ביקורת טלוויזיה: קלאסיקה מודרנית

אלה הימים האחרונים של החופש הגדול. הים כבר מתחנן שתלכו הביתה, הספרים והמחברות נעטפים לקראת השנה החדשה, ההורים סופרים לאחור בפרצופים מיואשים ומרקו עדיין מחפש את אמא שלו.

עוד מילדות שימשה עבורנו הטלוויזיה אמצעי אסקפיזם לבריחה מהחום של חופשת הקיץ. היא היתה הקייטנה האמיתית בחופש הגדול וסיפקה קלאסיקות שזכורות עד היום. בימים שבהם מגוון הסדרות היה מוגבל, יובל המבולבל לא היה קיים והיינו נתונים לחסדי ערוץ 1, זכינו בכל יום לסדרות אנימה יפניות עם עלילות מטלטלות ודיבוב בעברית.

וראו איזה פלא, החופש הגדול עדיין קיים, ושעות הבוקר של ערוץ חינוכית 23 עדיין מוקדשות לשלוש סדרות קאלט - "נילס הולגרסון", "הלב" ו"בארץ הקטקטים". רצף קיצי שיספק את חובבי הנוסטלגיה, אבל גם מיועד לילדים שמסוגלים להתמכר לאנימציה דו־ממדית מטושטשת במקום לריאליטי טראש או לסרטוני יו־טיוב.

אתמול, למשל, התעופף נילס אל השקיעה על גבו של מולי, אווז הבית, כאילו היה דאינריז על דרקון שרק מחכה לשאוג "דראקאריס" לכיוון שושו השועל. לצד מעשייה בלי מוסר השכל, עסק הפרק בשיטות חינוך ובמשמעת שמנסים להשריש האווזים הבוגרים בדור ההמשך של הלהקה. וכל הסיפור, להזכירכם, מתרחש הרחק מהוריו המודאגים של נילס, שהתכווץ בכישוף, ואין להם מושג מה עובר עליו ועל הסיידקיק אוגי האוגר.

וזה עוד כלום לעומת מרקו המסכן, שאחרי 41 פרקים סוף־סוף הגיע אתמול לקורדובה בארגנטינה. ילד קטן שמסתובב בין יבשות עם קוף ותיק צד, שהשאיר באיטליה את אביו ואחיו ויצא לחפש את אמא שנסעה לפני שנה וחצי לארגנטינה. מאז שהקשר איתה נותק, וכבר אין וי כחול בווטסאפ, מרקו מסתובב לבדו בלי ווייז ועובר חוויות מטרידות ומבגרות במפגשיו עם אנשים זרים ומשופמים.

גם בלב, כמו בים, סערות יש וגם סודות, ורשויות הרווחה לא באמת מוטרדות מילד קטן שאמו זנחה אותו. הפרק אתמול הסתיים בדרמה - מרקו רץ ברחובות קורדובה החשוכים עם קוף על הראש, מוצא את ביתו של אדון מקינז, דופק על הדלת וזועק: "פיתחו לי בבקשה. אני מרקו, בנה של אנה רוסי. אמא, את כאן? תעני לי. זה אני", ואז מתייפח בבכי קורע לב. קאט, כתוביות סיום. (אגב, ספוילר: אדון מקינז עשה רילוקיישן, אמא של מרקו בכלל עובדת בטוקומאן).

טרילי־לי טרה־לה־לה טרילי, בארץ הקטקטים יצאו אתמול היצורים הזאטוטים לחפש סוסים על גדות הנהר. גם ביער הקטקטים יחסי ההורים והילדים מעורערים - טיפטיף היתומה מתגוררת אצל הדוד האלכוהוליסט שלה, דוקטור דוקלין; ולא ניכנס ליחסים האלימים בין ראש הכפר אדון מימון לבנו נאפו. במפגש של טיפטיף, טיפטיפון ונאפו עם הסייח הפחדן שהכירו, למדו השלושה כי יחסו הקשוח של אבא־סוס לסייח נובע מרצונו להחדיר בו אומץ לב. "לאחר ההרפתקה הבינו הילדים שכאשר הוריהם מתנהגים איתם בנוקשות ולפעמים אפילו כועסים עליהם, הם עושים זאת אך ורק בכוונה טובה", סיכמה מיקי קם לפני כתוביות הסיום.

שנת הלימודים תחל עוד לפני שנילס יחזור להוריו וישוב להיות ילד אמיתי, וגם שבוע לפני שמרקו יתאחד עם אמא שלו. זאת אומרת, בבית של השכן תמיד יכול להיות יותר גרוע, וההורים שלכם כנראה לא הכי גרועים בעולם. אז לא משנה מה יטענו המחקרים, המומחים והסופר־נניות, זה לא כזה נורא לבלות את החופש הגדול מול המרקע. עכשיו לכו תשכנעו את ההורים שלכם בזה.