סוכני הנסיעות בהלם. סוכני השחקנים אובדי עצות. ביום ראשון הקרוב ייסגר מועד ההעברות בכדורסל והרכבת האווירית של הזרים בליגת העל תצא לפגרה.
צריך לראות את המספרים כדי להאמין - לא פחות מ-79 זרים שיחקו השנה בליגת העל, כשמתוכם מצליחים חמישה גם להחליף קבוצות, ובכך העמידו את הממוצע על שבעה זרים לקבוצה. סופ"ש, אגב, מבטיח לנו שקבוצות ליגת העל לא יעצרו ב-84.
הכדורסל בארץ סובל מניהול לא מקצועי ומעוני, נתונים שהופכים את החלפת הזרים הסיטונאית (ופיטורי המאמנים) לתרופת פלא על כל שני הפסדים וחצי, בעוד שוק ההעברות של השחקנים הישראלים דל, כשרק שלושה שחקנים עברו במהלך העונה לקבוצה חדשה.
החוק הרוסי, שבו מתגאים במינהלת הליגה ובארגון השחקנים, היה באופן פרדוקסלי אבן שואבת לזרים. אמנם במצב הנוכחי יש תמיד שני ישראלים על הפרקט, אבל כל קבוצה יכולה להחזיק כמה זרים שרק תרצה, כשאנחנו רואים את הגרף עולה במהלך העונה. כך מכבי ת"א, מי שאמורה להיות המקצועית מכולן, שברה כל שיא אפשרי עם 12 זרים ששיחקו עבורה עד כה העונה (בשתי העונות הקודמות יחד שיחקו במכבי 13 זרים), ועירוני ר"ג לדוגמה, קבוצה קטנה וענייה, מחזיקה לא פחות משישה זרים. הסיבה ברורה, מי שדאג לתקן את החוק הרוסי - שאמור להימשך גם בעונה הבאה - ולתמוך בו, שכח שני דברים פשוטים: 1. להגביל את מספר הזרים בקבוצה. להגביל את מספר החילופים במהלך עונה. צעדי חובה.
סיפור בלי המשכים
הפארסה מתחילה עוד לפני תחילת העונה. אף קבוצה לא ממהרת להחתים זרים במהלך הקיץ בגלל המחירים היקרים. כולם מחכים עד סמוך לפתיחת הליגה, חוסכים בעלויות, אבל מחתימים שחקנים שלא עשו את ההכנה עם שאר הקבוצה. מהלך זה מוביל לפגיעה מקצועית (לראיה, הנפילה של הקבוצות הישראליות במסגרת האירופית), אבל לא מפריע להנהלות להמשיך את צורת החשיבה הזאת עד ליום האחרון של מועד ההעברות, ורכבת הזרים לא עוצרת.
אשליית הפיינל פור רק מגבירה את הרצון להוסיף שחקנים בשלהי העונה, בתקווה לשדרוג גדול. אבל כשמסתמכים לא מעט על מזל, העסק לרוב לא עובד ודוגמה בולטת לכך העונה היא מכבי חיפה, שצירופם של שיין גאדסון ומאליק דיקסון רק עשה לה רע.
אין אצלנו שום המשכיות ורק שלושה זרים המשיכו לעונה נוספת בקבוצתם: טימי באוארס (הפועל י-ם), קוקי בלצ'ר ועוסמאן סיסה (בני השרון). שניים נוספים - ארון ניקסון וסטיב בארט - נחתכו. גם לקראת העונה הבאה, בקבוצות יכולים רק לשער מי מהזרים ימשיך.
שיעור בכימיה
למרות שעוד אפשר להגיד שמאמני הכדורסל יודעים את מלאכת בחירת הזרים טוב יותר ממקביליהם בכדורגל, אחוזי הפגיעה שלהם עדיין נמוכים מאוד. עם זאת, יש גם דוגמאות חיוביות, כמו הפועל חולון, היחידה שלא החליפה איש מארבעת הזרים והוכיחה שליציבות ולכימיה יש תוצאות על הפרקט.
הזמן שחולון נתנה לזרים שלה בא לידי ביטוי, לדוגמה, עם הפריחה האיטית של דרון וושינגטון, כשבמקביל, בשם הכימיה, זר פחות מוצלח כמו קרטיס ווית'רס שומר על מקומו, אם כי גם החשש שמחליפו לא יהיה טוב יותר תרמה להחלטה להשאירו.
אגב, מחלת הרכבת קיימת גם בליגת הנשים, שם עברו 50 שחקניות בעשר קבוצות, כשאליצור רמלה שוברת את השיא עם 12 זרות.
הזר ה-79. אתמול התווסף עוד שם למצבת הזרים - טיירון גרנט (32, 2.02 מ') שיהיה הזר השביעי העונה של אליצור אשקלון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו