"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
היועמ"ש: להגביל שימוש בפוליגרף בשירות הציבורי
המשנה ליועמ"ש כתבה: "אין לערוך בדיקות פוליגרף כתנאי לעבודה או לקידום במסגרת שירות המדינה"
מנדלבליט // צילום: קוקו // מנדלבליט // צילום: קוקו

היועמ"ש: להגביל שימוש בפוליגרף בשירות הציבורי

המשנה ליועמ"ש כתבה: "אין לערוך בדיקות פוליגרף כתנאי לעבודה או לקידום במסגרת שירות המדינה"

יאיר אלטמן
, עודכן

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט לחדד את ההנחיות ולהורות על צמצום משמעותי בבדיקות הפוליגרף על ידי רשויות המדינה השונות, זאת כחלק ממסקנות דו"ח מבקר המדינה האחרון.

המשנה ליועמ"ש דינה זילבר כתבה על דעתו של מנדלבליט כי בדיקה שכזו אפשרית רק לצורכי חקירה פלילית, משמעתית או לשם הפרכה או אימות של חשד קונקרטי, וכן לצורך בדיקת התאמה למשרות הקשורות לביטחון המדינה.

זילבר הוסיפה כי הבדיקה תתבצע באותם מקרים רק בהסכמתו של הנבדק, ובכל מקרה "אין להנחות, להציע, לעודד, וכמובן לא לשדל עובד או מועמד לעבודה לבצע בדיקת פוליגרף".

זילבר נימקה זאת בכך שבדיקת פוליגרף כרוכה בפגיעה של ממש בזכויות יסוד ובפרט זכות האדם לפרטיות, העלולה לעלות גם כדי פגיעה בכבוד האדם. ההנחיה מתירה, במצבים מסוימים, להשתמש בבדיקה כדי להגן על אינטרס ציבורי חיוני ולאחר שהיועמ"ש נתן את אישורו לכך.

עם זאת, זילבר מדגישה כי המקרים המיוחדים אינם כוללים איתור מדליף מידע מגוף ציבורי.

עוד נכתב כי "בהיעדר הסמכה חוקית כאמור, איך לערוך בדיקות פוליגרף נוהליות בכל תחום אחר, או לכל מטרה אחרת, בין כתנאי לקבלה לעבודה או לקידום במסגרת שירות המדינה, ובין כתנאי לקבלת רישיון או אישור או כל זכות אחרת".

זילבר הדגישה כי כי "בדיקה של הדלפה מגוף ציבורי לאיתור המדליף אינה, כשלעצמה, בגדר 'המקרים המיוחדים' כאמור. רק מקום שמטרת החקירה/בדיקה כרוכה בהגנה על אינטרס חיוני אחר, או במניעת פגיעה באינטרס כזה, עשוי המקרה להצדיק שימוש בבדיקת פוליגרף".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...