תעודת מחצית

"אצל פוליטיקאים, הכל דיבורים, ואין שום מעשים, והכל נשאר תקוע. הם לא יביאו אותנו לארץ המובטחת", כך אמר דונלד טראמפ ב־16 ביוני 2015, כאשר הכריז על מועמדותו לנשיאות. אפשר לומר בבטחה כי על אף הדרמות האינסופיות בחודשים הראשונים של טראמפ כנשיא, יש משהו אחד שהוא הצליח לשמר בהצלחה כבירה מאז אותו יום שבו נכנס בסערה למירוץ ההיסטורי ששינה את אמריקה: הוא הצליח לשמור את דימויו כ"אנטי־פוליטיקאי". 

הצלחה זו חשובה לא פחות מיישום הבטחות בחירות כאלו ואחרות, בעיקר משום שבכך הוא מצליח לשמור על רלוונטיות כשירוץ לכהונה שנייה ב־2020, ויעידו על כך הסקרים המראים כי מצביעי טראמפ לא מוטרדים במיוחד מהתנהלותו מאז שנבחר ולא מתחרטים. גם מצבם של יריביו בכי רע: רק לפני שבוע, כאשר נערכו בחירות מיוחדות על מושב בקונגרס המייצג מחוז בג'ורג'יה, הדמוקרטים היו בטוחים שרוחות האכזבה מטראמפ יביאו להם ניצחון. לכן הם ניסו להפוך את הבחירות המיוחדות למשאל עם על טראמפ. הם רק שכחו כי בכך גם הפכו את הבחירות למשאל עם בשאלה "איזו מפלגה עדיפה", ובעיקר "איזו מפלגה עדיין מייצגת את הממסד הוושינגטוני". בתחום הזה, טראמפ והרפובליקנים הוכיחו כי הם עדיין ביתרון, והמועמדת שלהם ניצחה למרות הון התועפות שהדמוקרטים הזרימו למירוץ (זה היה המירוץ היקר ביותר בהיסטוריה של בית הנבחרים). 

פחות מחצי שנה אחרי שהפך לנשיא, נראה שטראמפ ממשיך בקמפיין התמידי שלו כאאוטסיידר אולטימטיבי. השבוע הוא גם הצליח לצבור מומנטום מחודש שעשוי לעזור לו להיערך לשנת 2018, השנה שבה כל האנרגיה בוושינגטון תישאב לבחירות האמצע בקונגרס.

הדחיפה הראשונה שקיבל טראמפ השבוע היתה מבית המשפט העליון - שייתכן שהחליט פה אחד להחיל, תחת הגבלות מסוימות, את צו ההגירה הנשיאותי השנוי במחלוקת שעליו חתם במארס. השופטים ציינו כי רק באוקטובר יתחילו לבחון את עצם חוקיותו של הצו, אך מבחינת הנשיא מדובר באחד מניצחונותיו הגדולים בחצי השנה הראשונה בתפקיד. הצו הנשיאותי הקרוי "הצו להגנת האומה מכניסת מחבלים זרים אל תוך ארה"ב", אוסר הנפקת ויזות חדשות לאזרחי סוריה, איראן, לוב, סומליה, סודאן ותימן ומקפיא קליטת פליטים. מבחינת טראמפ, מדובר ביישום של הבטחת בחירות, שמקורה באותה הצהרה מפורסמת לאחר הטבח בסן ברנרדינו בדצמבר 2015, כשקרא לעצור זמנית כניסת מוסלמים לארה"ב (אף שריכך את הדברים מאוחר יותר). טראמפ שם לו למטרה להדגיש את החידלון של אובאמה במאבק בטרור, והשבוע קיבל גם גושפנקה משפטית לתקן את המצב. 

ההספדים היו מוקדמים מדי. טראמפ, השבוע // צילום: רויטרס

גם אם מומחים חלוקים לגבי נחיצות הצו או תרומתו לביטחון הלאומי של אמריקה, טראמפ, איש ההפקות הנצחי, יודע כי הוא היחיד שמוכן להציג פתרונות קליטים וברורים לעם בניגוד לאובאמה המחושב והקר. לכן טראמפ גם לא מרפה מכוונתו לבנות חומה בגבול מקסיקו. הוא יודע שהעם אוהב שמאתגרים אותו, גם אם לא תמיד מסכים עם כל סעיף וסעיף. לכן הוא גם לא שועט קדימה בניסיון להחליף את רפורמת הבריאות של אובאמה בכל מחיר - הוא מעדיף משהו קליט מאשר ליצור עוד מנגנון מסואב שאף אחד לא מבין. 

לא צריך עמדה אחידה

דחיפה נוספת קיבל טראמפ דווקא מתקשורת המיינסטרים שאותה הוא תקף במהלך הבחירות כמעט כמו את הילארי קלינטון עצמה. המתנה הראשונה היתה מה"וושינגטון פוסט", שחשף כי כבר באוגוסט 2016 הנשיא ברק אובאמה היה מודע לבחישה הישירה של הנשיא פוטין בבחירות, אך החליט לא להגיב, ואף בחר שלא להפנות אצבע מאשימה פומבית כלפי פוטין, כנראה משום שחשש מהסלמה והיה בטוח בניצחונה של קלינטון. 

המתנה הנוספת הגיעה מרשת CNN, כאשר נודע ששלושה מכתביה התפטרו על רקע דיווח מכפיש ובלתי מאומת באתר של הרשת. בכתבה שהעלו השלושה נטען שאחד ממקורביו של טראמפ נפגש עם ראש קרן השקעות רוסית, ואולי אף שוחח איתו על הסרת הסנקציות על מוסקבה. הכתבה הוסרה יום לאחר שפורסמה, אך טראמפ עט על דיווחי ה"וושינגטון פוסט" ו־CNN כמוצא שלל רב ודרש את עלבונו. לשיטתו, מדובר רק בשתי דוגמאות לכך שהתקשורת אובססיבית בניסיון למצוא "אקדח מעשן" על קשרים אסורים לכאורה בין אנשיו לבין הקרמלין, בעוד היא עיוורת לכשלים של אובאמה ושלה עצמה. מבחינתו, אם זה היה תלוי בו, כל השבועות מעכשיו ועד הבחירות לנשיאות בנובמבר 2020 ייראו כמו השבוע שחלף. 

כאמור, טראמפ אינו מצליח לקדם את ההבטחה לבטל את רפורמת הבריאות של אובאמה, הידועה כ"אובאמה־קר". מצד אחד ברור לכל, כולל לדמוקרטים, שהרפורמה לא מספקת את הסחורה ואף פוגעת באמריקנים קשי יום, ומצד שני רפורמה נוספת במגזר הבריאות עשויה לזעזע עוד יותר את המערכת ולפגוע בדיוק באותם אנשים שסללו לטראמפ את הדרך לבית הלבן. טראמפ כנראה מבין שבמצב העניינים הנוכחי, שבו הרפובליקנים אינם מצליחים לגבש עמדה אחידה לגבי תוכנית חלופית, אולי עדיף לתת לאובאמה־קר להיכשל בעצמה, ובכך להגן על סיכויי המפלגה לקראת הבחירות בקונגרס. 

אתחול מחדש

בתוך כל הקלחת הוושינגטונית, טראמפ גם לא מרפה בניסיונות לפייס בין הישראלים לפלשתינים ומשגר את יועציו לאזור, ובמקביל לא מהסס להזהיר את אסד כי הוא עשוי לספוג עוד מטח טילים אם יעשה שימוש בנשק כימי שוב. אגב כך, טראמפ מבהיר כי הוא לא בוחל בערעור מעמדה של רוסיה בנעשה במזרח התיכון, ותעיד על כך גם תקרית הפלת מטוס הסוחוי של חיל האוויר הסורי, שגררה איום מצד מוסקבה.

עם תחילת הקיץ הראשון של טראמפ כנשיא, נראה כי הוא מקבל תנופה חדשה שאולי תאפשר לו לאתחל מחדש את נשיאותו. עם כלכלה בצמיחה ושיאים שנשברים בוול־סטריט, טראמפ עשוי להתחיל ברגל ימין את החצי השני של 2017. טראמפ מצליח להוכיח שוב, כפי שעשה פעמים רבות, שמוקדם מדי להספיד אותו. הוא לא מתכוון להיות כמו כל אותם פוליטיקאים שאותם השמיץ בנאום ההכרזה שלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו