הנחיות חדשות לטיפול בעבירות מין

פרקליט המדינה שי ניצן, פרסם היום (רביעי) הנחיה חדשה, שאמורה להתוות מדיניות חדשה בפתיחת חקירה והעמדה לדין בכל הקשור לעבירות מין, במקרים בהם הקרבן אינו מוכן לשתף פעולה עם המשטרה.

ההנחיה החדשה מבקשת לפתוח בחקירה, ובמהשך ובמקרה הצורך גם העמדה לדין, "גם בהיעדר שיתוף פעולה מצד נפגע העבירה", תוך שימת דגש על הצורך בשמירת האוטונומיה של הקרבן והתחשבות בכבודו וברצונו, לצד התחשבות בשיקולים נוספים ש"תכליתם הגנה על האינטרס הציבורי", לשון ההנחיה החדשה.

בהנחיה החדשה נקבע כי הגשת תלונה, מסירת עדות והתייצבות להעיד בבית המשפט של נפגע עבירת מין, כרוכה לעתים רבות בקשיים ייחודיים הנובעים ממהות העבירה בהן חשש מפני עימות נוסף מול הפוגע, חשש מפני החשיפה האינטימית מול אנשים זרים, הצורך לשחזר ולחוות מחדש את שאירע ואת אובדן השליטה במהלך הפגיעה ובעקבותיה ועוד.

חשש שהקרבן נמצא תחת איומים ולחצים

פרקליט המדינה הסביר כי במקרים של אי שיתוף פעולה מצד הקרבן, עומדות רשויות האכיפה בדילמה קשה. מצד אחד, קיימת הכרה בחשיבות הרבה של כיבוד האוטונומיה של הנפגע, אך מצד שני קיים אינטרס ציבורי מובהק בחקירה והעמדה לדין נגד עברייני המין. ההנחיה קובעת, כי אם נודע למשטרה על חשד לביצוע עבירת מין והנפגע הביע חשש לשתף פעולה עם החקירה, "יפעל החוקר לברר, ככל הניתן, את מהות חששותיו, במידת הזהירות והרגישות המתבקשת בנסיבות העניין".

במקרה בו עולה החשד כי חששו של הנפגע להיחקר הוא בגלל לחץ מצד הפוגע, בני משפחה או גורם אחר, "יהווה הדבר שיקול תומך מצד גורמי האכיפה לפעול לעודד את הנפגע לשתף פעולה". במקביל, אם עולה חשש כי "לחץ" זה מהווה עבירה, מסוג של איומים, שיבוש הליכי משפט וכדומה, יינתן לכך מענה אכיפתי ראוי ומותאם ככל הניתן. אם הנפגע עומד בסירובו, יסבירו לו גורמי החקירה באופן בהיר ובשפה ברורה משמעות סירובו והשלכותיו על האפשרות למצות את החקירה בעניינו.

בהנחיה מודגש, כי אם סירב הקרבן לשתף פעולה בחקירה, לא יופעל עליו לחץ שתכליתו להביאו לשתף פעולה בניגוד לרצונו. אין באמור לעיל כדי למנוע פעולות לעידוד נפגע העבירה ולרתימתו לשתף פעולה בחקירה מקום בו האינטרס הציבורי מצדיק זאת.

כן מתייחסת ההנחיה למצב שבו מתלונן מסרב להעיד בבית המשפט ומפסיק לשתף פעולה עם ההליך לאחר שכבר הוגש כתב אישום. בסיטואציה זו משתנה נקודת האיזון ויש לראות בעובדה שהוגש כתב אישום נגד נאשם בעבירת מין כנתון המגביר את האינטרס הציבורי שבמיצוי ההליך. במקרה כזה, תעשה התביעה מאמץ לעודד את הנפגע להמשיך ולשתף פעולה עם רשויות האכיפה, תבהיר לו מהן זכויותיו בהליך ותנסה להרגיע את חששותיו. אם הנפגע עומד בסירובו, תיטה התביעה להמשיך בניהול ההליך, ככל שלהערכת התובע קיים סיכוי סביר להרשעה גם ללא עדות הנפגע. במקרים המתאימים יובהר לו כי קיימת אפשרות להביאו באמצעות צו הבאה, אך אין לעשות כן במקרים בהם נראה כי האינטרס האישי של הנפגע חזק מהאינטרס הציבורי שבהמשך ניהול ההליך.