החלום הפך לסיוט: שיפוץ הבניין היקר בישראל

בשיתוף ברק רום

ערן (63) הוא ראש ועד הבניין כבר זמן מה ועושה את עבודתו נאמנה, פעמיים בשבוע הוא דואג להשקות (בעצמו) את העציצים בבניין, מתקן מנורות שנשרפות ותמיד חושב על הכלל.

לפני שנה וחצי, ערן הבין שרמת הליקויים בבניין היא כזו שמחייבת לנקוט פעולה ולשפץ אותו. "כל הדיירים התביישו להזמין אורחים אליהם הביתה בגלל איך שהבניין נראה" הוא אומר לנו. ערן החליט לכנס ישיבת וועד ודאג שכלל הדיירים יהיו נוכחים.

בפתח הישיבה, ערן הציג לדיירים את הבעיות השונות שיש בבניין – צבע מתקלף, אבנים שנופלות מדי פעם דלת הבניין כבר מזמן לא נסגרת. וביקש את הסכמת הדיירים לחפש קבלן אשר יוכל לשפץ את הבניין. "3 שעות ישבתי עם כלל הדיירים ושמעתי תשובות כמו – אין סיכוי, אין לי כסף ועוד כל מיני, מלבד דייר אחת שהסכים איתי".

בסופו של יום, הוא קיבל אישור ויצא לקבל הצעות מחיר מקבלנים.

"ההפתעה הגמורה היתה שמ 2 קבלנים מתוך ה 6 שדיברתי איתם, קיבלתי הצעה הנמוכה ב 30,000 ש"ח – עם אותה העבודה! כשבדקתי למה ההצעות נמוכות יחסית, שניהם ענו באופן כמעט מתואם (למרות שלא הכירו אחד את השני כנראה) שהם עובדים על רווחים נמוכים יותר ולא עושים קופה על כל לקוח."

והקבלנים עם המחירים הגבוהים יותר?

את יודעת איך זה, ניסו לתרץ את המחיר שלהם שבאמת היה גבוהה ב 30,000 ש"ח זה סכום לא מבוטל... אבל אנחנו לא פראירים (או לפחות כך חשבנו).

למה?

אחרי שהבאתי את ההצעות אל ישיבת הוועד, כולנו החלטנו פה אחד על אחד מהקבלנים שהיו זולים יותר כי לאף אחד אין כסף מיותר ורק רצינו לסיים עם זה...

חתמנו על הסכם עם הקבלן המבצע וידענו שאנחנו נכנסים עכשיו לתהליך של מספר חודשים עד שנהיה אחרי האבק והבלאגן. אבל, לקחנו את זה בחשבון ונערכנו.

אז איפה הבעיה?

טוב, כמובן שיש את המחלות הרגילות של קבלנים, שהיום אין עובדים כי כולם חולים ומחר הסבתא של ההוא הלכה לעולמה.. אבל זו לא היתה הבעיה האמיתית.

הקבלן אשר חתמנו איתו התחייב ללא מעט דברים וכששאלנו אותו למועד ביצועם, התשובות היו מתחמקות ולא רציניות. העבודה שהיתה אמורה להימשך 3 חודשים נמשכה חצי שנה בפועל ואני לא צריך לספר לך איך אני הרגשתי מול הדיירים בכל פעם שירדתי ועליתי במדרגות.

זה ידוע שקבלנים מאחרים... אבל כשהעבודה נגמרה, זהו לא?

ככה היה אמור להיות בתיאוריה ובאמת הסיוט הזה נגמר אחרי 6 חודשים שלמים ושילמנו את מה שהיה צריך לקבלן, עד אותו יום חמישי שקיבלנו מכתב מהעירייה.

אני לא אשכח את הכותרת – "ליקוים חמורים אשר נמצאו בבניינכם" עם הודעה שאנחנו צריכים לתקן את הליקויים בתוך 4 חודשים. את מבינה בכלל מה עבר לי בראש באותו הרגע? לא מספיק שכל אחד מאיתנו הוציא קרוב ל 10,000 ש"ח על השיפוץ הזה, מסתבר שהשיפוץ לא היה תקין..

אז מה עושים בשלב הזה?

בעיקר משתדל לא להיכנס לפניקה כי מוטלים עלי 100,000 ששולמו לקבלן שלא עשה את עבודתו ומרים טלפון ישירות לקבלן.

התשובה הראשונה שאני מקבל – "כן... אבל הליקוי הזה לא היה כלול במחיר". הבנתי מהר מאוד שאין עם מי לדבר ושאנחנו במסלול התנגשות. הבנתי שאני חייב לעדכן את כלל הדיירים באופן מיידי כדי שנחליט יחד מה לעשות.

איך מספרים את זה לדיירים?

אני לא אשכח את הערב בו עדכנתי אותם זו הייתה תחושה נוראית. אבל לא הייתה ברירה, החלטנו שנחפש בדחיפות קבלן שיתקן את הליקויים בלבד.

בבושת פנים הרמתי טלפון לקבלנים היקרים שקיבלתי מהם הצעת מחיר וביקשתי הצעה לתיקונים, אין אחד שלא אמר "אמרתי לך…".

אני יכול להגיד לך שהצעות המחיר רק לתיקון עלו כמעט מחצית ממה ששילמנו על "שיפוץ" שלם של הבניין. לקחנו הצעות מחיר והיינו צריכים לבחור קבלן בהקדם כדי לעמוד בזמנים אותם הציבה לנו העירייה.

בחרנו בחברה שנראתה לנו אמינה כי היא הציע לנו קבלן מפקח ושיפוץ נוסף לכניסה (הפעם מחיר לא היה המדד..) והתחלנו את העבודה.

אני מקווה שהפעם למדתם…

הפעם, עם כל החשדנות שלי ושל הדיירים האחרים, הכנסנו כמעט כל דבר אפשרי להסכם.

חיפשנו באינטרנט על כל מיני פסקי דין כדי לדעת מה יכול להיות בתהליך כזה מלבד מה שידענו ובקיצור למדנו מהניסיון.

אחרי החתימה על ההסכם, החברה התחילה לעבוד. בתוך יומיים בלבד כבר היו פיגומים על הבניין ופועלים התחילו לעבוד.

והפעם זו הייתה חוויה מתקנת, במקום בחודשיים הם סיימו את העבודה, החליפו לנו את דלת הכניסה, על הדרך גילו שיש עוד ליקוי שהעירייה לא שמה לב אליו ותיקנו אותו. בקיצור הפעם יצא לי טוב מול הדיירים.

ובאמת אחרי 3 חודשים קיבלנו אישור מהעירייה, והיה לנו בניין יפהפייה.

מה למדת מהתהליך?

"למדתי שצריך להבין בשיפוצים…" ערן מתלוצץ, "התהליך הזה הוא תהליך קשה ממילא. גם להעביר אותו בוועד כי אנשים היו צריכים להוציא כסף מהכיס, גם התהליך עצמו וגם האכזבה הגדולה שחווינו בחצי שנה הראשונה. אתה לומד שיעור על החשיבות של אנשי מקצוע טובים – זה חשוב יותר מהמחיר ההתחלתי.. הנה שימי לב ששילמנו יותר בסוף. ובהזדמנות הזו אני רוצה לפרגן לחברה שלקחנו בר בניה ושיפוצים ולומר להם תודה."

בסוף הפגישה, יצאתי מדירתו של ערן אל הלובי המטופח והחוצה מהבניין, אשר באמת איננו מהיוקרתיים אשר ראיתי, אך עלה לשפץ אותו כאילו הוא אחד כזה.

למרות שאינני נוטה לקלישאות, הפתגם הקלישאתי – מה שזול עולה ביוקר עלה לי בראש פתאום. זה נכון מדי פעם...

בשיתוף ברק רום