"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"לבדוק אם ניתן להחזיר מהגרים אריתריאים לארצם"
החשיפה ב"ישראל היום" של פסק הדין של ביה"ד האירופי, שלפיו אפשר להחזיר אריתריאים לארצם, הובילה לבדיקה בישראל • השרה שקד: "מאחלת לפריצת דרך"
השרה שקד // צילום: דודי ועקנין

"לבדוק אם ניתן להחזיר מהגרים אריתריאים לארצם"

החשיפה ב"ישראל היום" של פסק הדין של ביה"ד האירופי, שלפיו אפשר להחזיר אריתריאים לארצם, הובילה לבדיקה בישראל • השרה שקד: "מאחלת לפריצת דרך"

יאיר אלטמן
, עודכן

בעקבות הפרסום הראשון ב"ישראל היום" של פסק הדין התקדימי של ביה"ד האירופי לזכויות אדם, שלפיו ניתן להחזיר אריתריאים לארצם, אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי הנחתה את המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים לבחון אם ניתן להחזיר מהגרים אריתריאים שגרים בישראל לארצם.

בירור הסוגיה בישראל הוטל על המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי, ד"ר רועי שיינדורף, לבדוק היטב את הפסיקה ולבחון את השלכותיה בנוגע לישראל.

באמנת הפליטים של האו"ם, שנכתבה בשנות ה־50 של המאה הקודמת ושישראל היא צד לה, יש סעיף האוסר לשלוח אנשים למקום שבו נשקפת להם סכנה, ובכלל זה הימלטות אזרחי מדינה שחזרתם לארצם תשים אותם בסכנה, דוגמת אריתריאה. עד היום היה קונצנזוס עולמי כי אסור לשלוח אריתריאי למדינתו.

אלא שפסק הדין שניתן בבית הדין האירופי ארוך ומורכב, וכעת עמלים עליו צוות של משפטנים בראשותו של ד"ר שיינדורף, על מנת להבין אם ניתן להשליך את פסק הדין על מדינת ישראל ואם יש כאן פתח לשינוי מדיניות כולל. במשרד מנסים להבין קודם כל אם מדובר במקרה פרטי שנכון לאדם מסוים או בשינוי מצב המשליך על הכלל, וגם אם הוא משליך, אם מדובר בקבוצת אנשים העונה לקטגוריה מסוימת או שמדובר בכלל המהגרים מהמדינה.

אם התשובה תהיה חיובית הדבר יחזור אל שר הפנים, תוך כדי הבהרת המצב המשפטי החדש, שעד כה הגביל את המדינה מלהחזיר את המהגרים האריתריאים לארצם. על פי הערכות, בישראל גרים כ־30 אלף מהגרים מאריתריאה. בשלוש השנים האחרונות יצאו מישראל 13 אלף מהגרים, בין השאר באמצעות תמריצים בהובלת שרת המשפטים, דוגמת הסדרים עם מדינות המוגדרות מדינות בטוחות.

השרה שקד אמרה בתגובה כי היא "מאחלת שפסק הדין הזה יהווה פריצת דרך במדיניות אי־ההחזרה לאריתריאה וישנה את חייהם של תושבי דרום תל אביב. העניין נבדק עכשיו לעומק במשרד המשפטים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...