החלטה שכולה אבסורד, בורות ושקר

עם כל החלטה הזויה נוספת, מגחיך עצמו ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם, אונסק"ו, והופך עצמו לפחות ופחות רלוונטי. עד לאן יוביל עוד את הבורות, השקר והאבסורד? האם יקבע בעתיד שמוצא היהודים מהאסלאם? אולי יאמץ את ההגדרה האסלאמיסטית שהיהודים אינם אלא "בני הקופים והחזירים"? מי יודע - ייתכן שבסוף יגיע לשורש העניין כפי שמנסחת אותו ההסתה המוסלמית: "היהודים פשוט מטמאים את המוסלמיות של פלשתין".

אלא שקוץ ואליה בו, ואין רע ללא טוב. למרות המופרכות המובהקת של סדרת ההחלטות בעניין ירושלים, הר הבית, הכותל המערבי, קבר רחל ועתה גם מערת המכפלה וחברון, יש בכולן יתרון מרכזי אחד: הן מציבות מול פנינו מראה. הן מאלצות אותנו לשוב אל שורשינו, ללמוד עליהם, להעמיק בהם ולהבין כי איננו עוברי אורח בארץ הזאת. לא סתם נולדנו כאן או עלינו לכאן; הן כופות עלינו את ההכרה הכה נחוצה שארץ ישראל אינה רק ארץ מקלט, אלא גם ארץ ייעוד; שאתרים קדושים ומקומות רבים לאורכה ולרוחבה הם ערש הולדתנו כעם, והם מתכתבים עד היום עם ההווה והעתיד שלנו כאן, שאינו מושתת רק על "צורכי ביטחון".

97% משטחי חברון כבר נמסרו לפלשתינים וללא היישוב היהודי שנאחז בציפורניו בגרעין ההיסטורי של העיר ושב אליה למרות פורעי תרפ"ט, וממשיכיהם החברונים בני תקופתנו; ללא מערת המכפלה, ובית הכנסת אברהם אבינו, ובית הדסה, וישיבת שבי חברון ועוד אתרים יהודיים; ללא כל אלה - גם שלושת האחוזים הנותרים היו כיום פלשתיניים.

בן־גוריון הגדיר פעם את חברון "שכנתה וקודמתה של ירושלים". הוא הבין היטב מה היא חברון בעבור העם היהודי, ואף התריע כי "'יעשה משגה עצום ונורא אם לא ניישב את חברון ביישוב יהודי גדל והולך בזמן הקצר ביותר". יגאל אלון סייע למתנחלי חברון להקים את קריית ארבע. גם הסופר ש"י עגנון ידע להתעלם מקיתונות הרוע שהתקשורת הישראלית שפכה על אבי היישוב היהודי המתחדש בחברון, הרב משה לוינגר. עגנון הכתיר אותו במילים "שליח יפה, לשליחות יפה" וניבא כי "עתידין הדורות לכתוב מעשיו בספר, שהחזיר בנים לעיר אבותיהם...".

אולי בזכות אונסק"ו יחודשו עתה ביקורי התלמידים במערת המכפלה. אולי לאחר ההחלטה הזאת תאשר הממשלה סוף סוף להרחיב את היישוב היהודי הכי מוקפא ביהודה ושומרון, ולשפר את התנאים המאוד לא מכבדים שעומדים לרשות המבקרים במערת המכפלה. אולי עתה יחדלו חלק מאיתנו לכנות את סיפור רכישת השדה והמערה, שאותם קנה אברהם לאחוזת קבר מאת בני חת, "הדתה". אולי גם ימצאו כאלה שימחקו מפניהם את המבוכה כשסגנית שר החוץ של מדינת ישראל ציפי חוטובלי עושה את המעשה המתבקש ומצטטת בפני אומות העולם מדרש יהודי קדום מלפני כ־1,500 שנה, שמביא גדול פרשני התורה, רש"י: "שלושה מקומות אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל ולומר: גזולים הם בידכם, ואלו הם: מערת המכפלה, הר הבית וקבורתו של יוסף, ששלושתם נקנו בכסף מלא".

•  •  •

סערת המכפלה

אונסק"ו בשלו: לאחר שקבע בעבר כי אין ליהודים קשר להר הבית, החליט הארגון שמערת המכפלה היא אתר מורשת פלשתיני שנמצא בסכנה • רה"מ הורה לקצץ עוד מיליון דולר מהתמיכה בארגון: "מקום שבו קבורים אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה ולאה - מורשת פלשתינית?" • גם ארה"ב גינתה: "החלטה מזיקה"

שלמה צזנה, ארז לין וגדעון אלון 

ההחלטה האחרונה של אונסק"ו עלתה לה ביוקר, ואם לדייק: מיליון דולר. זה הסכום שהוחלט לקצץ מהתמיכה הישראלית בארגון לאחר שזה קבע שלשום כי מערת המכפלה היא אתר מורשת פלשתיני, שאף נמצא בסכנה. כל הצמרת המדינית בישראל גינתה את ההחלטה וראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי כספי התמיכה שיקוצצו מאונסק"ו יועברו להקמת מוזיאון למורשת העם היהודי בקריית ארבע ובחברון. גם ארה"ב וקנדה גינו את החלטת אונסק"ו.

ההחלטה התקבלה שלשום בוועדת המורשת של ארגון החינוך, התרבות והמורשת של האו"ם שהתכנסה בקרקוב. ברוב של 12 תומכות מול שלוש מתנגדות ושש נמנעות, אימצה הוועדה את הטענה הפלשתינית באשר לבעלות על המערה  ולגבי הסכנה הנשקפת לה כביכול. החלטה דומה התקבלה גם לגבי העיר העתיקה של חברון, הסמוכה לרובע היהודי. הקביעה כי האתרים בסכנה תגרום לכך שיתקיימו דיונים חוזרים ונשנים שיובילו להודעות גינוי לישראל, בין פעם בארבע חודשים לפעם בשנה. 

הכותל המערבי // צילום: אי.אף.פי

למרות המאמצים הקדחתניים של משרד החוץ והשגריר לאונסק"ו, כרמל שאמה הכהן, לסכל את היוזמה, 21 חברות הוועדה ערכו הצבעה חשאית, כך שכעת אפשר רק להעריך איך הצביעה כל מדינה. ההערכה היא כי בעד הפלשתינים הצביעו לבנון, כווית, תוניסיה, טורקיה, אינדונזיה, אזרבייג'ן, קזחסטן, קובה, וייטנאם וזימבבווה, וכן שתיים מהמדינות הבאות: פינלנד, פורטוגל, פרו, דרום קוריאה, בורקינה פאסו, טנזניה, פיליפינים ואנגולה. שש האחרות נמנעו. התנגדו ליוזמה פולין, קרואטיה וג'מייקה.

 

נאום האינסטלטור 

בישראל, מטבע הדברים, מתחו ביקורת חריפה על ההחלטה. עוד במהלך הדיון בוועדה, הביע השגריר שאמה הכהן את הבוז לעצם קיומו. "בסוף הנאום שלי אמרתי להם שאני נאלץ לקטוע את הדברים וללכת כי הטלפון שצלצל והפריע לי מספר פעמים במהלך נאומי היה מהאינסטלטור בעקבות תקלה בשירותים, דבר בעל משמעות חשובה ומעניינת מאשר ההחלטה שאתם אימצתם", אמר.

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר: "ההחלטה של אונסק"ו מוכיחה שוב כי מדובר בגוף הנחוש להמשיך ולהפיץ שקרים אנטי־יהודיים בעודו דבק בשתיקתו בשעה שהמורשת האזורית נמחקת על ידי קיצוניים ברוטליים".

"עוד החלטה הזויה של אונסק"ו", אמר רה"מ נתניהו, "הפעם הם קבעו שמערת המכפלה בחברון זה אתר פלשתיני, משמע לא יהודי, ושהאתר בסכנה. לא אתר יהודי?! מי קבור שם? אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה ולאה. האבות והאימהות שלנו! והאתר בסכנה? הרי רק במקומות שבהם ישראל נמצאת, כמו חברון, מובטח חופש דת לכולם. במזרח התיכון מפוצצים את המסגדים, הכנסיות, בתי הכנסת, בכל שאר המקומות - במקומות בהם ישראל לא נמצאת. אז אנחנו נמשיך לשמור על מערת המכפלה, על חופש דת לכולם, ונמשיך לשמור גם על האמת".  

מלבד הנשיא ורה"מ, נראה שאיש במערכת הפוליטית, בעיקר מהמרכז וימינה, לא פספס את ההזדמנות לגנות את ההחלטה. 

 

מביש, הזוי, אנטישמי

שר החינוך ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, אמר כי "הקשר היהודי לחברון חזק מכל הצבעה". בנט, שמשמש גם כיו"ר הוועד הישראלי לאונסק"ו, הוסיף: "ישראל לא תחזור לשתף פעולה עם אונסק"ו כל עוד הגוף משמש כלי לניגוח פוליטי במקום ארגון מקצועי".

שר הביטחון ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמר כי ההחלטה שערורייתית. "אונסק"ו הוא ארגון מוטה פוליטית, מביש ואנטישמי", אמר, "שום החלטה של הארגון הלא רלוונטי הזה תפגע בזכותנו ההיסטורית בת אלפי השנים על מערת המכפלה, או בזכותנו על הארץ. ההחלטה הזו גם מוכיחה, פעם נוספת, כי פניה של הרשות הפלשתינית אינם לשלום, אלא להסתה ולהכפשה של ישראל בעולם". שר הבינוי, יואב גלנט (כולנו): "חברון עיר האבות. שלנו, מאז ולתמיד. שום שקר שפל של אונסק"ו לא יצליח לכתוב את ההיסטוריה מחדש".

שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי): "ההחלטה היא עוד כתם על הארגון הבינלאומי ועל כל אחת מהמדינות שהצביעו בעדה. מערת המכפלה וחברון הם לא רק אתרי מורשת יהודיים, אלא גם אתרים שעליהם יש לעם ישראל זכות היסטורית, קניינית וחוקית, גם על פי הדין הבינלאומי".

גם מחוץ לקואליציה נשמעה ביקורת. יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד כינה את ההחלטה "בזויה ושקרית". "האם בעיני אונסק"ו התנ"ך איננו מורשת? זו החלטה שנובעת במקרה הטוב מבורות איומה ובמקרה הרע מצביעות ואנטישמיות". 

את החלטת אונסק"ו תקפה גם שגרירת ארה"ב באו"ם, ניקי היילי. בהודעה שפירסם משרדה נאמר כי ההחלטה "טראגית בכמה רבדים ומהווה עלבון להיסטוריה". לדברי היילי, מדובר בהחלטה ש"פוגעת באמון הדרוש להצלחתו של תהליך השלום הישראלי־פלשתיני, ושוב מטילה דופי בגוף בעייתי ביותר של האו"ם". בהודעה הוזכר כי ארה"ב אינה נוטלת חלק במימון אונסק"ו מאז שנתן לפלשתינים מעמד של חברה מן המניין. "ארה"ב ממשיכה לבחון עד כמה ראוי שתמשיך לפעול באונסק"ו", נאמר בהודעה. 

גם המשלחת האמריקנית לאונסק"ו פירסמה הודעה התוקפת את ההחלטה. "האתר לא נמצא תחת איום מידי או ממשי; למעשה, הדחיפות היחידה שקיימת פה היא הדחיפות להביע זעם פוליטי", נאמר בהודעה. גם קנדה הביעה אכזבתה מההחלטה.

מנגד, משרד החוץ הפלשתיני שיבח את אונסק"ו. "ההחלטה היא ניצחון לקרב הדיפלומטי שמנהלת פלשתין בכל החזיתות אל מול הלחצים האמריקנים והישראלים על חברות בארגון", נמסר, "למרות הקמפיין הבהול שבמסגרתו הופצו שקרים ועוותו עובדות על זכויות הפלשתינים, העולם הכיר בזכות שלנו לרשום את חברון תחת ריבונות פלשתינית". גם חמאס שיבח את ההחלטה ואמר כי היא "נותנת משנה תוקף לזכויותינו המלאות בחברון ובכל האדמות הפלשתיניות".

 

ביזיון השגריר הגרמני

בתוך כך, שאמה הכהן הגיש לממשלת גרמניה מחאה נגד שגרירה באונסק"ו, שטפן קרביליצקי. הסיבה: בשבוע שעבר התקיימה באחד הדיונים באונסק"ו דקת דומיה לזכר קורבנות השואה. שגרירת קובה הודיעה כי היא רואה בכך "יוזמה פוליטית" וביקשה לקיים דקת דומיה ל"קורבנות (השואה כביכול) הפלשתינית". קרביליצקי עמד באותה דקת דומיה לזכר הפלשתינים. השגריר שאמה הכהן הטיח בו: "אתה מבזה את זכר השואה. ראשית, אי אפשר להשוות את זכר השואה לשום דבר אחר. שנית, אתה הרי יודע שהפלשתינים מכנים 'קורבנות' גם מחבלים. כיצד אתה יכול להשוות את אנה פרנק למחבלת שבאה לדקור חייל בסכין?" 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו