עוד שבת של כדורגל?

מספר שיא של כ־4,000 ילדים משחקים בעונת הכדורגל הנוכחית במסגרת קבוצות מעורבות, אשר כוללות בתוכן הן ילדים דתיים והן ילדים חילונים, או במה שמוגדר בתקנון התאחדות הכדורגל הישראלית - "קבוצות שומרות שבת".

אם בעבר נתפס הכדורגל כספורט שמשחקים בשבת, הרי בשנים האחרונות - מסיבות דתיות, לאומיות וגם כמובן כלכליות - הוא הועתק דווקא לימים של אמצע השבוע, ואם כבר נשאר בסוף השבוע - הרי ברוב המקרים הוא משוחק במוצאי השבת או לפני כניסתה.

בדיקה של הנתונים מראה שהליגות פרוסות מדרומה ועד צפונה של הארץ, ויותר ויותר קבוצות של ילדים ונערים מבקשות לא לשחק בשבת.

אם בשנים האחרונות ביקשו קבוצות בוגרות בישראל להתחשב בקהל שלהן או לעיתים בשחקנים הדתיים שלהן, הרי התופעה המעניינת מתרחשת בכלל בליגות הילדים והנוער.

אנשי מקצוע שעימם שוחחנו בכתבה הזו ביקשו מאיתנו לזכור ששחקנים שומרי שבת עדיין מתקשים להפוך למקצוענים, וילדים שרואים את עתידם בכדורגל יצטרכו לעבור בשלב מסוים לקבוצות שמשחקות בשבת. עם זאת, על דבר אחד כולם מסכימים - "קבוצות שומרות שבת" נמצאות בעלייה מתמדת.

גידול מתמיד

אז איך בעצם מתנהלת החלוקה, ומי קובע מה? שחקנים צעירים רבים משחקים בפרויקט הכדורגל של "צו פיוס", שם הבינו שהדרך הטובה ביותר לפנות לבני נוער היא דרך הספורט. לאחר כמה שנים של מאבקים, הם קיבלו אפשרות להגדרה כ"קבוצות שומרות שבת".

מדובר בקבוצות שבוחרות לא לשחק בימי שבת, ומשחקים בהן חילונים אך גם ילדים חובשי כיפה. חלקם עובר בגילי נוער לקבוצות שמשחקות בימי שבת, ובכך בעצם הילדים, בצוותא עם ההורים שלהם, צריכים לבחור - כדורגל או דת.

עידו דיאמנט, שמנהל עבור "צו פיוס" את מחלקת הכדורגל הענפה, מסביר: "המספרים גדלים בהתמדה, וצמחנו מקבוצות בודדות עד כדי כך שהשנה פתחנו 169 קבוצות.

"אנחנו מוצאים את עצמנו עם ביקוש לקבוצות מדרום הארץ לצפונה ולא בכדי - כי יש פה, וזה ברור לנו, גם דרישה מצד החילונים. כאלו שרוצים את השבת שלהם בלי כדורגל בבוקר, ולחלופין רק כדורגל של הקבוצה הבוגרת ביום שבת בערב. אנחנו גם מודעים לכך שזה מרחיב את המעגלים של אנשים ששולחים את הילדים שלהם לשחק כדורגל. וכן, גם אם הם לא יהפכו לכאלו שזה המקצוע שלהם, עדיין יש פה מטרות אחרות, שהן לא פחות חשובות".

ומה לגבי קבוצות הבוגרים? שם כבר מופיעה הבעיה ביתר שאת. די ברור שקריירה מקצוענית לא יכולה להשתלב עם דת, והדבר נכון אגב לגבי כל סוגי הספורט באשר הם, גם אלו היחידניים והאולימפיים. בשלב מסוים מגיעה הבחירה, שבדרך כלל כוללת שעטנז: "השחקנים ממציאים לעצמם דת משלהם", מספר וצוחק גורם לשעבר בהנהלת הפועל תל אביב בכדורגל.

"למשל, הקבוצה מארגנת יום צילומים וחתימות לאוהדים פעם בכמה שבתות. אז היה שחקן אחד מפורסם יחסית, שאמר שהוא מוכן להצטלם אבל לא לחתום, כי הוא לא חותם בשבת. וזה רגע לפני שהוא עולה להתאמן".

מחיר כבד

לכן אנחנו שואלים כעת את שאלת השאלות - האם צביונה של הליגה המקומית יכול בכלל להשתנות? והאם השיר של שוער העבר הרצל קביליו ז"ל, "עוד שבת של כדורגל", בכלל יהיה רלוונטי בעוד עשור? ובכן, נראה כי השינוי הגדול לא ממש צפוי

להתרחש בזמן הקרוב, כי בסופו של דבר, ישראל היא חלק מקהילת הכדורגל העולמית, ושינוי דרמטי בזירה הפנימית צפוי להשפיע גם על זו החיצונית.

ארגוני הכדורגל הבינלאומיים לא מאפשרים שום אזכור כזה או אחר של דת בזירות הבינלאומיות השונות, וברוב הליגות הבינלאומיות משחקים ביום ראשון, שהוא כידוע יום שבתון עבורם. במובן הזה, הרי ישראל תצטרך לשלם מחיר מקצועי כבד.

ראוי לציין שכניסתם של היהודים לענף הכדורגל רגע אחרי המהפכה התעשייתית והשתלטותם על הענף במחצית הראשונה של המאה ה־20 נבעה מסיבה אחת: העובדה שהמשחק שוחק בימי ראשון אצל הגויים. זה איפשר להם ללכת בשבת לבית הכנסת וביום ראשון לברוח למגרש הכדורגל.

"ברגע שאתה מכריז על עצמך כקבוצה שומרת שבת, אתה משיג כמה מטרות", מסביר רון עמיקם, עיתונאי ספורט וחבר הנהלת מכבי קביליו יפו מהליגה השלישית בישראל, ששחקניה עלו לשחק לפני כמה שנים עם כיפות - כאות הזדהות עם שחקן הקבוצה יאיר כהן צדק, שהתבקש על ידי התאחדות הכדורגל לשחק ללא כיפה, אף על פי שהיה כבר שומר מצוות.

"בליגות הנמוכות, יותר ויותר שחקנים דתיים שוויתרו על הקריירה המקצוענית שלהם מעוניינים לבוא לשחק אצלך, כי אתה מאפשר להם לא לשחק בשבת", מספר עמיקם. "מדובר בשחקנים טובים מאוד שבחרו בדת על פני הכדורגל, ולכן הם משחקים בליגות הנמוכות.

"בגילי הנוער והילדים אין קבוצת ספורט בישראל שלא נתקלת במחסור מסוים במתקנים. כשאתה מצהיר על עצמך כקבוצה שומרת שבת, יש פחות עומס על המגרשים באמצע השבוע, בטח ביחס לשבת - אז נערכים להם משחקי הליגות".

עם זאת, מבקש עמיקם להבהיר: "חשוב לזכור שכמובן לקבוצה שמגדירה את עצמה כקבוצה שומרת שבת אין באמת עתיד אפשרי בליגת העל המקצוענית, כי אז ברור לכולם שהקבוצה תשחק מתי שיגידו לה - גם אם זה בשבת בצהריים, כי מדובר בכסף גדול ששום קבוצה לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד".

לסיום, עמיקם סבור כי הדת לא מהווה סיבה לחשש בכל הקשור לאיכותו של הכדורגל בישראל: "במבט לאחור, כמי שנמצא בכדורגל הישראלי עשרות שנים, אני לא חושב שהכדורגל שלנו הפסיד שחקן באמת גדול לטובת הדת".