נפרד בדמעות

ליווינו את הקריירה של טל בורשטיין לאורך זמן רב וחזינו בכל - הצלחות, נפילות, שמחות ואכזבות, אבל לא ראינו אותו בוכה.

פגשתי את בורשטיין כמה פעמים אחרי שנודע שהוא פורש, ודי נדהמתי מקור הרוח שלו ואף, אם יורשה לי לומר, מאדישותו. אתמול, במסיבת העיתונאים שבה הודיע על פרישתו ממשחק פעיל בגיל 32 בלבד, גם האופי המסוגר והחזק נשבר. הכל התפרץ החוצה.

העיניים דמעו, הקול השתנק, וכשהזכיר את מוני פנאן ז"ל, "שקיבל אותי במכבי בגיל 20", חנקו הדמעות את הגרון ויצאו לחופשי. לשיא ההתרגשות הגיע בורשטיין כשדיבר על משפחתו, "שליוותה אותי לכל מקום מגיל 6", ועל הרעיה דנה, "שנמצאת איתי מגיל 17 ועברה איתי הכל".

הצלחה או פספוס? קריירה עשירה או מוחמצת? ההגדרות הללו לא משנות כלל וכלל. בישראל אין עוד 30 שחקנים שהיתה להם קריירה כמו לבורשטיין או שהגיעו למעמד שאליו הגיע. זו היתה קריירה של אחד השחקנים הגדולים שהיו לנו כאן. מה שכן, היא היתה יכולה להיות גדולה עוד יותר, אם לא היה נפצע קשה ב-2006.

"אחד השחקנים הנדירים"

התיאור המקצועי הטוב ביותר של בורשטיין אתמול הגיע ממאמן מכבי ת"א, דיוויד בלאט, שהסביר מדוע הגארד בן ה-20 בלבד נכנס מייד לחמישייה כשהצטרף למועדון. "כשטל הגיע למכבי, ישבתי עם פיני גרשון ואמרנו: 'למסור הוא יודע? כן. לכדרר? כן. לקלוע? כן. לשמור? כן. אישיות יש לו? כן'. טל היה אחד השחקנים הנדירים שהכרתי", אמר בלאט.

"בקריירה שלי קרו לי דברים שלא העזתי לחלום עליהם, בגלל זה אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו", אמר בורשטיין והתייחס לפציעות ששיבשו לו את המסלול על הפרקט ושבסופו של דבר גרמו לו לפרוש. "כל פעם שואלים אותי מה הרגע הכי גדול, וכל פעם אני עונה משהו אחר כי היו הרבה רגעים כאלה", סיפר בדמעות.

ברגעים הללו הזכיר אתמול בורשטיין את הגמר האירופי הראשון בפאריס; את שירת התקווה של הקהל לפני פתיחת הפיינל פור בתל אביב; את המקום השני עם נבחרת העתודה באליפות אירופה ב-2000, ואת סל הניצחון של ישראל על סלובניה באליפות אירופה ב-2003, שהעלה את הנבחרת הבוגרת לרבע הגמר - הישג אליו הגיעה 20 שנה לפני כן ולא רשמה מאז.

אני אוסיף לרשימה את גמר הפיינל פור ב-2007 נגד הפועל ירושלים. דווקא אחרי הפציעה, זה היה בורשטיין שהציל למכבי ת"א את האליפות באותו גמר מפורסם.

"כוח רצון כמו של טל עוד לא ראיתי", אמר שמעון מזרחי כשסיפר על המאבק של השחקן בפציעות. אם לא ידעתם מה זה לברום, אז מאתמול אתם יודעים. קרע בלברום, המעטפת של האגן - זו היתה הפציעה של בורשטיין, שבגללה הוא לא היה יכול לחזור לשחק כדורסל. ניתוח במקום לא היה מתקן את הנזק ב-100 אחוז, וכפי שבורשטיין אמר: "בגילי זה כבר יותר מדי". גם שרת הספורט לימור לבנת הודתה לבורשטיין בשיחה איתו: "הישגיך וכמות התארים שבהם זכית מדברים בעד עצמם". 

ואולם על שאלה אחת לא קיבלנו תשובה אתמול - מה יהיה עתידו של בורשטיין? השחקן סיפר שהוא צריך זמן לחשוב על הנושא, והוסיף שיכול להיות שיפנה לכיוונים אחרים שלא כוללים כדורסל. אם יחליט להישאר בענף, מכבי צריכה לאמץ אותו לחיקה, כי הוא תמיד ידע לעשות את אלה שמסביבו טובים יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו