"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תקדים: הורים גרושים חייבים במזונות משותפים
בית המשפט בפסיקה היסטורית: גם נשים ישתתפו בתשלומי מזונות עבור ילדיהם במקרה של משמורת משותפת • "עשרות אלפי אבות יציפו את בתי המשפט ויגישו בחודשים הקרובים תביעות"
"צעד חשוב בהשוואת מעמד האישה" // צילום אילסוטרציה: gettyimages

תקדים: הורים גרושים חייבים במזונות משותפים

בית המשפט בפסיקה היסטורית: גם נשים ישתתפו בתשלומי מזונות עבור ילדיהם במקרה של משמורת משותפת • "עשרות אלפי אבות יציפו את בתי המשפט ויגישו בחודשים הקרובים תביעות"

יאיר אלטמן
, עודכן

בית המשפט העליון נתן היום פסיקה היסטורית ותקדימית על פי הורים גרושים לילדים בגילאי 15-6 חייבים במזונות משותפים, בהתאם ליכולות הכלכליות שלהם. זאת בניגוד לנהוג כיום כי רק גבר משלם לאישה, גם במקרה של משמורת משותפת על הילדים וגם אם משכורתה גבוהה יותר.

עו"ד אמיר שי המייצג את אחד האבות בערעור: "מדובר פסק דין החשוב ביותר בעשור הנוכחי לא רק בתחום המשפחה אלא בכלל. מעתה ואילך תיפסק האפליה לפיה אבות בלבד חייבים לשאת לבדם בכלכלת ילדיהם. מהיום יש לילדים בישראל שתי כתובות שחייבות לדאוג להם כמו בכל מדינה נורמטיבית. סביר להניח שעשרות אלפי אבות יציפו את בתי המשפט ויגישו בחודשים הקרובים תביעות להתאמת דמי המזונות לפי ההלכה החדשה של בית המשפט העליון".

הפסיקה מתייחסת למצבים של משמרות משותפת וכששכרם זהה. עד היום, גם במצבים כאלה שחלוקת הנטל שווה בזמן ובמשאבים, על הגבר היה להעביר לידי הגרושתו תשלום מזונות חודשי קבוע בעבור ילדיו מגיל שש, עד גיל 15 וזאת מבלי לקחת בחשבון את מצבו הכלכלי. כתוצאה מכך היו מקרים בהם למרות שהגבר היה מתפרנס בסכום משמעותי נמוך מזה של גרושתו עדיין היה עליו להעביר מזונות, דבר שפגע ביכוחתו לספק לעצמו ולילדיו רמת חיים בסיסית. על רקע זה נטען כי הדין הקיים אינו שוויוני ומביא לפגיעה בילדים ובאבותיהם.

עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"לית "משפחה חדשה", מסרה: זהו צעד חשוב בהשוואת מעמד האישה. הכרה בעובדה שאישה איננה רק סחטנית וטפילה אלא יש בכוחה להיות כוח שווה. הצעד הבא יהיה ביטול חזקת הגיל הרך, אותה חזקה המנציחה את מעמד האישה כעקרת בית. רק כך ניתנת לגיטימציה לדרישה שווה בשכר הנשים.

לשכת עורכי הדין ברכה על פסק הדין. יו"ר פורם משפחה בלשכה עו"ד אודליה חן מסרה: "אין ספק כי המדובר בבשורה חדשה לציבור ההורים במדינת ישראל המשנה את התפיסה והחשיבה שהייתה נהוגה עד כה, תוך התחשבות במציאות הרווחת כי נשים לעיתים משתכרות אף יותר מגברים ולכן יש לתת פרשנות לדין העברי שקובע חובת מזונות אבסולוטית על האב. עד גיל 6 חובת האב עדיין תחול באופן אבסולוטי גם במשמורת משותפת נוכח הוראות הדין העברי והדין האישי. בית המשפט עושה פרשנות לדין העברי ומציג כי בגילאי 6-15 עפ"י תקנת הרבנות הראשית החיוב במזונות הוא מדין צדקה אי לכך יש לחייב את שני ההורים עפ"י יכולותיהם הכלכלית. לסיכום, יש לנו הלכה חדשה שלא הייתה עד היום קרי אפשרות לתשלום אפס מזונות בהשתכרות שווה ובמשמורת משותפת".

שרת המשפטים, איילת שקד, התייחסה לפסיקה ואמרה כי"חלוקת נטל המזונות לילדים בגילאי 6-15 של בני זוג שהתגרשו ומתנהלים במשמורת משותפת תהיה שוויונית. בפסק הדין נכתב כי יש לחתור לחלוקת נטל הוגנת ושוויונית יותר בין ההורים תוך הבטחת טובת הילד, בהתאם למכלול נסיבות העניין. לפני מספר חודשים הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד המשפטים להכין הצעת חוק ממשלתית ברוח הזו. במושב הבא אביא את ההצעה לדיון בכנסת. העניין עקרוני וצריך להגיע להכרעת המחוקק."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...