ציון לגנאי?

ישראל זכתה השבוע לעוד תואר מפוקפק בתחום החינוך: מקום ראשון בפערים בין תלמידים מצטיינים לתלמידים מתקשים מבין 35 מדינות ה־OECD. נתוני מבחני הפיז"ה הבינלאומיים, שפורסמו השבוע על ידי הרשות הארצית למדידה ולהערכה במשרד החינוך, דירגו אותנו במקומות הראשונים בטבלה השלילית שמייצגת את מדד הפערים. ואם זה לא מספיק - הציונים של תלמידי כיתות י' הישראלים במתמטיקה, בקריאה ובמדעים נמוכים מממוצע הציונים של מדינות ה־OECD.

במבחנים השתתפו 70 מדינות (35 מהן לא חברות בארגון המדינות המפותחות), ומתוצאותיהם עולה שאנחנו נמצאים הרחק מאחורי רבות מהן. בכל התחומים שנבדקו במבחן - מתמטיקה, קריאה ומדעים - הפער בישראל בין ציוני תלמידים חזקים לציוני תלמידים חלשים הוא מהגדולים בעולם, והגדול ביותר במדינות ה־OECD. 

כך, למשל, במקצוע הקריאה דורגה ישראל במקום השלישי בפערים בין תלמידים חזקים לחלשים - כלומר, 67 מדינות שהשתתפו במחקר נמצאות במקום טוב ממנה. היחידות ש"עקפו" אותנו במדד הפערים הן השכנה לבנון (במקום השני) ותלמידי מלטה (במקום הראשון והלא מכובד). גם במתמטיקה אין לנו במה להתגאות: בתחום זה נמצאת ישראל במקום השלישי בשיעור הפערים בין מצטיינים למתקשים, כשרק סין ומלטה, שאינן חברות ב־OECD, נמצאות מעליה בטבלה. גם במדעים נמצאת ישראל במקום השני בשיעור הפערים, ורק מלטה זוכה לדירוג גרוע יותר.

מבחן פיז"ה מתקיים אחת לשלוש שנים. הוא בודק אוריינות בשלושה תחומים - מדעים, קריאה ומתמטיקה - ולמעשה מראה באיזו מידה תלמידים בני 15 מוכנים לחיים הבוגרים.

הנתונים מציירים תמונה עגומה: ממוצע הציונים של ישראל במתמטיקה, בקריאה ובמדעים נמוך מהממוצע ב־OECD. במתמטיקה, לשם ההמחשה, הציון הממוצע של ישראל הוא 470 (לעומת 490 ב־OECD), והיא מדורגת במקום ה־39 מבין 70 המדינות שהשתתפו ובמקום ה־30 בקרב המדינות המפותחות; בקריאה, הממוצע של תלמידי ישראל הוא 479 (לעומת 493 ב־OECD), והיא מדורגת במקום ה־37 מבין 70 המדינות שהשתתפו ובמקום ה־29 בקרב המדינות המפותחות; ובמדעים הגיעו תלמידינו לציון 467 (לעומת 493, ב־OECD), למקום ה־40 מבין 70 המדינות שהשתתפו ובמקום ה־30 מבין המדינות המפותחות. הציונים במבחן נעים בין 200 ל־800.

המחקר בישראל, שנתוניו התפרסמו השבוע, נערך במארס 2015, במהלך כהונתו של שי פירון כשר החינוך. השר לשעבר לא היה תומך נלהב של מדידה ואף התבטא בעבר נגד מבחני המיצ"ב, כך שלא מן הנמנע שרוח המפקד השפיעה על מערכת החינוך כולה. 

 

מתכחשים למציאות

"אנחנו מדינה שיש בה 20 אחוזים של אוכלוסייה ערבית, שאינה מטופלת כראוי", מנסה נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, פרופ' ציפי ליבמן, להסביר את התוצאות, "אם 'מסלקים' מהניתוח את האוכלוסייה הערבית, אז הישגי אוכלוסיית ישראל היהודית במתמטיקה ובקריאה נמצאים מעל הממוצע של ה־OECD. מה שמוציא את ישראל גרוע זה אי השוויון. החינוך הוא שיקוף של מציאות - גם של איך נראים היישובים הערביים. מדינת ישראל עומדת מול המראה ומתכחשת למציאות. זה לא רק עניין של תקציבים, אלא גם של התנהלות: צריך לדאוג שהכסף יגיע לשעות הוראה ולשעות פרטניות. לדאוג שהכספים לא יוסטו למקומות לא נכונים".

 גם מעמד המורה בכל המדינה, אומרת פרופ' ליבמן, יכול לסייע להסביר את תוצאות המבחן. "כשמסתכלים מי מככב בראש הטבלה ומי נמצא למטה, רואים שבמדינות המובילות מעמד המורה גבוה - לדוגמה, קנדה וסינגפור. במדינות שנמצאות למטה, מעמד המורים יהיה נמוך וכך גם שכרם. אי אפשר להשמיץ כל הזמן את מערכת החינוך ולצפות שהיא תתגייס לעשות את עבודתה נאמנה, כי היא נשחקת. אנשי חינוך 'מוכים' אינם יכולים לעשות שינוי. שנית, התלמידים הישראלים, שהם חכמים מאוד, לא מתייחסים בכבוד למורה - כי הם רואים איך החברה מתייחסת אליו". 

אולי מערכת החינוך נתפסה במערומיה כי אלה מבחנים שלא צמודים לתוכנית הלימודים? 

"הרבה יותר קשה להתכונן למבחני פיז"ה, כי לא יודעים למה לצפות. מערכת החינוך לא יכולה להכין למבחנים האלה, כי הרעיון הוא לראות מה נשאר לך מכל מה שלמדת במערכת החינוך. עם זאת, צריך לזכור שמבחנים הם לא חזות הכל. יש משהו במנטליות הישראלית שגורם לסוג של הצלחה בחיים, שאי אפשר לבדוק במבחנים כאלה".  

נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, פרופ' ציפי ליבמן. "אי אפשר להשמיץ כל הזמן" // צילום: אבשלום ששוני

כדי להאיר זרקור על הפערים, מספיק לבחון את ההבדלים שהראה המבחן בין תלמידים מצטיינים לחלשים. הדו"ח מספק הצצה אל שיעור התלמידים בישראל שנמצאו מצטיינים בכל שלושת המקצועות, כלומר השיגו ציונים גבוהים מאוד במתמטיקה, בקריאה ובמדעים גם יחד. מנגד, הוא מראה גם את שיעור התלמידים שהתקשו בכל שלושת המקצועות. שלושה אחוזים מתלמידי ישראל שעברו את המבחן הצטיינו בכל המקצועות (לשם ההשוואה, הממוצע ב־OECD עומד על 4 אחוזים). כלומר, מבחינת מצטיינים ישראל נמצאת במקום דומה לממוצע. אולם כשמסתכלים על שיעור המתקשים בכל שלושת המקצועות, מגלים שהוא עומד על 20 אחוזים: גדול פי 1.5 מהממוצע במדינות המפותחות (13 אחוזים). 

 

אבא עשיר, אבא עני

תוצאות מבחני המיצ"ב, שפורסמו בחודש שעבר, סיפקו מעט נחת לראשי משרד החינוך. התוצאות הראו מגמה חיובית בצמצום הפער בין תלמידים מרקע חברתי־כלכלי נמוך לאלה מרקע חברתי־כלכלי גבוה. השיפור שהופיע במבחני המיצ"ב ניכר בכיתות ה' וכן בכיתות ח': ציוני התלמידים בשתי הקבוצות עלו, ולחלופין נרשם שיפור בקרב תלמידים חלשים, בעוד ציוניהם של התלמידים חזקים נותרו ללא שינוי.

תלמידי כיתות ה' דוברי העברית שמגיעים מרקע חברתי־כלכלי נמוך, לדוגמה, שיפרו את הישגיהם במתמטיקה באופן מתון, בעוד ציון התלמידים החזקים לא השתנה. דוגמה נוספת אפשר למצוא בלימודי מדע וטכנולוגיה בכיתות ח': בעוד תלמידים ממעמד נמוך רשמו שיפור משמעותי, בקרב תלמידים ממעמד גבוה הציון נשאר כפי שהיה.

אלא שמבחני פיז"ה מראים שעדיין נשמר הקשר בין מצב כלכלי להישגים בלימודים: ככל שהרקע החברתי־כלכלי גבוה יותר, כך גם הציונים. במבחן הנוכחי הפערים בהישגים בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך עומדים על 87 נקודות במתמטיקה (510 לאמידים, מול 423 לנחשלים), 89 נקודות בקריאה (521 לאמידים, מול 432 לנחשלים) ו־91 נקודות במדעים (511 לאמידים, לעומת 420 לנחשלים). הנתונים מגלים כי לאורך השנים הפערים נותרו כמעט ללא שינוי.

"ההשקעה בכל ילד מורכבת מההוצאה לתלמיד שנותן משרד החינוך, מתקציבים של הרשות המקומית ומהכסף שהבית יכול להשקיע בחינוך", אומרת חנה דורסמן, מנכ"לית עמותת חינוך לפסגות, הפועלת לצמצום פערים באמצעות חינוך למצוינות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, "משרד החינוך עושה בשנתיים האחרונות מאמצים, ונותן קצת יותר לילדים שמגיעים ממקומות מוחלשים יותר, אבל זה עדיין לא מספק; הפערים בשני המקורות האחרים - הרשות המקומית והבית - גדולים מאוד. יש רשויות עשירות שמשקיעות בתלמידים פי שניים ויותר: בתל אביב משקיעים 14 אלף שקלים בשנה, ובערד - 6,000 שקלים. 

לגבי הבית: מכיוון שההוצאה הפרטית על חינוך גבוהה מאוד, ילד שהוריו יכולים להשקיע בשיעורים פרטיים זוכה ליתרון. כך נוצרים הפערים. עד שישראל לא תבין שזה איום קיומי על עתיד המדינה ותעמיד את זה בראש סדר עדיפויותיה, התוצאות יישארו. זה לא צריך להיות פרויקט של משרד החינוך לבדו. 

"כשאתה פוגש ילד 'חלש', זה מתבטא קודם כל בדברים שאליהם הוא נחשף ובשאיפות שלו. הרבה פעמים אין שם שאיפה לאקדמיה אלא להיות בעל קיוסק. זו שאיפה למה שהם רואים. בפעילות אצלנו אנחנו מעניקים גם שיעורים פרטיים אבל גם חושפים אותם למקצועות שקיימים באקדמיה וגם לסטודנטים ולמתנדבים, שפוגשים את הילדים ועובדים איתם על דימוי עצמי". 

 

תפיסה שונה בסינגפור

במשרד החינוך מדגישים כי המשרד מיישם זו השנה השלישית את מודל התקצוב הדיפרנציאלי, אשר מקצה לתלמידים מרקע חברתי־כלכלי נמוך שעות לימוד רבות יותר. לטענתם, יישום המודל מצביע על כך שהפערים בין התלמידים מרקע גבוה לרקע נמוך הצטמצם. השבוע התייחס שר החינוך נפתלי בנט לתוצאות המבחן הבינלאומי. "למי שעדיין לא הבין מדוע אני 'אובססיבי' על מהפך במתמטיקה, באנגלית ובמדעים, הנה תוצאות המבחן הבינלאומי שנערך טרם כניסתי לתפקיד", כתב בנט. שרי חינוך רבים לפניו הבטיחו לצמצם פערים, אך אלה, כאמור, נותרו לאורך השנים כמעט ללא שינוי.

 ד"ר דניאל שפרלינג, ממכון מופ"ת, חקר באחרונה את ההצלחות והכישלונות של רפורמות בחינוך מדעי בחו"ל. "אחד הדברים שכולם מסכימים עליו הוא חשיבותם של לימודי המדע", הוא אומר, "זה מכין את התלמיד לעולם העבודה. הבעיה היא שכל המדינות מצביעות על כך שבשנים האחרונות תלמידים מתעניינים פחות בלימודי מדע, פחות ממשיכים ללימודים גבוהים בתחום ופחות עוסקים בזה. כדי ליצור שינוי שיביא שיפור בהישגים אתה לא יכול לשנות רק את תוכנית הלימודים. צריך שינוי כולל: להפוך את הלימודים למעניינים יותר. מדינות שלימדו מדעים בצורה מבוססת הקשר ומעוררת עניין הצליחו לשפר את ההישגים". 

הסקירה נעשתה עבור היוזמה למחקר יישומי בחינוך, וכללה בין השאר את ארה"ב, פינלנד וסינגפור, מדינה שבמבחני פיז"ה הגיעה למקום הראשון בכל המקצועות. "התפיסה התרבותית בסינגפור היא שונה", הוא מסביר, "כאשר מדברים על הרפורמות אנחנו מדברים על מאמץ לאומי של המדינה, שאומרת 'אני רוצה להיות תחרותית, כלכלית ולהתאים עצמי לכלכלת הידע'. היא נותנת את ה'פוש'". 

איך זה בא לידי ביטוי?

"בחלק מהמדינות יש הפחתה של התוכן. הגיעו למסקנה שאפשר להוריד נושאים: במקום ללמד הרבה באופן שטחי, אפשר ללמד קצת בצורה מעמיקה. נוסף על כך, כדי שרפורמה תצליח צריך מעורבות של מורים, ובישראל אנחנו יודעים שפחות עושים את זה. רפורמה שנעשית בלי להתחשב במה שמורים עושים ובדרך שבה הם רגילים ללמד - לא תעבוד".

בחן את עצמך: האם אתה חכם יותר מנער בן 15?

ציפורים נודדות, מכתשים ואסטרואידים - אלה רק חלק מנושאי השאלות במבחן פיז"ה, שעליהן נדרש לענות מדגם מייצג של 6,598 תלמידים מ־173 בתי ספר, רובם בכיתה י'. האם הייתם מצליחים לענות נכונה? התשובות - בסוף המסגרת. 

שאלה לדוגמה: רוב הציפורים הנודדות לא נודדות לבד, אלא מתאספות במקום מסוים ואז נודדות בקבוצות גדולות. ההתנהגות הזו נובעת מאבולוציה. איזה מההסברים שלפניכם הוא ההסבר המדעי הטוב ביותר לאבולוציה של ההתנהגות הזו אצל הציפורים? 

א) לציפורים שנדדו לבד, או בקבוצות קטנות, היה סיכוי קטן יותר לשרוד ולהתרבות.

ב) לציפורים שנדדו לבד או בקבוצות קטנות היה סיכוי גדול יותר למצוא מספיק מזון.

ג) נדידה בקבוצות גדולות איפשרה למינים אחרים של ציפורים להצטרף לנדידה.

ד) נדידה בקבוצות גדולות הגבירה את הסיכוי של כל ציפור למצוא מקום לקינון.

השאלה הבאה עוסקת באותו הנושא, אך היא שאלה פתוחה. על התלמידים לציין גורם אחד שבגללו ספירת הציפורים הנודדות על ידי המתנדבים עשויה להיות לא מדויקת, ועליהם להסביר כיצד גורם זה משבש את הספירה. 

בין התשובות שהתקבלו כנכונות: התצפיתנים יכולים לפספס ציפורים, מפני שהן עפות גבוה מדי; הציפורים נודדות בלילה; כשהמתנדבים סופרים ציפורים שעפות בקבוצות גדולות, הם יכולים רק להעריך כמה ציפורים מכילה הקבוצה.

שאלה נוספת עוסקת במטאורואידים ובמכתשים: ככל שמטאורואיד מתקרב לכדור הארץ ולאטמוספרה, מהירותו גדלה. מהי הסיבה לכך? 

א) המטאורואיד נמשך על ידי סיבוב כדור הארץ. 

ב) המטאורואיד נדחף על ידי אור השמש.

ג) המטאורואיד נמשך אל מסת כדור הארץ. 

ד) המטאורואיד נדחה על ידי הרִיק בחלל.

 

• התשובה לשאלה על נדידת הציפורים: א'

• התשובה לשאלת המטאורואידים: ג'

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו