"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לכבוד 100 שנה להבימה - חנה רובינא: ההצגה
ביום שישי תעלה בהבימה הצגה לילדים בשם "חנה רובינא: האגדה", על חייה של השחקנית המיתולוגית • "גילינו שאין הרבה חומרים ביוגרפיים עליה", מספרת דפנה אנגל, שכתבה את המחזה עם שי להב
צילום: נעה פישפלד // דפנה אנגל

לכבוד 100 שנה להבימה - חנה רובינא: ההצגה

ביום שישי תעלה בהבימה הצגה לילדים בשם "חנה רובינא: האגדה", על חייה של השחקנית המיתולוגית • "גילינו שאין הרבה חומרים ביוגרפיים עליה", מספרת דפנה אנגל, שכתבה את המחזה עם שי להב

מאיה כהן
, עודכן

חנה רובינאהיא אייקון של תיאטרון. שחקנית תיאטרון הבימה וכלת פרס ישראל, שהלכה לעולמה ב־1980 בגיל 91, נחשבה לגברת הראשונה של התיאטרון העברי. בתיאטרון הבימה, המקום שהיה ביתה ושהנציח את שמה באולם המרכזי, תעלה ביום שישי הצגה לילדים, "חנה רובינא: האגדה", על חייה של השחקנית המיתולוגית כילדה.

בהצגה, שעולה בשיתוף עם תיאטרון השעה, משחקים בין השאר הילה שלו, מורדי גרשון, נתי רביץ, יואב דונט ועוד. את המחזה כתבו דפנה אנגל ושי להב. "יש לי פטיש למחזות היסטוריים", אומרת אנגל, "הרעיון היה של משה קפטן, המנהל האמנותי של הבימה, לעשות מחזה לילדים על רובינא הילדהלכבוד 100 שנה להבימה.כשהוא פנה אלי עם הרעיון, הרמתי את הכפפה מייד. חברתי לשי להב. אנחנו נורא אוהבים לכתוב יחד, זה קצת הקייטנה שלנו כי לכתוב זה מקצוע נורא בודד, ושנינו התחלנו לחפש עליה חומרים".

אני מניחה שהשם חנה רובינא לא אומר היום כלום לילדים.

"גם אם הם לא שמעו עליה, מדובר באייקון, ויש משהו מאוד מסקרן בלבדוק איך היתה הילדות של אייקון, אילו חלומות היו לה, מה היא אהבה".

היה קל למצוא עליה פרטים ביוגרפיים?

"גילינו שאין הרבה. כשהיא כבר התפרסמה היא היתה מאוד מסתורית, היא טיפחה איזשהו אפיל מסתורי, רצתה להישאר מרוחקת. בגלל זה יש המון חורים בביוגרפיה שלה. יש בעיקר חומרים שאנשים כתבו עליה, ולא דברים שהיא כתבה או אמרה על עצמה. גם על חייה הבוגרים אין הרבה חומר, אז על אחת כמה וכמה על הילדות שלה, אבל בכל זאת מצאנו כמה עוגנים והחלטנו שנוסיף נופך אגדתי מסתורי, כמו הדמות שהיא גדלה להיות".

אז נתתם לעצמכם להוסיף פרטים דמיוניים?

"המצאנו דברים, אבל ברוח של 'מה היה קורה אם?'. למשל, זה שהיא נורא רצתה ללמוד בחיידר, אז תהינו איזה קונפליקט זה יצר בינה לבין אביה. בגלל זה באמת קראנו למחזה 'האגדה', אבל אנחנו חושבים שזה די קרוב למציאות".

רובינא נולדה ברוסיה בסוף המאה ה־19. "זו היתה תקופה של פרעות", מספרת אנגל, "התחלף צאר בצאר שעוין יהודים, וכל הנושא של יהדות הפך להיות פחות לגאלי. רובינא היתה קצת ינטל, רצתה ללמוד בחיידר עם הגברים, היתה חריפה ונורא חכמה, עקשנית מאוד. היא היתה ילדה של אבא, הוא טיפח אותה, נתן לה סולם לשמיים, למרות המוסכמות השמרניות של התקופה שבה נשים ישבו בבית".

האהבה לתיאטרון היתה אצלה מגיל קטן?

"כן. היא התחברה למורה לעברית בחיידר, שגם עשה איתם הצגות בחגים. אהבת התיאטרון שלה התחילה שם, בסביבות גיל 10".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...