"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בבית של עגנון

ביתו של ש"י עגנון בשכונת תלפיות בירושלים נפתח אתמול לציבור לאחר שנים ארוכות שבהן היה סגור • מעתה, אם תיסעו לבירה, תוכלו לקפוץ לספרייה המרשימה של גדול סופרי ישראל

, עודכן
צילום: ליאור מזרחי // נותר כשהיה. חדר העבודה של עגנון

"קצרה נפשי עלי וביקשתי לצאת למקום אוויר נאה, מאחר שאין בכל הארץ כאווירה של תלפיות הלכתי לתלפיות וכדי שלא יתעללו בי הרוחות לקחתי עמי נסרים ועשיתי צריף".

את הצריף המוקם בסיפורו של ש"י עגנון "מאויב לאוהב" מחריבה הרוח, וכך גם את הבית שנבנה בעקבותיו. המעבר מבית שחרב לבית נוסף שחרב לקוח מסיפור חייו של המחבר: ביתו שעמד בעיירה באד הומבורג שבגרמניה חרב בדליקה, בית המשפחה הראשון בירושלים נפגע ברעידת אדמה בשנת 1927 והעגנונים נאלצו לעקור ממנו, ובית שלישי נבזז.

ביתו האחרון של גדול סופריה של ארצנו עודו עומד על תילו, מלא ייחוד וגדוש סיפורים, בשולי שכונת תלפיות. הוא נפתח בימים אלה לקהל, לאחר ששופץ בעזרתם של קרן ברכה, קרן מיתר, עיריית ירושלים ומשרד התרבות. נדמה כאילו הבית עצמו יכול היה לחבר את "מאויב לאוהב". גם הוא הרי עבר תלאות רבות עד לשיפוץ הנוכחי. מיד לאחר הקמתו בידי אדריכל הבאוהאוס פריץ קרונברג, בשנת 1931, נדרשו בו תיקונים רבים, שעליהם סיפר עגנון לאשתו אסתר במכתב שניכרת בו עייפות רבה.

עגנון הוסיף במכתב ביקורת על כישוריו של קרונברג כמעצב פנים: "הרהיטים, להגיד לך את האמת, הם מכוערים. ואלמלא הארון השחור שלי של הספרים הייתי חושב שאני יושב בתוך איזו חנות של מכולת". למרות זאת הצליח עגנון היוצר לפרוח בבית הזה, שבו חיבר את החשובות שביצירותיו, ובהן הרומן הגדול "תמול שלשום".

בשנות ה-80, לאחר שרכשה עיריית ירושלים את הבית, היא החריבה את הכתלים שבין חדרי השינה שבקומה הראשונה לשם יצירת חדר הרצאות. אמש ישבה באולם אמונה ירון, בתו של עגנון. "בהתחלה היה לי מוזר לראות אנשים יושבים במקום שהיה החדר שלי. זה לא כל כך מצא חן בעיני", סיפרה. משפצי הבית הפכו את האולם לגלריית תערוכות מתחלפות. בראשונה שבהן מוצגות יצירות אמנות בהשראת תיאורי חללי המגורים בספרי עגנון.

קודש הקודשים מצוי בקומה מעל, זוהי ספרייתו של עגנון שהיתה גם חדר העבודה שלו, ונותרה כשהיתה. אוסף מופלא של ספרות הקבלה מצוי כאן, לצד כל כתבי קפקא ואפילו הברית החדשה. שולחן הכתיבה של עגנון גבוה באופן מיוחד: הוא נהג לכתוב בעמידה ורק להגיה את כתביו בישיבה לצד שולחן אחר.

"לא ידענו שאבא הוא איש חשוב", סיפרה אמונה. "רק בסמינר למורות, כשיצאה לי פעם אמירה מתוחכמת, המורה אמרה: אה, זה בגלל שאת הבת של ש"י עגנון. רק אז הבנתי".

רח' קלאוזנר 16, ירושלים.

פתוח בימים א'-ה' 09:00-13:00, טל' 02-6716498

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר