עד לשלב זה, המהומות הגדולות ביותר סביב מערכת הבחירות לכנסת היו בעניין המחשבים ששימשו בבחירות. המערכות אולי תוכננו ללא דופי על ידי אנשי תכנות ונבדקו על ידי אנשים שיודעים לגשת למחשב, אבל הבדיקה לא ירדה עד לבוחר האחרון שהוא בעצם הקובע אם המערכת מתאימה לכולם או לא.
בחירות ממוחשבות הן עדיין בגדר שאיפה, וכל עוד לא יבינו שצריך לבדוק את הפן האנושי, שום מערכת משוכללת לא תצלח את המשוכה הפסיכולוגית שהציבו הכישלונות בבחירות המקדימות של העבודה ושל הליכוד. קדימה כבר הפנימה וביטלה את המחשוב, אבל לעומתה מפלגתו של אפרים סנה, ישראל חזקה, מקיימת את הבחירות המקדימות לרשימה לכנסת לא בקלפיות ממוחשבות, אלא באמצעות האינטרנט.
חשוב לראות מה יהיו התוצאות של הניסוי הזה, שהוא בעצם מדגם קטן של טכנולוגיה שניתן יהיה ליישם במספרים גדולים, כשהקהל יהיה מוכן לשינוי. מתפ-קד-י המפלגה של סנה קיבלו קוד מאובטח בזמן ההרשמה במהלך החודשים האחרונים, באמצעות האתר של המפלגה שבו נערכות הבחירות. הבחירות מתקיימות באופן מקוון ומאובטח.
אבל הגדולים עוד לא נכנסים עם ראש בריא למיטה חולה, ועוד רחוק היום שבו ייערכו הבחירות לכנסת בקלפיות ממוחשבות או בהצבעה באינטרנט. לדברי המומחה למערכות מידע דוד שטרית, מבית הספר למנהל עסקים במסלול האקדמי של המכללה למנהל, "הכשל במערכת ההצבעה בפריימריז בליכוד היה תוצאה של היעדרו של כלי הטמעה לשיטת הבחירות באמצעות המחשב, והתמקדות נמוכה מדי בממשק המשתמש".
לטענת שטרית, נכון היה לבצע ניסוי לבדיקת משך ההצבעה הממוצע ולאבחן את הקשיים שבהם נתקלים מצביעים כדי לשפר את ממשק המשתמש של המצביע: "הבעיה אינה בטכנולוגיה אלא בתהליך ובאדם. אפילו לנושא הכשל בתקשורת היה אפשר להיערך - המערכת שנבנתה היתה צריכה לדעת אם להעביר את הנתונים ישירות למרכז העיבוד המרכזי או לשמור אותם אצלה, כאשר אין תקשורת, או להעביר את ההצבעות למרכז עד שתקבל הוראה - בדומה לקלפי ידנית. כשל בהתמודדות עם הבעיה הזאת מצביע על כך שהבעיה, כאמור, היא באדם ולא במכונה".
לדברי פרופ' שמואל איציקוביץ, ראש החוג למדעי המחשב במכללה למנהל, מדובר במערכות טכנולוגיות פשוטות יחסית אשר לו נוהלו באופן מקצועי וראוי, היו מתפקדות כראוי: "ניהול ראוי ומקצועי, בוודאי במקרים פשוטים כגון אלה, בודק את תפקוד המערכת מראש, על כל מרכיביה, על האינטגרציה שבין המרכיבים; לוקח בחשבון תקלות שניתן לחזותן וגם כאלה שלא ניתן לחזותן ומקנה לה מקדמי ביטחון מתאימים. נראה שצעדים בסיסיים אלו לא ננקטו כאן".
המחשב ימשיך להיות כלי מרכזי במערכת הבחירות, אבל לא בהצבעה עצמה. האינטרנט הוכיח את עצמו בבחירות בארה"ב כאחת הפלטפורמות המרכזיות לניהול דיונים, פרשנויות ועדכונים פוליטיים בזמן אמת. גם בארץ לומדים הפוליטיקאים לנצל את המדיה האינטרנטית באמצעות פתיחת בלוגים אישיים ופעילות בגזרה המקוונת, המעניקה להם קשר ישיר עם הבוחרים ללא צורך בתיווך תקשורתי.
בפורטל nana10 יעלו כבר השבוע ערוץ בחירות מקיף שיכלול, בין היתר, בלוגים ופרשנויות של אישי ציבור מובילים. הערוץ, שיחולק לחמש קטגוריות, יכלול את חדשות הבחירות (טורים וכתבות מסיקורי חדשות 10), מידע על המועמדים (פרופיל המועמד ומצע המפלגה), סקרים (הסקרים שיפורסמו בכלי התקשורת הגדולים והאמינים, וסקר הסקרים - גרף המגמה שיורכב מכלל הסקרים במדיה), וכן תכנים נוספים הנוגעים לבחירות בערוצי המדיה, המחשבים וכדומה.
הקטגוריה החמישית, שכבר קיימת באתר וזוכה להתעניינות מצד גולשים רבים, היא קטגוריית הדעות והפרשנויות.
הפורטל ישמש בית לבלוגים של אישי הפוליטיקה המרכזיים בישראל, ועם עליית הערוץ יעלו לאוויר הבלוגים האישיים של מיכאל איתן (הליכוד), קולט אביטל (העבודה), נדיה חילו (העבודה), עוזי לנדאו (הליכוד), אריה אלדד (ראש מפלגת "התקווה" החדשה) ורבים נוספים, כמו גם פרויקט "בחירות 2009" של ישרא-בלוג. הפרויקט יהווה מסגרת לכל הבלוגרים שרוצים להשתמש בפלטפורמה של ישרא-בלוג כדי להביע את דעתם בנוגע לבחירות ולמועמדים, לחלוק חוויות ותחושות ולקדם את המועמדים שלהם.
שאר אתרי החדשות המובילים לא יאחרו לפתוח מדורי בחירות משלהם כדי להשתתף בחגיגה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו