פיסת היסטוריה

יותר מ־100 מיליון שקלים הקצו קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה לפרויקט חסר תקדים בהיקפו למען חשיפתם, שימורם והנגשתם של מבני הציבור החשובים של קיסריה העתיקה שבגן הלאומי קיסריה ולפיתוח ולהנגשה של חופי היישוב.

לפרויקט נרתמו גם תלמידים מאור עקיבא, שוחרים וצוערים, סטודנטים ואזרחים מן השורה, המגיעים להתנדב וליטול חלק בחפירות הארכיאולוגיות באתרים ברחבי קיסריה, כדי לחשוף את מה שנותר מעברה המרתק של קיסריה ולהפוך אותה לעוגן תיירותי ככלי חשוב לתושבי האזור. העיר אמנם נראית כאתר בנייה, אבל התוצאות ניכרות כבר עתה, אף שהמלאכה לא נשלמה. עד כה נחשפו רק כשישה אחוזים מהממצאים של קיסריה, שבחולותיה טמונים ממצאים מפוארים בקנה מידה עולמי.

לאורך התקופות, מאז הוקמה לפני יותר מאלפיים שנה, היתה קיסריה עיר נמל תוססת. חשיבותה ועושרה האדריכלי הפכו אותה לאחת הערים החשובות באימפריות הרומית והביזנטית. בחפירות חשפה רשות העתיקות שרידים ארכיאולוגיים רבים, מימי הורדוס ועד התקופה הצלבנית. 

הדמיית תוכנית הפיתוח // צילום: רשות העתיקות

לצד החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות, מתנהלות בגן הלאומי קיסריה פעולות רחבות היקף של שימור, שחזור ופיתוח הנמל, ולמעשה זהו פרויקט שימור ושחזור מהגדולים והחשובים שנעשו עד היום בארץ. כשיסתיימו כל הפעולות, יוקמו מרכז מבקרים מתקדם עם מתקנים לרווחת המבקרים, פארק ארכיאולוגי וטיילת, שתחל באמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט) ותתחבר לטיילת החומות והביצורים של קיסריה העתיקה. 

שרידי השוק הצלבני // צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

 

המתחם המקודש

במרכז פעילות החפירה והשימור עומדת החזית של המבנה הציבורי המרכזי של קיסריה מלפני כ־2,030 שנה - המתחם המקודש שבנה הורדוס כמחווה לפטרונו אוגוסטוס, קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא. 

על הקמת המקדש של אוגוסטוס ורומא, אשר השקיף אל הים, סיפר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים. לדבריו, הורדוס בנה את המקדש בראש הגבעה, והוא היה נפלא בגודלו ובמראהו. בתוך המקדש עמד פסל ענק של הקיסר בדמות זאוס האולימפי, ופסל נוסף של האלה רומא, בדמות הרה מארגוס. פסלים אלה טרם נמצאו בחפירה, וייתכן שהם נלקחו מהמקום בתקופות מאוחרות יותר. 

העבודה בקמרונות

הגבעה המוזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו היא למעשה פלטפורמה (הגבהה) מלאכותית רחבת ידיים, הניכרת בשטח גם היום, ושטחה כ־13 דונם. הגבהה זו מכונה "במת המקדש". 

בחפירות האחרונות נחשפה מערכת קמרונות מרשימה בחזית המערבית של "במת המקדש". חזית זו כללה שני אולמות, שצדם המערבי היה פתוח לכיוון הנמל, וכל אחד מהם מחולק לארבעה קמרונות. בין שני האולמות הוקמה מערכת של שלושה קמרונות קטנים יותר, שנשאה על גבה גרם מדרגות מונומנטלי שבו עלו הבאים מהנמל אל עבר המתחם המקודש. במקום מבוצע אחד הפרויקטים הגדולים בארץ של שימור ופיתוח מונומנט ארכיאולוגי. בתום שלב ייצוב ושחזור הקמרונות על ידי צוותי מינהל שימור של רשות העתיקות, יוקם בתוכם מרכז המבקרים הראשי של האתר, שבו יסופר סיפורה של קיסריה לאורך השנים. 

מבט אווירי על העבודות // צילום: גריפין צילום אווירי

 

מזבח השלום

לאחרונה נחשפה תגלית חשובה ונדירה בחזית המקדש - מסד של מזבח אבן גדול אשר ניצב בתוך היכל פתוח לשמיים, בדומה ל"מזבח השלום" (ה"ארה פאקיס") של אוגוסטוס ברומא. מזבח זה שימש להקרבת קורבנות לכבוד הקיסר אוגוסטוס. לצד המזבח נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים במידותיהם. עשרות נקבים עמוקים שהתגלו בחפירה מסביב למזבח המרכזי נועדו, לדעת החופרים, להחזיק לפידים או נסים (סמלי הלגיון הרומי אשר נשאו החיילים על גבי מוטות). יוסף בן מתתיהו מספר שכאשר פרץ הצבא הרומי להר הבית, הציבו החיילים את נסיהם מול שער הקדים, הקריבו קורבן והכריזו על טיטוס כאימפרטור (מנצח). 

בסוף המאה החמישית, בתקופה הביזנטית, חל שינוי מהותי במתחם המקודש. על גבי יסודות מקדש אוגוסטוס והאלה רומא הוקמה כנסייה שצורתה מתומנת. המזבח שבנה הורדוס פורק, ובמקום נבנו מערך כניסה וגרם מדרגות חדש שחיברו בין המזח לכנסייה. 

 

בית הכנסת העתיק

בית הכנסת העתיק בקיסריה התגלה לראשונה בשנות ה־40. החפירות חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ־1,500 שנה. בין הממצאים שהתגלו: כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים, ושברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה. 

בחפירה שניהלו ד"ר עוזי עד, דן קירזנר ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות באזור המזרחי של במת המקדש נחשפו, בין השאר, שרידים מרשימים של שוק תוסס שפעל בקיסריה בתקופה הצלבנית, לפני יותר מ־700 שנה. בקומת הקרקע של המבנים שנחשפו פעלו חנויות, וקומתם השנייה שימשה למגורים. חלק מהחדרים רוצפו בפסיפס צבעוני, ואחרים בלוחות שיש. 

סטודנטים מאוניברסיטת ת"א מתנדבים באתר // צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

 

שחזור המזרקה

מזרקה ציבורית (נימפאון) מרהיבה מהתקופה הרומית (המאה הראשונה לספירה) נבנתה בפינה הצפון־מערבית של "במת המקדש". קירות הנימפאון והבריכה טויחו ונמשחו בציורים, ובשלוש גומחותיו הוצבו פסלי שיש. המזרקה נחשפה מחדש בשנת 2014, ומינהל השימור של רשות העתיקות ביצע במקום עבודות שחזור של התעלה סביב הבריכה, והמים שבו לזרום במקום. מזרקת המים הציבורית, שנחשפת בימים אלה, עמדה בטבורה של העיר קיסריה הקדומה ושימשה לנוי ולשתייה וכמקום התכנסויות מרכזי.

מזרקה ציבורית מהתקופה הרומית // צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

הנימפאון נחפר לראשונה לפני 53 שנים על ידי הארכיאולוג פרופ' אברהם נגב, ובשנות ה־90 הושלמה חפירתו על ידי הארכיאולוג ד"ר יוסף פורת. לאחר מכן כוסה כדי לשמור עליו. כעת החליטו החברה לפיתוח קיסריה ורשות העתיקות בשיתוף עם רשות הטבע והגנים לחשוף מחדש את הממצא המרשים ולהציג אותו לרווחת הציבור. החשיפה מתבצעת על ידי הארכיאולוג ד"ר פיטר גנדלמן, והתכנון - על ידי האדריכלית מיכל רטנר מרשות העתיקות.

החפירה הארכיאולוגית ירדה לעומק של כ־3 מטרים. במסגרת הפרויקט יתבצעו, בין השאר, עבודות שחזור תעלה סביב הבריכה, כולל הזרמת המים. השחזור יאפשר קיום פעילות במפלס העתיקות ויהיה נקודת ציון חשובה נוספת בגן הלאומי קיסריה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו