"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

70 שנה אחרי: סיפורה של אנה פרנק בקומיקס

ארי פולמן והמאייר דוד פולונסקי, האחראים לעיבוד סיפורה של אנה פרנק לקומיקס, בראיון מיוחד

,עודכן
סיפורה של אנה פרנק, בקומיקס // סיפורה של אנה פרנק, בקומיקס

שנה אחרי שיצא לאור ונמכר בעשרות מיליוני עותקים, זוכה יומנה של אנה פרנק לעיבוד חדש ומפתיע: רומן קומיקס. לפרויקט, שאותו יזמה קרן אנה פרנק בשווייץ, אחראים הבמאי ארי פולמן והמאייר דוד פולונסקי, ששיתפו פעולה בסרטים "ואלס עם באשיר" ו"כנס העתידנים".

הרומן הגרפי ממחיש באיורים את כתביה של הנערה היהודייה, שהתחבאה עם משפחתה מפני הנאצים בעליית גג באמסטרדם עד שנשלחה למותה במחנה ריכוז. הספר יראה אור ביום שני הקרוב ויופץ בכ־50 מדינות. באוקטובר יגיע גם למדפים בישראל, בהוצאת דביר.

"בקרן פרנק אהבו את מה שדוד ואני עשינו ב'ואלס עם באשיר', והציעו לנו לעבד את היומן לספר מאויר ולסרט קולנוע באורך מלא", מספר פולמן בראיון מיוחד למוסף "ישראל השבוע", שיתפרסם ביום שישי הקרוב, "הם הבינו שהדרך למשוך קהלים חדשים לקרוא ביומן היא לדבר איתם בשפה ויזואלית שהם מכירים ומבינים".

פולמן, בעצמו בן לניצולי שואה, טוען כי נרתם למשימה מתחושת שליחות: "אנחנו מתקרבים לעידן שבו לא יהיו עדים חיים שהיו שם. אצל בני נוער וילדים יש ירידה מטורפת בקריאה. הם חיים בעולם הווירטואלי. אם בזכות הרומן הגרפי הזה יהיה ילד אחד שיבקש לקרוא גם את המקור - עשינו דבר גדול".

ארי פולמן ודוד פולונסקי // צילום: קרן אנה פנק, באזל
ארי פולמן ודוד פולונסקי // צילום: קרן אנה פנק, באזל

ארי פולמן ודוד פולונסקי // צילום: קרן אנה פנק, באזל

העבודה על הרומן בן 148 העמודים ארכה שנתיים. מתואר בו הווי היום־יום בדירה הדחוקה שבה הסתתרה פרנק בת ה־13, עם הוריה, אחותה וידידי המשפחה. בין השאר, מונפשים דמיונות ופנטזיות הממלאים את ראשה, לצד פחדיה ותשוקותיה - כפי שבאו לביטוי בכתביה.

פולמן: "הקפדנו לתת המון כבוד לטקסט המקורי, שהוא מאסטר פיס מפעים. במקביל, שמרנו על תפיסה קולנועית וחיפשנו מה להכניס לריבועים המצוירים ולתוך ה'בועות'. שברנו את הראש מה יראו על העמוד כתחליף למילים".

על השאלה אם אינם חוששים שהבחירה בקומיקס תתפרש כזלזול במורשת פרנק והשואה, השיב פולונסקי: "הרבה נושאים רציניים טופלו בעבר בקומיקס, וזה כבר מזמן לא רק ז'אנר של גיבורי־על וצחוקים". על הבחירה בקו הסגנוני אמר: "כמאייר היה לי חשוב לבחור בציור תקופתי שאנה עצמה היתה מרגישה נוח איתו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר