לעולם אי אפשר לדעת את האמת על נישואים של מישהו, כולל לא אלה שלך", טענה הסופרת והתסריטאית נורה אפרון, שרשמה ברזומה שלה שלוש מערכות נישואים לפני פטירתה ביוני האחרון. הרומן הראשון של כנרת רוזנבלום, "סיפור אהבות" (כתר), שיצא לחנויות לפני כמה שבועות, עוסק בשאלה המטרידה שהעלתה אפרון - מה קורה בתוך נישואים, ואיך אפשר למנוע את השחיקה הרומנטית ואת דעיכת התשוקה. כנרת רוזנבלום (38), נשואה ואם לשתי בנות, משרטטת את סיפורם של בני הזוג המושלם למראית עין, כרמי וגליה שניידר, שנישאו בחתונה אזרחית בעיירה האיטלקית אורבייטו לפני יותר מעשור ונוסעים אליה כדי לסגור מעגל - והפעם להתגרש. ביד בוטחת טווה רוזנבלום את החוטים המקשרים בין הצעירים שהיו המתכנת והמגיהה, לבין ה"שניידרים" - אלו שפעם היו ישות אחת והיום חיים בשתי דירות נפרדות. "זאת האוטוביוגרפיה שהיתה יכולה לקרות", אומרת רוזנבלום בתשובה לשאלה הראשונה והבלתי נמנעת - עד כמה גליה מבוססת על דמותה שלה. "גם אני נישאתי בעיירה איטלקית קטנה ב-99', וכבר אז השתעשעתי במחשבה כמה זה גרנדיוזי להתגרש באיטליה. רק שבזמנו בעלי ואני לא ביררנו איך זה עובד, מהסיבה הפשוטה שאף אחד מאיתנו לא רצה לדעת. היינו נאיביים ואופטימיים. הפרי נבט בתוכי שנים רבות, ומשהו פקע כשזוג חברים שלנו, שהיה יחד מהתיכון, התגרש בבום. זו היתה תדהמה". הם היו הזוג המושלם כמו גיבורייך, השניידרים- "אין דבר כזה זוג מושלם, אבל יש זוגות טובים שהם לא רק מתאימים מאוד, אלא גם עושים טוב זה לזה. אם זוגות כאלו יכולים להתגרש - זה מעורר הלם. זה מעלה את השאלה - מה אנחנו באמת יודעים על הנישואים של החברים שלנו, או על שלנו". כנרת רוזנבלום היא מישהי שקרן מור היתה יכולה לגלם, לו היתה צעירה בעשר שנים. עורה שקוף, חיוור, היא בעלת מראה אירופי ואוחזת בפילוסופיית חיים רומנטית כיאה למי שמתחזקת את הבלוג "פריזאית" בארבע השנים האחרונות. היא נולדה לזוג תל-אביביים, שנפגשו על שפת חוף גורדון וגם נישאו באותו לוקיישן לוהט - נכון לתחילת שנות ה-70. אחרי מעבר משכונת נווה ברבור לרמת חן ודילוג בין כיתות מחוננים, היא סיימה שני תארים באוניברסיטת תל אביב, כולל התמחות באורבניות ובסוציולוגיה של ארגונים. כיום היא עובדת כיועצת ארגונית בכירה, וכמובן מתפקדת בלי הנחות כסופרת, בלוגרית, עיתונאית ואמא. את הג'אגלינג הנשי במיטבו- "זו מלחמה על החיים. חשוב לעבוד ולהתפרנס, גם כי צריך כסף וגם עבור הנפש, אבל חלק גדול מהמטלות אני עושה בלילה. יש לי המון פוסטים בשלב הטיוטה שלא הספקתי לסיים, ואני נורא עייפה". "בעלי הוא שותף" הבחירה למקם את עלילת "סיפור אהבות" באורבייטו הפסטורלית, הבטיחה לגיבוריה של רוזנבלום מסע הכולל בתוכו תיאורי נוף דרמטיים. "רציתי לבחור מקום סימבולי ובחרתי את אורבייטו משום שהתאהבתי בה, בלי לדעת שיש לה עיר תחתית מושכת ומרתקת. כשגיליתי על כך הבנתי עד כמה העיר הזו באמת מתאימה לסיפור", מתארת רוזנבלום, "בזמנו היה גל של נישואים אזרחיים בחו"ל כדי להימנע מהרבנות". לתחושתך, זוגות מתגרשים היום יותר בקלות מבעבר- "מסביבי אין הרבה גירושים אבל הרבה הולכים לטיפול זוגי בקלות, וגם בשלבים מוקדמים של הקשר. במציאות, כרמי וגליה היו הולכים לטיפול זוגי. אני רציתי שהם יחוו את הקונפליקטים על בשרם, ולא בחדר הטיפולים. גירושים וגם בגידה, ואפילו התרחקות - קורעים את הגוף והנפש. אני חושבת שאנשים יודעים כמה זה נורא. עובדה שאנשים עושים מאמצים גדולים וכואבים כדי לשמור על הנישואים שלהם". מהיכן שאבת את הרעיון לנסיעה משותפת לחו"ל של זוג פרוד- "בנסיבות מקצועיות הכרתי גבר שהיה בהליכי גירושים. הוא ואשתו בנפרד המשיכו לנסוע יחד לחו"ל, כזוג וגם עם הילדים. עד אז חשבתי שגירושים הם תהליך ליניארי. אבל הגבר ההוא אמר לי 'דווקא בחו"ל אנחנו מאוד טובים יחד'". כשאת מביטה על חיי נישואים של זוגות ישראלים, מה את מגלה- "חיי הנישואים בדור שלנו משאירים מעט מאוד מקום לעוד משהו שיכול לקרות בהם. יש בהם היתוך מאוד חזק שנובע מדברים טובים, אבל גם גובה מחיר. כיום יש השתתפות גדולה של הגבר בבית בגידול הילדים, מה שלא היה בעבר. זו שותפות אמיתית עם נטילת אחריות. בעלי הוא שותף, הוא לא 'עוזר לי להוציא את הילדה מהגן', הוא לוקח חלק אמיתי במטלות ובחובות. הפן הפחות טוב של העניין הוא שעכשיו לכולם יש נטל הוכחה בכל הזירות. המחיר הוא התחרות בין בני הזוג, גם על קריירה וגם על הורות. היום אבא יכול להיות הורה יותר טוב מהאמא, וזה שבר גדול מאוד לנשים. אנחנו כמעט לא יכולות לעכל את זה". הרשת כמלכודת בספרה של רוזנבלום מנהלת הגיבורה, גליה, רומן וירטואלי סוחף, הגולש מהמקלדת למציאות. גידו, הצלע השלישית, הוא הסיוט של גברים נשואים ושל רווקות מתבגרות: גבר מצליח, עשיר ונשוי, המחפש טרף קל באינטרנט. רוזנבלום מודה כי "גם לפני האינטרנט לאנשים היו רומנים - זה קרה במקומות העבודה, בחוגים, בכל מקום", אולם מבהירה כי "ברשת יש פוטנציאל לפתח את עצמך מחוץ לקשר הזוגי או בתוכו, ואנשים בוחרים להציג בתוכה פנים מסוימות של עצמם. ברגע שחלון נפתח הוא מאפשר לך להמציא את עצמך בלי להיות כבול למי שהיית עד עכשיו, במה אתה עובד ומה המעמד הסוציו-אקונומי שלך". הבלוג של רוזנבלום, "פריזאית", הפך אותה לחיית רשת חזקה. הייחוד של הבלוג טמון בשילוב המוצלח בין אינפורמציה שימושית למבקרים בעיר לבין כתיבה אישית עדינה ומרגשת. הבלוג, שצמח שנה לאחר המעבר של רוזנבלום ומשפחתה מתל אביב לרובע ה-12 בבירה הצרפתית, התבסס על חומרים שאספה הישראלית המהופנטת ברחבי פאריס. מאז הוא גדל והתרחב, זכה בפרסים וחגג ארבע שנות קיום אורבניות. "האינטרנט פתח לי אפשרויות מדהימות. כמות האנשים שמגלים את עצמם ברשת בלתי נתפסת, אנשים מקבלים עוד ערוצי ביטוי דרך הבלוגים וזה נפלא. הבלוגים עוזרים להרבה אמהות להיות אמהות טובות יותר. הם שסתומי לחץ מעולים. אני למדתי המון מהרשת. בתוך הלבד נהייתה לי קהילה קטנה". וכמו הגיבורה שלך גליה, קיבלת הצעות רומנטיות מעניינות- "היו הזדמנויות עדינות מצד קוראי הבלוג שלי, לא ממש פניות ישירות. ברשת כולם הופכים לשחקנים. יש הרבה כנות והרבה דרמטיות, ויש את גורם המיידיות שמעצים את הכל. הייאוש נעשה יותר נוח וגם האושר, כי אנשים מגיבים במהירות. אני מרגישה את זה עכשיו עם התגובות לספר שזורמות מכל הערוצים: בבלוג, באי-מייל ובפייסבוק. זו מתקפה".
