"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
העבריין עמיר מולנר ייצג את עצמו - וזוכה
מולנר הואשם בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו לאחר שנטען כי לא פתח את דלת ביתו לשוטרים שהגיעו לבצע חיפוש • במשפט טען כי השוטרים כיסו את מצלמות ביתו, לכן חשש לפגיעה בו • השופטת פסקה: "כי לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי"
עמיר מולנר // צילום: גדעון מרקוביץ' // עמיר מולנר // צילום: גדעון מרקוביץ'

העבריין עמיר מולנר ייצג את עצמו - וזוכה

מולנר הואשם בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו לאחר שנטען כי לא פתח את דלת ביתו לשוטרים שהגיעו לבצע חיפוש • במשפט טען כי השוטרים כיסו את מצלמות ביתו, לכן חשש לפגיעה בו • השופטת פסקה: "כי לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי"

צבי הראל
, עודכן

העבריין הבכיר עמיר מולנר, הנחשב לאחד היעדים המרכזיים של המשטרה, זוכה היום (שני) על ידי בית משפט השלום בתל אביב מעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

מולנר, שייצג את עצמו, הואשם על ידי התובעת המשטרתית עו"ד נעמה ניר כי ב-14 במארס 2013 הגיעו בלשי היחידה הכלכלית של המשטרה לדירתו ברמת גן על מנת לבצע את צו החיפוש, אולם הוא התעלם מקריאות השוטרים.

רק בסמוך לשעה 11:00 בבוקר זיהה אחד הבלשים תנועה בתוך הבית ובתגובה החלו השוטרים לדפוק על הדלת תוך שימוש בפטישים ובלום. הם צעקו לעבר בעל הבית שמדובר במשטרה ואם לא יפתח את הדלת הם ייאלצו לפרוץ אותה.

"השוטרים כיסו את המצלמות"

רק כעבור 15 דקות, לדברי התובעת, ענה הנאשם לשוטרים וביקש מהם להזדהות - וכך עשו. הואיל והנאשם טען כי הוא אינו מצליח לפתוח את הדלת פרצו השוטרים את הדלת סמוך לשעה 11:50 על מנת לבצע את החיפוש.

הנאשם העיד בבית המשפט כי משקם לקול הדפיקות של השוטרים "ראיתי שכיסו את מצלמות דלת ביתי ושמעתי דפיקות חזקות. חששתי שאנשים באים לפגוע בי. הסתגרתי בחדר אחורי עד אשר השוטרים פרצו לבית".

בהכרעת הדין קבעה השופטת מעיין בן ארי, כי לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי כי "בשלבים שקדמו להצגת תעודת המינוי של השוטרים דרך העינית ידע הנאשם כי מעבר לדלת נמצאים שוטרים האוחזים צו חיפוש ולא גורמים אחרים שבאו לפגוע בו".

בצד הזיכוי דחתה השופטת את טענתו של הנאשם כי המשטרה "תפרה לו תיק". השופטת קבעה כי לא עלה בידיו להוכיח כי המשטרה התעמרה בו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...