הפלת”ד.
ומה לגבי אופניים חשמליים?
עולם התחבורה הוא דינמי וכמובן, גם החיים עצמם. משום כך, עולם המשפט מתמודד חדשות לבקרים עם שאלות חדשות הנוגעות לזכויות נפגעי תאונות דרכים. קחו לדוגמה את תופעת השימוש באופניים החשמליים שהולכת ומתפשטת במקומותינו בשנים האחרונות. האם הולך רגל שנפגע מאופניים חשמליים נחשב לנפגע תאונת דרכים הזכאי לפיצוי מכוח חוק הפלת”ד?
ממש לאחרונה בית משפט השלום בכפר סבא השיב בחיוב על שאלה זו וקבע, כי אופניים חשמליים הם רכב מנועי לכל דבר, ולכן הולך רגל שנפגע מאופניים חשמליים זכאי לפיצויים מרוכב האופניים החשמליים או מחברת הביטוח שלו. לעומת זאת, אם הרוכב עצמו נפגע מרכב אחר, הוא לא יהיה זכאי לפיצוי מנהג הרכב שפגע בו, אלא רק מחברת הביטוח שביטחה את אופניו.
פסיקה זו מעוררת קושי, שכן עד כה לא נהוג היה לבטח רוכבי אופניים חשמליים בביטוח חובה, ולכן הרוכבים אינם יכולים להישען על חברות הביטוח לשם פיצוי נפגעים או לקבלת פיצוי בעצמם, במקרה של תאונה. מצד אחד, ייתכן כי חברות הביטוח יתחילו להציע ביטוח חובה למשתמשים באופניים חשמליים. מצד שני, ייתכן כי ערכאת ערעור תהפוך את פסק דינו של בית משפט השלום.
מעוניינים לדעת יותר על ביטוח חובה למשתמשי אופניים חשמליים ועל זכויות נפגעי אופניים חשמליים ? בקבוצת “הבית המשפטי לנפגעי תאונות דרכים”, תוכלו לקבל מידע מעודכן אודות ההתפתחויות בחוק ובפסיקה בסוגיה זו, וכמובן, בסוגיות רבות נוספות.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו