כבר לא מאוחדים: 70 ימים בדיוק אחרי שהחליט להיכנס לממשלה בראשותו של בנימין נתניהו, הודיע אתמול יו"ר קדימה שאול מופז על סיום השותפות עם הליכוד על רקע המשבר בגיבוש החלופה לחוק טל. בתום ישיבת סיעה סוערת בקדימה, שבמהלכה 25 ח"כים הצביעו בעד היציאה מהממשלה לעומת שלושה שהתנגדו, התייצב מופז בבית המפלגה בפתח תקווה והודיע על התפטרותו: "אני מישיר היום מבט אל המשרתים, אל המועמדים והמועמדות לשירות ואל בני משפחותיהם ואומר להם ביושר ובכנות - נלחמנו למענכם... הייתי מוכן לפשרות היסטוריות אבל היו לי גם קווים אדומים. "הבחירות לא יוקדמו" למרות פרישתה של המפלגה הגדולה בקואליציה, ההערכה כי בטווח הקצר המהלך לא יערער את יציבות הממשלה, בפרט שבעוד שבועיים יוצאת הכנסת לפגרת קיץ של שלושה חודשים. בליכוד מעריכים כי נתניהו יעדיף לקיים את הבחירות הכלליות בסביבות פברואר 2013, אז יחלפו ארבע שנים מקיום הבחירות הקודמות. בחירות במועד זה עשויות לחסוך מהממשלה את הצורך מלהעביר תקציב, שכרגע קיים סימן שאלה גדול לגבי האפשרות להעבירו. מוקדם יותר שיגר מופז מכתב פיטורים ובו תקף את נתניהו: "אני קובע בצער כי אין בך את הנכונות, הנחישות, התעוזה והמנהיגות למלא את חובתך לעת הזו. ספק אם יכולה ישראל להמתין עוד להחלטות המתבקשות. במעשיך ובמחדליך בחרת להימלט מהמערכה". בתגובה כתב רה"מ למופז כי "אני מצר על בחירתך לוותר על הזדמנות לעשות שינוי היסטורי. אחרי 64 שנים היינו קרובים מאוד לשינוי מהותי בחלוקת הנטל. הנחתי בפניך הצעה להביא לגיוס חרדים וערבים מגיל 18. הסברתי לך שהדרך היחידה ליישם את זה בשטח היא בהדרגתיות ומבלי לקרוע את החברה הישראלית, ודאי בתקופה שבה מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים רבים ומשמעותיים. אמשיך לפעול להבאת פתרון אחראי שהחברה הישראלית מצפה לו". פרישת קדימה מהממשלה זכתה לגל תגובות. "מים ושמן לא מתחברים", אמר ח"כ דני דנון (הליכוד), "הגיע הזמן לשים קץ למפלגת הטרנד חסרת הערכים וחסרת עמוד השדרה שנקראת קדימה. היא גווייה פוליטית שתיעלם מדפי ההיסטוריה". עוד האשימו בליכוד כי מופז לא התכוון מלכתחילה להגיע לנוסח מוסכם וכי ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) דחף כל הזמן לגישה בלתי מתפשרת. "שלום לקדימה - ולא להתראות", אמר ח"כ אופיר אקוניס, "מלכתחילה לא נכנסה קדימה לממשלה בידיים נקיות וכל מה שהיא חיפשה בקואליציה היה עימותים ופילוגים". יו"ר העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', אשר איבדה את תפקידה כיו"ר האופוזיציה בעקבות המהלך של קדימה, הטיחה: "חבירה מבישה ועלובה מגיעה לידי סיום. בחודשיים האחרונים התקיים אחד האירועים המביכים בפוליטיקה הישראלית, שבו נמחק לחלוטין עולם הערכים והאידיאולוגיות ונותרה רק פוליטיקה קטנה של הישרדות וקומבינות. גם נתניהו וגם מופז יוצאים מקרטעים מהאירועים האחרונים, וכעת יש לקיים לאלתר בחירות ולאפשר לציבור לומר את דברו". בהכנת הידיעה השתתף זאב קליין
צפו במסיבת העיתונאים של שאול מופז:
צילום: רויטרס
עריכה: אסף שניר
"מי שמציע לגייס חרדים בגיל 26 לא רוצה שוויון אמיתי", הוסיף מופז, "אני חייב להודות שבאמת קיוויתי שרה"מ יתעלה מעבר לפוליטיקה הקטנה ויוביל יחד איתנו הכרעה היסטורית, אבל לצערי נתניהו וידא מאחורי הקלעים שכל מה שאמר והצהיר מעל במות תקשורתיות לא ייושם לעולם. בכל פעם שהיה עליו לקבל החלטה, הוא בחר באינטרס של המיעוט על פני האינטרס של הרוב... לצערי, כאשר היה צריך לבחור בין הנושאים בנטל לבין המשך ההשתמטות, בנימין נתניהו נעמד לצד המשתמטים".
* * *
האחדות הקצרה אי פעם
רומן של 70 יום בלבד
קופת כהונתה של ממשלת האחדות עד פרישתה של קדימה היא הקצרה ביותר בישראל, והסתכמה ב-70 ימים בלבד. מאז קום המדינה כיהנו בישראל שבע ממשלות אחדות. את הראשונה הקים לוי אשכול ערב מלחמת ששת הימים, והיא החזיקה גם בממשלה שאחריה, בראשות גולדה מאיר. מנחם בגין והליכוד פרשו רק כעבור שלוש שנים, באוגוסט 1970.
ב-1984 הקימו המערך בראשות שמעון פרס והליכוד בראשות יצחק שמיר ממשלת אחדות, שכללה לראשונה גם הסכם רוטציה. בכנסת ה-12 המשיכה הממשלה בראשות שמיר שנתיים נוספות.
ממארס 2001 עד נובמבר 2002 כיהנה ממשלת אחדות נוספת בראשות אריאל שרון כיו"ר הליכוד ושמעון פרס כיו"ר זמני של העבודה. ממשלת אחדות קצרה במיוחד התקיימה מינואר 2005 עד נובמבר 2005 בראשות אריאל שרון ומפלגת העבודה.
מתי טוכפלד
* * *
ההשלכות של פירוק האחדות על חוק הגיוס
מ-1 באוגוסט: כל אזרח בר גיוס, והצבא יחליט
עם פרישת קדימה מהממשלה הולכים ואוזלים הסיכויים לגבש חלופה מוסכמת לחוק טל עד 1 באוגוסט - המועד שבו, על פי פסיקת בג"ץ, יפוג החוק. במקרה כזה יחזור לתוקפו חוק שירות הביטחון מ-1949. המשמעות - כל אזרח יהיה בר גיוס, והגוף היחידי שיוסמך לקבוע מי יגויס ומי לא - יהיה צה"ל.
אלא שמצב זה לא יהיה בהכרח רע לחרדים. במערכת הביטחון הבהירו כי בכוונתם להמשיך לגייס חרדים על פי המתווה שאישרה הממשלה כבר ב-2011, כלומר תוך עלייה מתונה של מספר החרדים המשרתים. בהתאם להנחיית הממשלה, הצבא ערוך לקליטת 1,550 חרדים ב-2012. במערכת הביטחון מסבירים כי אם לא יהיה חוק חדש, ימשיך צה"ל לגייס כ-300 עד 400 חרדים נוספים בשנה, ומחציתם יגויסו לצבא ומחציתם לשירות לאומי. לשם השוואה, ב-2011 התגייסו 1,280 חרדים.
בהודעה שפירסם אתמול שר הביטחון, אהוד ברק, נמסר כי בכוונת המשרד להביא לאישור הממשלה והכנסת הוראת שעה שתאפשר גיוס חרדים בשנתיים הקרובות על פי מתווה זה: "הוראת שעה זו תהיה על פי הנחיית בג"ץ, צורכי צה"ל והדרישה המוצדקת לשוויון בנטל".
במקביל, בוחנים בלשכת נתניהו אפשרות להגיש לאישור הממשלה כבר ביום ראשון את ההצעה המתבססת על המתווה של השר משה (בוגי) יעלון ושל יו"ר הסיעה ח"כ זאב אלקין. המתווה שגובש קובע כי במקום מכסות ללומדי תורה כפי שביקשה קדימה, יהיו מכסות בגרף עולה של מספר המתגייסים.
עוד על פי ההצעה, יינתנו תמריצים לכל חרדי שיתגייס בגיל 18. את הפטור יהיה אפשר להאריך עד גיל 22. לאחר מכן תינתן בחירה בין גיוס לצה"ל לבין שירות אזרחי, ומגיל 23 עד גיל 26 לא יהיה אפשר עוד להתגייס לצבא אלא רק לשירות לאומי-מבצעי בשירות בתי הסוהר, במד"א, בכיבוי אש ובמשטרה. בנוסף, כוללת הצעת החוק סנקציות אישיות שיוטלו על סרבני גיוס וכן על ישיבות שיתנו יד לסרבנים. לגבי אזרחים ערבים, קובעת ההצעה, כי הם יגויסו לשירות אזרחי.
בשלב זה, רה"מ נוטה שלא לקבל את דרישות ישראל ביתנו להוסיף למתווה את גיוס הערבים. נתניהו גם דוחה את דרישת ליברמן לגיוס מגיל 18 וטוען כי זו "לא ריאלית". ההנחה היא כי למתווה יהיה רוב בממשלה, אך ספק אם יהיה לו רוב גם בכנסת. לכן, רה"מ אינו פוסל אפשרות של הקדמת הבחירות לפברואר 2013. מנגד, הודיע השר עוזי לנדאו כי היום צפויה לעלות להצבעה הצעת חוק של ישראל ביתנו הקוראת לגיוס לכל מגיל 18.
מתי טוכפלד ושלמה צזנה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו