"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי שאושר בכנסת: עתירה ראשונה לבג"ץ נגד חוק ההסדרה

כצפוי, מספר גופים פלשתינים הגישו לבית המשפט העליון עתירה נגד החוק, שמטרתו הסדרה של ההתיישבות ביו"ש • העותרים: "החוק נוגד את המשפט הבינלאומי"

,עודכן
לקרא פינוי בעפרה? // צילום: מירי צחי // לקרא פינוי בעפרה? // צילום: מירי צחי

אחרי שאושר רק לפני יומיים, ובאופן צפוי, הוגשה עתירה ראשונה כנגד חוק ההסדרה, שמטרתו להסדיר את ההתיישבות ביהודה ושומרון על אדמות פלשתיניות. 17 רשויות מקומיות פלשתיניות ושלושה ארגונים מהגדה המערבית, רצועת עזה וישראל עתרו היום (רביעי) לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק. לטענת העותרים, "החוק נוגד את המשפט הבינלאומי ההומניטארי ובלתי-חוקתי".

עו"ד סלימאן שאהין ממרכז ירושלים לזכויות האדם טען בעתירה כי החוק מפר באורח חמור את זכויותיהם לקניין של תושבים פלשתינים בגדה המערבית "החוק הזה הופך את זכויותיהם הבסיסיות של הנתינים הפלשתינים בגדה המערבית להפקר ולחסרות כל הגנה משפטית, בכך שהוא מאפשר את נישולם מקניינם הפרטי למען מתנחלים ישראלים בגדה המערבית, ועל בסיס השקפה אתנית-אידיאולוגית".

"תכליתו המוצהרת והברורה של החוק, אשר מבקשת להעדיף אינטרסים של קבוצה אחת על בסיס אתני ומובילה לנישולם של הפלשתינים, לא מותירה ספק שחוק זה נופל בגדר האיסורים המוגדרים כפשעים", נטען עוד בעתירה.

באשר לתקפותו של החוק בגדה המערבית, נטען בעתירה: "החוק הנידון שולל באופן מוחלט את ההגנות שבמשפט הבינלאומי ההומניטארי על הזכות לקניין, דרך נורמה חקיקתית ישראלית הפוגעת בזכויות של תושבים מוגנים בשטחים הכבושים .המשפט הבינלאומי ההומניטארי מטיל איסור על מדינת ישראל, כמעצמה כובשת, לנצל שטחים כבושים לצרכיה הפוליטיים ולצרכי אזרחיה, כולל בניית התנחלויות".

העותרים: פגיעה בקניין ובכבוד

עוד נטען בעתירה כי החוק פוגע בכבודם של הפלשתינים תושבי הגדה המערבית "החוק אינו מוביל רק לפגיעה בקניינם הפרטי של הפלשתינים אלא הוא מבקש לפגוע בזכותם לכבוד על ידי כך שהוא מסביר ללא היסוס כי האינטרסים של ההתנחלויות והמתנחלים היהודים הישראלים בגדה המערבית גוברים ועולים על זכויותיהם של הפלסטינים ועל כן מותר לנשלם".

הארגונים העותרים צירפו לעתירה תצלומי אוויר של התנחלויות שיושבות על קרקעות של המועצות הכפריות והעיריות הפלשתיניות, וציינו כי יוזמי החוק קבעו מראש רשימת התנחלויות, אשר באמצעות החוק יופקעו לטובתן קרקעות פלשתיניות פרטיות. "מדובר ברשימה ראשונית של יישובים אשר ליוזמי החוק ידוע כבר כיום כי הבנייה בהם הינה על קרקע פרטית, וכי ישנם אנשים אשר דורשים לקבל חזרה את זכויותיהם בקרקע". לאור זאת, דרשו העותרים כי בג"ץ יורה על ביטולו של חוק ההסדרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר