בסוף פרק הפתיחה של "הישרדות", ששודר אמש, ניסיתי להבין מה דחף חבורה של ישראלים בוגרים, כאלה שאמורים להיות שקולים, לנסוע לחור נידח בצד השני של כדור הארץ, להסתובב בין ברחשים וכל מיני צמחים שנראים כמו מופרעים על אקסטזי, ולנסות לזכות בתואר "השורד האחרון" ובצילומים במדורי רכילות. האם הסיכוי הלא מי־יודע־כמה לחזור מהאי הנידח אי שם בפיליפינים עם מיליון שקלים שווה את זה? לרוץ אל הים, למלא את הפה במי ים, וגם את הנעליים, לרוץ בחזרה ולמלא במים הללו איזו מבחנה גדולה - בשביל מה?
אחת המילים היותר מעצבנות בעברית של השנים האחרונות היא "הפעלה". בכל מקום שבו תמצאו חבורה של ישראלים מבלים, מקשקשים, ובאופן כללי מנסים ליהנות מהחיים, תמיד ינחת עליהם די מהר מישהו שינסה "להפעיל" את האחרים. שהרי אי אפשר לתת לחברים סתם לדבר אחד עם השני. הם עוד עלולים, חס וחלילה, סתם ליהנות מהחיים. כדי למנוע את האסון הזה צריך "להפעיל" אותם, והתופעה הגיעה כבר למימדים שיש אנשים שזו פרנסתם - לארגן "הפעלות".
ונשאלת השאלה - האם יכול להיות שגיא זוארץ, מנחה "הישרדות", חלם כל חייו להיות מישהו שמבצע "הפעלות"? כי כמו שזה נראה, אותן "הפעלות" הן סיכום הגדרת תפקידו בהישרדות. יש "משחקים", והוא מחלק את ההוראות למשתתפים ובסוף גם מחליט מי ניצח.
התחושה היא שלמשתתפים ברור שהם על המסלול להפוך לסלבריטאים, וזה גם המניע העיקרי שלהם. זה היה רק הפרק הראשון, וכבר חלקם עסוקים בבניית הדימוי שהם חולמים עליו. "יש לי פה אללה יוסטור", אמר אחד מהם בדרך לאי הנידח, "ומוח שעובד שעות נוספות". באמת? בשביל להראות את כל זה למדינת ישראל שווה לך לבלות עם עכבישים, ג'וקים והשד יודע אילו עוד חיות מוזרות שורצות בחור הנידח ההוא.
ה"פורמט", כמו שאוהבים לקרוא לזה, כלל אמש תכונות כמו תחמנות, במטרה לבנות "שבט" חזק ולהפיל את האחרים, כדי להגדיל את הסיכויים להיות "השורד האחרון". זה נראה לעיתים מביך, כי סוג הריאליטי הזה, אם הבנתי נכון, מבוסס על כך שהצופים יפתחו יחסי אהבה־שינאה עם המשתתפים. על זה שנרצה שמישהו מסוים יזכה ומישהו אחר לא ייפול. אז אולי הבאג הוא אצלי, ואולי צריך שיעברו עוד כמה פרקים, אבל ממש לא אכפת לי מי יזכה ומי לא, ולא נראה לי שלמישהו מהצופים אכפת. חבורה של טיפוסים שיש ביניהם מכנה משותף בולט אחד - כולם לא מעניינים.
דיבורי התכנונים־תיחמונים שלהם נשמעו כמו מרשם לכדור שינה. זו היתה קשקשת של תככנות ברמה של בחירות לוועדת קישוט בכיתה ג' 2. למי אכפת מי יזכה ומי לא? מצידי שכולם ייעקצו על ידי החיות שמסתובבות סביבם. או שלא. אני לא בטוח שיש מישהו שאכפת לו. מצד שני, בכל פעם שהמצלמה התמקדה בנופים שמסביב - זה נראה מדהים.
מה שנראה כמציל את ההשקעה הגדולה שהושקעה, אני מניח, ב"הישרדות", היה המנחה גיא זוארץ. בסך הכל מדובר בבחור נחמד, במובן החיובי של המילה, אבל רק לחשוב עד לאן הוא היה צריך להרחיק כדי להביא פרנסה למשפחה. רחמנות. מתברר שהחיים יכולים להיות אכזריים למדי. מצד שני, אחרי שייגמר לערוץ השני מ"הישרדות", הוא יוכל לארגן "הפעלות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו