לפתוח את השבוע במסעדת שף

לפתוח את סוף השבוע במסעדה איכותית - זה החלום שלי, ובסוף שבוע האחרון הצלחתי לגרום לזה לקרות. אמרתי לבעלי להתלבש, ארזתי תיק לילדה, שלחנו אותה לסבא וסבתא ויצאנו למסעדה. אם כבר יש בייביסיטר אז צריך לנצל את זה לדייט איכותי, ואם אפשר שיהיה טעים, עדיף.

באותו הערב חשקה נפשי, כמעט כמו אישה בהריון, בבשר איכותי, בשר כזה שיעבור את מבחן הצלייה שלי. אז ביקרנו במסעדת השף מסה, בניצוחו של השף אביב משה. את המסעדה רציתי לפקוד כבר מזמן, כבר כשהיא הופיעה באחת מסדרות הטלוויזיה והעיצוב שלה משך לי את העין.  מסה זכתה בתחרות עיצוב המסעדה, ואין ספק שעיצוב שמושך את העין מעלה את רף הציפייה מהמנות. מאוד קל להתאכזב ממקום שנראה מפואר ומגיש מנות פחות טובות. אבל עם הצלחה קשה להתווכח, ואם טובים ממני נהנים לפקוד את המסעדה, כנראה שמסתתר בה משהו שאני טרם גיליתי.

לפני המנות, חשוב לציין מי שמגיע למסה צריך לקחת בחשבון שחלק ממחירי המנות לא זולים, אבל עם זאת חלק מהמחירים אכן הצדיקו אותן. למי שמחפש ליהנות מהמסעדה במחירים סבירים יותר, המסעדה מציעה ארוחות עסקיות במחיר של החל מ-89 שקלים עבור לחם, מטבלים, מנה ראשונה ועיקרית ומשקה פריחת האביב.

התחלנו. לפי המלצת המלצרית, רביולי שאלוט מקורמל, פטריות שימג'י, צימוקי עגבנייה, "פטיסייר" גבינה ופקאן סיני (64 שקלים), כבד אווז "ולרונה" לימון, וופל בלגי מוגש עם שוט של שוקולד חצוף (96 שקלים). המנות הגיעו, וחוץ מהן הגיעו בנוסף לשולחננו לחם עם שלושה מטבלים: מטבל סלק, מטבל שמן עם בלסמי, וקרם לימון. בנוסף, הגיעו שתי כוסיות של מרק עגבניות ולצד מנת הוופל הגיע גם שוט אלכוהולי, שהומלץ לשתות אותו בין ביס לביס.

הלחם - לחם קל טעים ורגיל, ולא התרגשנו ממנו במיוחד. בגזרת המטבלים - הקרם לימון היה נהדר וטעים, השמן הבלסמי בנאלי אך חובה בתור מטבל, ובתור חובבת סלק, את הממרח פחות אהבתי, משהו בטעמים פחות הסתדר לי בלשון.

באשר למרקים - מרקים באופן כללי מחממים את הלב ופותחים את התאבון, ולכן לפני כל ארוחה במיוחד כשבחוץ קר, כדאי לפתוח במנה כזו. לא יותר מידיי כדי לא לשבוע, אבל הכוסית אכן היתה המינון המדויק לפתיחת הארוחה. מרקי העגבניות הזכירו לי במעט רוטב עגבניות נהדר, אך המרקם הוא של מרק, נוזלי וקל יותר עם טעם החמצמץ של העגבניות. מרק נהדר לפתיחה ובהחלט מגיע במינון הנכון.

מנת הרביולי הגיעה במילוי בצל מבושל שהפך את הטעם למתקתק, טעם נהדר. מי שאוהבת בצל על כל צורותיו ובמיוחד כשהוא מבושל, יהנה מכך. בצל מבושל הופך לרך וחלקלק ולכן בשילוב מעטפת הבצק שהיתה נימוחה ובשילוב העגבניות והכרוב, גרמו לחוויה קולינרית בתוך הפה. בהחלט מנה מצויינת.

כבד האווז נחלק לשתי דעות: בעלי נהנה מכל ביס והכריז על כבד האווז כבעל טעם של שוקולד, וזאת בזכות הוופל שעליו ישב הכבד, ובעזרת ההטעיה הקולינרית שקישטה את המנה בסירופ שוקולד. ואני? טעמתי ביס אחד שגרם לי למערבולת בפה. השילוב של הבשר עם השוקולד פחות היו לטעמי, והשאירו לי קצת טעם רע.  אך כן הרגשתי את הבשר שהיה אוורירי והוופל, שטעמו היה נהדר,מרגישים שכנראה הוא מוכן במקום. אבל השילוב אצלי בפה, קצת פחות עבד.

עברנו לעיקריות, בהן הזמנו צלעות טלה, קרם כמון ועדשים, "סוכריות שום" וצימוקי עגבנייה (192 שקלים), פילה של בקר, קרם תפו"א בציר של בלסמי ערמונים / ציר פלפלים ממדגסקר (162/92 שקלים). בחרתי אותו מתקתק כמו שאני אוהבת, בציר של בלסמי ערמונים. את מידת העשייה שלי, ניחשתם נכון well done. בעלי חשש שהבשר יגיע יבש, והמלצרית הסירה דאגה מליבו בכך שאמרה לו שפילה זה אחד הנתחים שאין שום בעיה להגיע איתו למידת עשייה גבוהה כל כך. ואכן כך היה. פילה הבקר היה רך, לעיס, מתקתק, עסיסי ואפשר לציין רשמית שעבר את מבחן הבשר שלי. לצד המנה הגיע פירה חלבי, שבעיניי היה עם יותר מידיי חמאה, ולכן הוא היה יותר רטוב ונימוח מידיי.

בעלי בחר בצלעות שגם בהמלצת המלצרית היו הבחירה הנכונה. הצלעות היו קריספיות מבחוץ, עם טעם של על האש נהדר ומבפנים התגלה בשר שלא התייבש, בשר שמרגישים בטריותו ולעיס. הצלעות הצליחו להגדיר מחדש את המושג תאווה לחיך. הבשר היה נימוח ובעובי הנכון, ללא ספק יודעים במסה להכין צלעות. אמנם מחיר המנה היוקרתית מעט יקר ובהחלט לא לכל כיס, אבל לא כל יום אתה זוכה לאכול צלעות שכאלו ועדיין לא מצאנו מנה שתעמוד בתואר הזה, עד היום. הכדורים בצדדים שהיו אמורים להיות בטעם שום, פחות צלחו, זה היה מעין ניוקי בטעם מרק עוף, חמודים.

בסיום המנות המופלאות בחרנו בקינוח, כי אחרי טעם כבד במיוחד שמשלב בשר ובצל אני תמיד חייבת משהו מתוק, אז הזמנו קינוח תות (66 שקלים) ולמתנה קיבלנו גם מוס שוקולד עם גלידת סורבה תות.

אני חולת תותים, וכבר  כשקראתי בתפריט הקינוחים ידעתי שבזה אבחר. מדובר בצנצנת תות, אני קוראת לזה צנצנת הפתעה המלאה בכל טוב. הצנצנת מכילה מילוי שכבות של פירות יער, קרם פטיסייר, פטל, קרמבל קקאו, שברי מרנג, גלידה של תות ושוקולד לבן, מקרון במילוי גנאש שוקולד חלב ושקדים קלויים. התותים היו כל כך טריים מתוקים וטעימים. גם בתור אוהבת מושבעת של תותים שיודעת לבחור את הקופסא הכמעט נכונה של התותים הטובים, לא תמיד מצליחה לקלוע לטעמים הנכונים הללו של התותים.  מנה משובחת, טעימה עם שילובים טובים שגורמים למשחקים בתוך הפה, בין הרך, הלעיס והקריספי.

מנת המוס היתה חביבה. היא הגיעה עם מוס שוקולד ועליו פצפוצי שוקולד עם גלידת סורבה בטעם תות שהיתה בצורת תות. המנה היתה נראית יפה מאוד, אך כשמימינך יש את הדבר האמיתי והטרי, הטעמים של הגלידה החמצמצים פחות השתלבו לצד הקינוח השני. עדיף כל מנה לבד.

מסה, רחוב הארבעה 19 תל אביב 03-6856859